que le maître reste à sa place et leur cède [son droit], et qu’ensuite eux cèdent [le leur] au maître, car Rav a dit : on renonce, puis on renonce en retour !
ניתיב מר בדוכתיה וניבטיל להו לדידהו וניהדרו אינהו וניבטלו ליה למר דהא אמר רב מבטלין וחוזרין ומבטלין
N’est-ce pas une seule et même raison ? Pourquoi ne renonce-t-on pas pour renoncer ensuite en retour ? N’est-ce pas parce qu’une fois qu’il a renoncé à son droit, il s’est complètement retiré de là et il est devenu comme un habitant d’une autre cour, et il n’y a pas de renonciation au droit d’une cour à une autre ? Le maître non plus ne devrait pas pouvoir renoncer !
ולאו חד טעמא הוא מ"ט אין מבטלין וחוזרין ומבטלין לאו משום דכיון דבטליה לרשותיה אסתלק ליה מהכא לגמרי והוה ליה כבן חצר אחרת ואין ביטול רשות מחצר לחצר מר נמי לא ניבטיל
Rav te dira : Moi, je parle même selon Rabbi Eliézer : Rabbi Eliézer n’a dit là que celui qui renonce au droit de sa cour a renoncé au droit de sa maison que parce que les gens n’habitent pas une maison sans cour ; mais pour ce qui est de se retirer [complètement], l’a-t-il dit ?
אמר לך רב אנא דאמרי אפי' לרבי אליעזר עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם המבטל רשות חצירו רשות ביתו ביטל משום דבבית בלא חצר לא דיירי אינשי אבל לענין איסתלוקי מי אמר
Et Chmouel dit : Moi, je parle même selon les Sages : les Sages n’ont dit là que ceci : ce à quoi il a renoncé est renoncé, et ce à quoi il n’a pas renoncé n’est pas renoncé ; mais de ce à quoi il a renoncé, en tout cas, il s’est complètement retiré.
ושמואל אמר אנא דאמרי אפילו כרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא מאי דבטיל בטיל ודלא בטיל לא בטיל אבל מאי דבטיל מיהא איסתלק לגמרי
Rav A’ha bar ’Hana dit au nom de Rav Chechet : C’est comme [une controverse de] tannaïm : Celui qui a cédé son droit et a sorti [un objet], que ce soit par inadvertance ou volontairement, interdit, paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : volontairement, il interdit ; par inadvertance, il n’interdit pas.
אמר רב אחא בר חנא אמר רב ששת כתנאי מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד אוסר דברי ר"מ רבי יהודה אומר במזיד אוסר בשוגג אינו אוסר
N’est-ce pas sur ceci qu’ils divergent : l’un pense qu’on renonce puis qu’on renonce en retour, et l’autre pense qu’on ne renonce pas pour renoncer ensuite en retour ?
מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר מבטלין וחוזרין ומבטלין ומר סבר אין מבטלין וחוזרין ומבטלין
Rav A’ha bar Ta’halifa dit au nom de Rava : Non, tous [s’accordent à dire] qu’on ne renonce pas pour renoncer ensuite en retour ; et ici, ils divergent sur [la question de savoir si] l’on a pénalisé l’inadvertance à cause de l’acte volontaire : l’un pense qu’on a pénalisé l’inadvertance à cause de l’acte volontaire, et l’autre pense qu’on n’a pas pénalisé l’inadvertance à cause de l’acte volontaire.
אמר רב אחא בר תחליפא משמיה דרבא לא דכ"ע אין מבטלין וחוזרין ומבטלין והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מיפלגי מ"ס קנסו שוגג אטו מזיד ומר סבר לא קנסו שוגג אטו מזיד
Il manque [un passage], et voici ce qu’il enseigne : Un Sadducéen est comme un non-Juif ; et Rabban Gamliel dit : Un Sadducéen n’est pas comme un non-Juif. Et Rabban Gamliel dit : Il arriva qu’un Sadducéen habitait avec nous dans une impasse à Jérusalem, et notre père nous dit : Hâtez-vous de sortir les objets dans l’impasse avant qu’il ne sorte [les siens] et ne vous l’interdise.
חסורי מיחסרא והכי קתני צדוקי הרי הוא כנכרי ורבן גמליאל אומר צדוקי אינו כנכרי ואמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים ואמר לנו אבא מהרו והוציאו את הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם
Et il a été enseigné : Celui qui habite avec un non-Juif, un Sadducéen ou un Boéthusien, ceux-ci lui interdisent. (Rabban Gamliel dit : Un Sadducéen et un Boéthusien n’interdisent pas.) Et il arriva qu’un Sadducéen habitait avec Rabban Gamliel dans une impasse à Jérusalem, et Rabban Gamliel dit à ses fils : Mes fils, hâtez-vous de sortir ce que vous avez à sortir et de rentrer ce que vous avez à rentrer, avant que cet abominable ne sorte [ses objets] et ne vous l’interdise, car il vous a cédé son droit — paroles de Rabbi Meïr.
והתניא הדר עם נכרי צדוקי וביתוסי הרי אלו אוסרין עליו (רבן גמליאל אומר צדוקי וביתוסי אינן אוסרין) ומעשה בצדוקי אחד שהיה דר עם רבן גמליאל במבוי בירושלים ואמר להם רבן גמליאל לבניו בני מהרו והוציאו מה שאתם מוציאין והכניסו מה שאתם מכניסין עד שלא יוציא התועב הזה ויאסר עליכם שהרי ביטל רשותו לכם דברי רבי מאיר
Rabbi Yehouda dit, en d’autres termes : Hâtez-vous de faire ce dont vous avez besoin dans l’impasse avant que la nuit ne tombe et qu’il ne vous l’interdise.
רבי יהודה אומר בלשון אחרת מהרו ועשו צורכיכם במבוי עד שלא תחשך ויאסר עליכם
Le maître a dit : « Hâtez-vous de sortir ce que vous avez à sortir et de rentrer ce que vous avez à rentrer, avant que cet abominable ne sorte [ses objets] et ne vous l’interdise. » C’est-à-dire que, lorsqu’eux sortent [leurs objets] et qu’ensuite lui sort [les siens], il n’interdit pas ?
אמר מר הוציאו מה שאתם מוציאין והכניסו מה שאתם מכניסין עד שלא יוציא התועב הזה ויאסר עליכם למימרא דכי מפקי אינהו והדר מפיק איהו לא אסר
Original : Eruvin 68b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.