Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
même si un autre Israélite a pris possession de ses biens, il interdit ; [s’il est mort] après la tombée de la nuit, même si un autre Israélite n’en a pas pris possession, il n’interdit pas.
אע"פ שהחזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר משחשיכה אע"פ שלא החזיק ישראל אחר אינו אוסר
Cela même est contradictoire : tu as dit [s’il est mort] tant qu’il faisait jour, « même s’il a pris possession », et à plus forte raison s’il n’a pas pris possession. Au contraire, s’il n’a pas pris possession, il n’interdit pas !
הא גופא קשיא אמרת מבעוד יום אע"פ שהחזיק ולא מיבעיא כי לא החזיק אדרבה כי לא החזיק לא אסר
Voici ce qu’il dit : même s’il n’a pas pris possession tant qu’il faisait jour mais seulement après la tombée de la nuit, puisqu’il aurait pu prendre possession tant qu’il faisait jour, il interdit. [S’il est mort] après la tombée de la nuit, même si un autre Israélite n’a pas pris possession, il n’interdit pas.
ה"ק אע"פ שלא החזיק מבעוד יום אלא משחשיכה כיון דהוה ליה להחזיק מבעוד יום אוסר משחשיכה אע"פ שלא החזיק ישראל אחר אינו אוסר
« Même si un autre Israélite n’a pas pris possession » — et à plus forte raison s’il a pris possession ? Au contraire, s’il a pris possession, il interdit !
אע"פ שלא החזיק ישראל אחר ולא מיבעיא כי החזיק אדרבה כי החזיק אסר
Rav Papa dit : Dis : « même s’il a pris possession ». — Mais il enseigne « même s’il n’a pas pris possession » ! — Voici ce qu’il dit : même s’il a pris possession après la tombée de la nuit, puisqu’il n’aurait pas pu prendre possession tant qu’il faisait jour, il n’interdit pas.
אמר רב פפא אימא אע"פ שהחזיק והא אע"פ שלא החזיק קתני ה"ק אע"פ שהחזיק משחשיכה כיון דלא הוה ליה להחזיק מבעוד יום אינו אוסר
Rabbi Yo’hanan dit : Notre michna, de qui est-elle ? Elle est de Beit Chammaï, qui disent qu’il n’y a pas d’annulation de droit le Chabbat, comme nous l’avons appris : À partir de quand cède-t-on un droit ? Beit Chammaï disent : tant qu’il fait jour ; et Beit Hillel disent : après la tombée de la nuit.
ר' יוחנן אמר מתני' מני ב"ש היא דאמרי אין ביטול רשות בשבת דתנן מאימתי נותנין רשות ב"ש אומרים מבעוד יום וב"ה אומרים משתחשך
Mais ici, voici sur quoi ils divergent : Beit Chammaï pensent que l’annulation de droit est une transmission de droit, et transmettre un droit le Chabbat est interdit ; et Beit Hillel pensent que c’est un simple retrait de droit, et se retirer d’un droit le Chabbat est permis.
אלא הכא בהא קמיפלגי דב"ש סברי ביטול רשות מיקנא רשותא הוא ומיקנא רשותא בשבת אסור וב"ה סברי אסתלוקי רשותא בעלמא הוא ואסתלוקי רשותא בשבת שפיר דמי:
MICHNA: Un maître de maison qui était associé à ses voisins, avec l’un pour du vin et avec l’autre pour du vin : ils n’ont pas besoin de faire l’érouv ;
מתני׳ בעל הבית שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אינן צריכין לערב
avec l’un pour du vin et avec l’autre pour de l’huile : ils ont besoin de faire l’érouv. Rabbi Chimon dit : dans un cas comme dans l’autre, ils n’ont pas besoin de faire l’érouv.
לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב ר"ש אומר אחד זה ואחד זה אינן צריכין לערב:
GUEMARA: Rav dit : Et [à condition que ce soit] dans un même récipient. Rava dit : On peut aussi le déduire avec précision, puisqu’il enseigne : avec l’un pour du vin et avec l’autre pour de l’huile, ils ont besoin de faire l’érouv. Si tu dis que le début [traite] d’un même récipient et la fin de deux récipients, c’est bien ; mais si tu dis que le début [traite] de deux récipients et la fin de deux récipients, quelle différence y a-t-il entre vin et vin, et vin et huile ?
גמ׳ אמר רב ובכלי אחד אמר רבא דיקא נמי דקתני לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד וסיפא בשני כלים שפיר אלא אי אמרת רישא בשני כלים וסיפא בשני כלים מה לי יין ויין מה לי יין ושמן
« Rabbi Chimon dit : dans un cas comme dans l’autre, ils n’ont pas besoin de faire l’érouv » : même avec l’un pour du vin et avec l’autre pour de l’huile ? Rabba dit : Ici, de quoi traitons-nous ? D’une cour située entre deux impasses, et Rabbi Chimon suit son propre raisonnement,
ר"ש אומר אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב: ואפילו לזה ביין ולזה בשמן אמר רבה הכא במאי עסקינן בחצר שבין שני מבואות ור"ש לטעמיה
comme nous l’avons appris : Rabbi Chimon dit : À quoi cela ressemble-t-il ? À trois cours ouvertes l’une sur l’autre et ouvertes sur le domaine public : si les deux extérieures ont fait l’érouv avec celle du milieu, celle-ci est permise avec elles et elles sont permises avec elle, mais les deux extérieures sont interdites l’une avec l’autre.
דתנן אמר ר"ש למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר עירבו שתים החיצונות עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו
Abayé lui dit : Est-ce comparable ? Là, il enseigne que les deux extérieures sont interdites ; ici, il enseigne qu’ils n’ont pas du tout besoin de faire l’érouv !
א"ל אביי מי דמי התם קתני שתים החיצונות אסורות הכא קתני אין צריכין לערב כלל
Que signifie « ils n’ont pas besoin de faire l’érouv » ? Les voisins avec le maître de maison ; mais les voisins entre eux ont besoin de faire l’érouv.
מאי אין צריכין לערב שכנים בהדי בעל הבית אבל שכנים בהדי הדדי צריכין לערב
Original : Eruvin 71a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.