Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1Récit 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
j’aurais dit que l’habitation d’un non-Juif s’appelle une habitation ; il nous enseigne que l’habitation d’un non-Juif ne s’appelle pas une habitation. Et si [je l’avais appris] de celle-ci, j’aurais dit : je ne sais pas combien [il faut] de maisons ; il nous enseigne : « des maisons », [c’est-à-dire] deux.
הוה אמינא דירת עובד כוכבים שמה דירה קא משמע לן דדירת עובד כוכבים לא שמה דירה ואי מהכא הוה אמינא לא ידענא בתים כמה קא משמע לן בתים תרין
Maintenant que Rav a dit : même une cour, la raison de Rav est qu’il pense qu’il est interdit de se retrouver seul [Israélite] dans un lieu [habité] par un non-Juif.
השתא דאמר רב אפילו חצר טעמא דרב דקא סבר אסור לעשות יחיד במקום עובד כוכבים
Rav Yossef dit : S’il en est ainsi, c’est cela que j’ai entendu de Rabbi Tavla, qui disait « un non-Juif, un non-Juif » deux fois, et je ne savais pas ce qu’il disait.
אמר רב יוסף אי הכי היינו דשמענא ליה לרבי טבלא דאמר עובד כוכבים עובד כוכבים תרי זימני ולא ידענא מאי אמר:
MICHNA: Deux cours, l’une à l’intérieur de l’autre : si l’intérieure a fait l’érouv et que l’extérieure ne l’a pas fait, l’intérieure est permise et l’extérieure interdite ;
מתני׳ שתי חצירות זו לפנים מזו עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה הפנימית מותרת והחיצונה אסורה
Si l’un [des habitants] de l’extérieure a oublié et n’a pas participé à l’érouv, l’intérieure est permise et l’extérieure interdite ; [si c’est l’un] de l’intérieure qui n’a pas participé, les deux sont interdites.
שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת והחיצונה אסורה מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות
S’ils ont déposé leur érouv en un seul endroit et que l’un a oublié, que ce soit de l’intérieure ou de l’extérieure, et n’a pas participé, les deux sont interdites. Et si elles appartenaient à des personnes seules, elles n’ont pas besoin de faire l’érouv.
נתנו עירובן במקום אחד ושכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות ואם היו של יחידים אינן צריכין לערב:
GUEMARA: Quand Rav Dimi vint, il dit au nom de Rabbi Yannaï : Ce sont les paroles de Rabbi Akiva, qui dit : même un pied permis en son lieu interdit hors de son lieu ; mais les Sages disent : de même qu’un pied permis n’interdit pas, ainsi un pied interdit n’interdit pas.
גמ׳ כי אתא רב דימי א"ר ינאי זו דברי רבי עקיבא דאמר אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה אבל חכמים אומרים כשם שרגל המותרת אינה אוסרת כך רגל האסורה אינה אוסרת
Nous avons appris : « Si l’extérieure a fait l’érouv et non l’intérieure, les deux sont interdites. » De qui est-ce ? Si l’on dit Rabbi Akiva, pourquoi parler d’un pied interdit ? Même un pied permis aussi ! N’est-ce donc pas des Sages ?
תנן עירבה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות מני אילימא רבי עקיבא מאי איריא רגל אסורה אפילו רגל מותרת נמי אלא לאו רבנן
Nous avons appris : « Si chacune a fait l’érouv pour elle-même, chacune est permise en elle-même. » La raison est qu’elle a fait l’érouv ; mais si elle ne l’a pas fait, les deux sont interdites.
תנן עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה טעמא דעירבה הא לא עירבה שתיהן אסורות
Or ce tanna, qui dit qu’un pied permis n’interdit pas mais qu’un pied interdit interdit, qui est-il ? Si l’on dit que c’est Rabbi Akiva, même un pied permis aussi [interdit] ! N’est-ce donc pas les Sages ? Et de plus, puisque la fin est de Rabbi Akiva, le début n’est pas de Rabbi Akiva.
והא האי תנא דאמר רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת מני הא אילימא ר"ע היא אפילו רגל המותרת נמי אלא לאו רבנן היא ועוד מדסיפא רבי עקיבא רישא לאו ר"ע
Tout est de Rabbi Akiva ; il manque un passage, et voici ce qu’il enseigne : Si chacune a fait l’érouv pour elle-même, chacune est permise en elle-même. En quel cas cela a-t-il été dit ? Lorsqu’elle a fait une séparation mince [daka] ; mais si elle n’a pas fait de séparation mince, l’extérieure est interdite — paroles de Rabbi Akiva, car Rabbi Akiva interdit l’extérieure parce que le droit de passage interdit ; et les Sages disent : le droit de passage n’interdit pas.
כולה רבי עקיבא היא וחסורי מיחסרא והכי קתני עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה בד"א שעשתה דקה אבל לא עשתה דקה חיצונה אסורה דברי ר"ע שר"ע אוסר את החיצונה מפני שדריסת הרגל אוסרת וחכ"א אין דריסת הרגל אוסרת
Rav Bibi bar Abayé objecta : « Et si elles appartenaient à des personnes seules, elles n’ont pas besoin de faire l’érouv » — mais si elles appartenaient à plusieurs, elles ont besoin de faire l’érouv. Il en ressort qu’un pied permis en son lieu n’interdit pas, [mais qu’]un pied interdit interdit !
מתיב רב ביבי בר אביי ואם היו של יחידים אין צריכין לערב הא של רבים צריכין לערב אלמא רגל המותרת במקומה אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת
Et Ravina objecta encore : « Si l’un de l’extérieure a oublié et n’a pas participé à l’érouv, l’intérieure est permise et l’extérieure interdite ; si l’un de l’intérieure a oublié et n’a pas participé, les deux sont interdites. » La raison est qu’il a oublié ; mais s’il n’a pas oublié, les deux sont permises. Il en ressort qu’un pied permis n’interdit pas [et qu’]un pied interdit interdit !
ועוד מתיב רבינא שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת וחיצונה אסורה שכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות טעמא דשכח הא לא שכח שתיהן מותרות אלמא רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת
Mais quand Ravin vint, il dit au nom de Rabbi Yannaï : Il y a trois opinions divergentes sur la question. Le premier tanna pense qu’un pied permis n’interdit pas [et qu’]un pied interdit interdit ; Rabbi Akiva pense que même un pied permis interdit ; et les derniers Sages pensent que, de même qu’un pied permis n’interdit pas, ainsi un pied interdit n’interdit pas.
אלא כי אתא רבין א"ר ינאי ג' מחלוקות בדבר ת"ק סבר רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת ר"ע סבר אפילו רגל המותרת אוסרת ורבנן בתראי סברי כשם שרגל מותרת אינה אוסרת כך רגל האסורה אינה אוסרת:
(Moyen mnémotechnique : extérieure ; elle-même ; dans la maison ; personne seule ; Ravina ; qui n’a pas oublié ; à l’intérieur.) [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
(סימן חיצונה עצמה בבית יחידאה רבינא דלא משכח בפנים)
Rav Yehouda dit au nom de Rav : L’extérieure. Et pourquoi l’appelle-t-on « un seul endroit » ? [Parce que c’est] un endroit destiné à toutes deux.
אמר רב יהודה אמר רב חיצונה ומאי קרו לה מקום אחד מקום המיוחד לשתיהן
Original : Eruvin 75a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.