Structure du débat :Michna 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
l’une devient un vestibule pour celui-ci, et l’autre devient un vestibule pour celui-là ; [la maison] du milieu devient la maison où l’on dépose l’érouv, et [son habitant] n’a pas besoin de donner de pain.
זה נעשה בית שער לזה וזה נעשה בית שער לזה אמצעי הוה ליה בית שמניחין בו עירוב ואין צריך ליתן את הפת
Re’hava examinait les Sages : Deux cours et deux maisons entre elles : celui-ci vient par l’une et dépose son érouv dans l’autre, et celui-là vient par l’autre et dépose son érouv dans la première ; ont-ils acquis l’érouv ou non ? Les considère-t-on, pour l’un, comme une maison et, pour l’autre, comme un vestibule, [et pour l’un comme un vestibule et pour l’autre comme une maison] ?
בדיק להו רחבה לרבנן ב' חצרות וב' בתים ביניהם זה בא דרך זה ונתן עירובו בזה וזה בא דרך זה ונתן עירובו בזה קנו עירוב או לא מי משוי' להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער [ולגבי דהאי בית שער ולגבי דהאי בית]
Ils lui dirent : Aucun des deux n’a acquis l’érouv. De toute façon : si tu la considères comme un vestibule, celui qui dépose son érouv dans un vestibule, un portique ou un balcon, ce n’est pas un érouv ; si tu la considères comme une maison, il transporte vers une maison avec laquelle il n’a pas fait l’érouv.
אמרו ליה שניהן לא קנו עירוב מה נפשך אי בית שער משוית ליה הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב אי בית משוית ליה קא מטלטל לבית דלא מערב ליה
Et en quoi est-ce différent de [l’enseignement] de Rava ? Car Rava a dit : Deux [personnes] dirent à quelqu’un : « Va et fais l’érouv pour nous. » Pour l’un il fit l’érouv tant qu’il faisait jour, et pour l’autre il fit l’érouv au crépuscule ; celui pour qui il fit l’érouv tant qu’il faisait jour, son érouv a été mangé au crépuscule, et celui pour qui il fit l’érouv au crépuscule, son érouv a été mangé après la tombée de la nuit : tous deux ont acquis l’érouv.
ומאי שנא מדרבא דאמר רבא אמרו לו שנים צא וערב עלינו לאחד עירב עליו מבעוד יום ולא' עירב עליו בין השמשות זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משתחשך שניהם קנו עירוב
Est-ce comparable ? Là, [le crépuscule] est peut-être le jour, peut-être la nuit, et la chose n’est pas manifeste ; mais ici, si [on la considère comme une maison] pour celui-ci, c’est aussi une maison pour celui-là ; si c’est un vestibule pour celui-ci, c’est aussi un vestibule pour celui-là.
הכי השתא התם ספק יממא ספק ליליא לא מינכרא מילתא אבל הכא אי דלגבי דהאי בית לגבי דהאי בית אי לגבי דהאי בית שער לגבי דהאי נמי בית שער:
MICHNA: Une fenêtre entre deux cours, de quatre [palmes] sur quatre, à moins de dix [palmes du sol] : on fait deux érouvs, et si l’on veut, on fait un seul érouv.
מתני׳ חלון שבין ב' חצירות ד' על ד' בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין א'
GUEMARA: Dirons-nous que nous avons appris de manière anonyme selon Rabban Chimon ben Gamliel, qui dit que tout [intervalle] de moins de quatre est considéré comme joint [lavoud] ?
גמ׳ לימא תנן סתמא כר"ש בן גמליאל דאמר כל פחות מד' כלבוד דמי
Tu peux même dire selon les Sages : les Sages ne divergent avec Rabban Chimon ben Gamliel qu’au sujet de la jonction [lavoud] ; mais au sujet d’une ouverture, même les Sages reconnaissent que, s’il y a quatre sur quatre, elle compte, et sinon, elle ne compte pas.
אפי' תימא כרבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרשב"ג אלא לענין לבודין אבל לענין פתחא אפי' רבנן מודו דאי איכא ד' על ד' חשיב ואי לא לא חשיב:
« Moins de quatre, etc. » : C’est évident ! Puisqu’il a dit « quatre sur quatre, à moins de dix », je sais de moi-même que moins de quatre ou au-dessus de dix, non !
פחות מד' וכו': פשיטא כיון דאמר ד' על ד' בתוך עשרה ממילא אנא ידענא דפחות מד' ולמעלה מי' לא
Cela nous enseigne : la raison est qu’elle est entièrement au-dessus de dix ; mais si une partie en est à moins de dix, on fait deux érouvs, et si l’on veut, on en fait un seul.
הא קמ"ל טעמא דכוליה למעלה מי' אבל מקצתו בתוך י' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד
Nous l’avons [déjà] appris, comme nos Maîtres l’ont enseigné : Si elle est [presque] entièrement au-dessus de dix et une partie à moins de dix, ou entièrement à moins de dix et une partie au-dessus de dix, on fait deux érouvs, et si l’on veut, on en fait un seul.
תנינא להא דת"ר כולו למעלה מי' ומקצתו בתוך עשרה כולו בתוך י' ומקצתו למעלה מי' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד
Or, si quand elle est [presque] entièrement au-dessus de dix et une partie à moins de dix, tu dis qu’on fait deux érouvs et, si l’on veut, un seul, [quand] elle est entièrement à moins de dix et une partie au-dessus de dix, faut-il le demander ?
השתא כולו למעלה מי' ומקצתו בתוך י' אמרת מערבין שנים ואם רצו מערבין א' כולו בתוך י' ומקצתו למעלה מי' מיבעיא
Rabbi Yo’hanan dit : Une fenêtre ronde doit avoir une circonférence de vingt-quatre palmes, dont deux palmes et un peu à moins de dix [du sol], de sorte que, si on y inscrit un carré, un peu s’en trouve à moins de dix.
א"ר יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה טפחים ושנים ומשהו מהן בתוך י' שאם ירבענו נמצא משהו בתוך י'
Or, tout [cercle] dont la circonférence est de trois palmes a un palme de diamètre ; douze suffiraient !
מכדי כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו ברוחבו טפח בתריסר סגיא
Original : Eruvin 76a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.