Et Rabbi Yo’hanan dit : ceux-ci y font monter [la nourriture] d’ici et mangent, et ceux-là y font monter de là et mangent.
ורבי יוחנן אמר אלו מעלין מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין
Érouvin 77a עירובין
Structure du débat :Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nous avons appris : « ceux-ci montent d’ici et mangent, et ceux-là montent de là et mangent » — monter, oui ; faire monter [des objets], non !
תנן אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין עולין אין מעלין לא
Voici ce qu’il dit : s’il a quatre sur quatre, monter, oui ; faire monter, non ; s’il n’a pas quatre sur quatre, faire monter aussi.
הכי קאמר יש בו ארבעה על ארבעה עולין אין מעלין לא אין בו ארבעה על ארבעה מעלין נמי
Et Rabbi Yo’hanan suit son raisonnement, car quand Rav Dimi vint, il dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Un endroit qui n’a pas quatre sur quatre, il est permis aux gens du domaine public et aux gens du domaine privé d’y rajuster leur charge sur l’épaule, pourvu qu’ils n’échangent pas [d’objets].
ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו
Et Rav n’admet-il pas [l’enseignement] de Rav Dimi ? — Pour des domaines de la Torah, effectivement [il l’admet].
ורב לית ליה דרב דימי אי ברשויות דאורייתא הכי נמי
Ici, de quoi traitons-nous ? De domaines rabbiniques, et les Sages ont renforcé leurs paroles davantage que celles de la Torah.
הכא במאי עסקינן ברשויות דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה
Rabba dit au nom de Rav Houna au nom de Rav Na’hman : Un mur entre deux cours, haut de dix palmes d’un côté et au niveau du sol de l’autre côté : on l’attribue à celle qui est au niveau du sol,
אמר רבה (אמר) רב הונא אמר רב נחמן כותל שבין שתי חצירות צידו אחד גבוה עשרה טפחים וצידו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ
car pour celle-ci son usage est aisé et pour celle-là son usage est malaisé ; et tout ce dont l’usage est aisé pour l’une et malaisé pour l’autre, on l’attribue à celle dont l’usage est aisé.
משום דהוה לזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה וכל לזה בנחת ולזה בקשה נותנין אותו לזה שתשמישו בנחת
Rav Chizbi dit au nom de Rav Na’hman : Une tranchée entre deux cours, profonde de dix d’un côté et au niveau du sol de l’autre côté : on l’attribue à celle qui est au niveau du sol, car pour celle-ci son usage est aisé et pour celle-là son usage est malaisé, etc.
אמר רב שיזבי אמר רב נחמן חריץ שבין שתי חצירות צידו אחד עמוק עשרה וצידו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ משום דהוה ליה לזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה וכו'
Et c’est nécessaire : car s’il nous avait enseigné le mur, [on aurait dit que c’est] parce que les gens se servent des hauteurs ; mais une tranchée, puisque les gens ne se servent pas des profondeurs, j’aurais dit que non.
וצריכי דאי אשמעינן כותל משום דבגובהא משתמשי אינשי אבל חריץ בעומקא לא משתמשי אינשי אימא לא
Et s’il nous avait enseigné la tranchée, [on aurait dit que c’est] parce que son usage n’est pas précaire ; mais un mur, dont l’usage est précaire, j’aurais dit que non. C’est [donc] nécessaire.
ואי אשמעינן בחריץ משום דלא בעיתא תשמישתא אבל כותל דבעיתא תשמישתא אימא לא צריכא
Si l’on vient à le réduire : si la partie réduite a quatre [palmes de largeur], il est permis de se servir de tout le mur ; sinon, on ne se sert que de la partie située en face de la réduction.
בא למעטו אם יש במיעוטו ארבעה מותר להשתמש בכל הכותל כולו ואם לאו אין משתמש אלא כנגד המיעוט
De toute façon : si la réduction est efficace, qu’on se serve de tout le mur ; si elle n’est pas efficace, même en face de la réduction, non ! Ravina dit : Par exemple, s’il a enlevé une rangée [de briques] de son sommet.
מה נפשך אי אהני מעוטא בכוליה כותל לישתמש אי לא אהני אפילו כנגד המיעוט נמי לא אמר רבינא כגון שעקר חוליא מראשו
אמר רב יחיאל כפה ספל ממעט
Mais pourquoi ? C’est un objet qu’on peut déplacer le Chabbat, et un objet qu’on peut déplacer le Chabbat ne réduit pas ! — Ce n’est nécessaire que lorsqu’on l’a fixée au sol.
ואמאי דבר הניטל בשבת הוא ודבר הניטל בשבת אינו ממעט לא צריכא דחבריה בארעא
Et si on l’a fixée au sol, qu’importe ? N’est-il pas enseigné : Une figue pas mûre qu’on a enfouie dans la paille, ou une galette qu’on a enfouie dans les braises, si une partie en est découverte, on la prend le Chabbat ?
וכי חבריה בארעא מאי הוי והא תניא פגה שהטמינה בתבן וחררה שהטמינה בגחלים אם מגולה מקצתה נטלת בשבת
Ici, de quoi traitons-nous ? D’une [coupe] qui a des rebords.
הכא במאי עסקינן דאית ליה אוגניים
Et si elle a des rebords, qu’importe ? N’avons-nous pas appris : Celui qui enfouit des navets et des radis sous la vigne, lorsque
וכי אית ליה אוגניים מאי הוי והתנן הטומן לפת וצנון תחת הגפן בזמן
Original : Eruvin 77a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.