S’il a creusé [des marches] dans le mur pour compléter [l’échelle], de combien [faut-il] ? Il lui répondit : de dix.
חקק להשלים בכותל בכמה א"ל בעשרה
Érouvin 78b עירובין
Structure du débat :Michna 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il lui dit : S’il l’a entièrement creusée dans le mur, de combien ? Il lui répondit : de toute sa taille. — Et quelle différence ? Il lui dit : Là, on s’élève ; ici, on ne s’élève pas. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
א"ל חקקו כולו בכותל בכמה א"ל מלא קומתו ומאי שנא א"ל התם מסתלק ליה הכא לא מסתלק ליה
Rav Yossef demanda à Rabba : S’il a fait d’un arbre une échelle, qu’en est-il ?
בעא מיניה רב יוסף מרבה עשאו לאילן סולם מהו
La question se pose selon Rabbi, la question se pose selon les Sages.
תיבעי לרבי תיבעי לרבנן
La question se pose selon Rabbi : Rabbi n’a dit là que « tout ce qui est [interdit] en vertu d’une chevout [interdit rabbinique de repos], ils ne l’ont pas décrété », [et] cela vaut au crépuscule, mais pour toute la journée, non ;
תיבעי לרבי עד כאן לא קאמר רבי התם כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו ה"מ בין השמשות אבל כולי יומא לא
ou bien, même selon les Sages, c’est une ouverture, mais un lion est couché devant ?
או דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא ואריא הוא דרביע עליה
S’il a fait d’une achéra [arbre voué à l’idolâtrie] une échelle, qu’en est-il ? La question se pose selon Rabbi Yehouda, la question se pose selon les Sages.
עשאו לאשירה סולם מהו תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן
La question se pose selon Rabbi Yehouda : Rabbi Yehouda n’a dit là qu’il est permis d’acquérir une demeure au moyen de choses interdites de jouissance que dans ce cas-là, parce qu’après avoir acquis par l’érouv, il ne tient pas à ce qu’il soit conservé ;
תיבעי לרבי יהודה ע"כ לא קאמר רבי יהודה התם דמותר לקנות בית באיסורי הנאה אלא התם דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר
ou bien, même selon les Sages, c’est une ouverture, mais un lion est couché devant ?
או דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא ואריא דרביע עליה
Il lui répondit : L’arbre est permis, et l’achéra est interdite. Rav ’Hisda objecta : Au contraire ! L’arbre, dont c’est l’interdit du Chabbat qui en est la cause, devrait être interdit ;
א"ל אילן מותר ואשירה אסורה מתקיף לה רב חסדא אדרבה אילן שאיסור שבת גורם לו ניתסר
l’achéra, dont c’est l’interdit d’une autre chose qui en est la cause, ne devrait pas être interdite !
אשירה שאיסור דבר אחר גורם לו לא ניתסר
Il fut dit aussi : Quand Ravin vint, il dit au nom de Rabbi Éléazar — et certains disent : Rabbi Abbahou dit au nom de Rabbi Yo’hanan — : Tout ce dont l’interdit du Chabbat est la cause est interdit ; tout ce dont l’interdit d’une autre chose est la cause est permis.
איתמר נמי כי אתא רבין א"ר אלעזר ואמרי לה א"ר אבהו א"ר יוחנן כל שאיסור שבת גרם לו אסור כל שאיסור דבר אחר גרם לו מותר
Rav Na’hman bar Yits’hak enseignait ainsi : L’arbre, c’est la controverse de Rabbi et des Sages ; l’achéra, c’est la controverse de Rabbi Yehouda et des Sages.
ר"נ בר יצחק מתני הכי אילן פלוגתא דרבי ורבנן אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן:
MICHNA: Une tranchée entre deux cours, profonde de dix et large de quatre : on fait deux érouvs et on ne fait pas un seul érouv, même si elle est remplie de chaume ou de paille ; remplie de terre ou de cailloux, on fait un seul érouv et on ne fait pas deux érouvs.
מתני׳ חריץ שבין ב' חצירות עמוק י' ורוחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד אפילו מלא קש או תבן מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים
Si l’on a placé dessus une planche large de quatre palmes, et de même pour deux balcons l’un en face de l’autre : on fait deux érouvs, et si l’on veut, on en fait un seul ; moins que cela, on fait deux érouvs et on ne fait pas un seul érouv.
נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים וכן ב' גזוזטראות זו כנגד זו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין אחד:
GUEMARA: Et la paille ne comble-t-elle pas la séparation ? N’avons-nous pas appris : Un tas de paille entre deux cours, haut de dix palmes : on fait deux érouvs et on ne fait pas un seul érouv ?
גמ׳ ותבן לא חייץ והא אנן תנן מתבן שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד
Abayé dit : Quant à [servir de] cloison, tout le monde s’accorde que c’est une cloison ; mais quant à combler [la tranchée], si on l’y a annulée, elle la comble ; si on ne l’y a pas annulée, elle ne la comble pas. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
אמר אביי לענין מחיצה כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה אבל לענין חציצה אי בטלי' חייץ ואי לא בטלי' לא חייץ:
« Remplie de terre » : même sans précision ? N’avons-nous pas appris : Une maison qu’on a remplie de paille ou de cailloux, et qu’on les a annulés, ils sont annulés ?
מלא עפר: ואפילו בסתמא והתנן בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל
S’ils les ont annulés, oui ;
ביטלו אין
Original : Eruvin 78b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.