tu opposes un homme à un autre homme : l’un pense qu’ils divergent, et l’autre pense qu’ils ne divergent pas.
גברא אגברא קא רמית מר סבר פליגי ומר סבר לא פליגי
Érouvin 82a עירובין
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Revenons au texte même : Rabbi Yehochoua ben Lévi dit : Partout où Rabbi Yehouda a dit « quand » et « en quel cas » dans notre michna, ce n’est que pour expliquer les paroles des Sages. Et Rabbi Yo’hanan dit : « quand » est pour expliquer, et « en quel cas » est pour diverger.
גופא א"ר יהושע בן לוי כל מקום שאמר ר' יהודה אימתי ובמה במשנתינו אינו אלא לפרש דברי חכמים ור' יוחנן אמר אימתי לפרש ובמה לחלוק
Et « quand » est pour expliquer ? Mais nous avons appris : Et voici ceux qui sont inaptes [au témoignage] : celui qui joue aux dés, celui qui prête à intérêt, ceux qui font voler des pigeons et ceux qui font commerce [des produits] de la septième année.
ואימתי לפרש הוא והא תנן ואלו הן הפסולים המשחק בקוביא ומלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית
Rabbi Yehouda dit : Quand ? Lorsqu’il n’a pas d’autre métier que celui-là ; mais s’il a un métier autre que celui-là, il est apte.
אמר ר' יהודה אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא אבל יש לו אומנות שלא היא הרי זה כשר
Et il est enseigné à ce sujet dans une baraïta : Et les Sages disent : qu’il n’ait pas d’autre métier que celui-là ou qu’il ait un autre métier, il est inapte.
ותני עלה בברייתא וחכ"א בין שאין לו אומנות אלא היא ובין שיש לו אומנות שלא היא הרי זה פסול
ההיא דרבי יהודה א"ר טרפון היא
comme il est enseigné : Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Tarfon : Aucun d’eux n’est jamais naziréen, car le naziréat n’existe que par une déclaration explicite.
דתניא א"ר יהודה משום ר"ט לעולם אין אחד מהן נזיר לפי שאין נזירות אלא להפלאה
Il ressort que, puisqu’il est dans le doute s’il est naziréen ou non, il ne s’engage pas ; ici aussi, puisqu’il ne sait pas s’il acquiert ou non, il ne se décide pas à transférer [la propriété].
אלמא כיון דמספקא ליה אי נזיר אי לא נזיר הוא לא משעביד נפשיה הכא נמי כיון דלא ידע אי קני אי לא קני לא גמר ומקנה:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Une fenêtre ».
הדרן עלך חלון
MICHNA: Comment fait-on l’association pour les limites ? On dépose le tonneau et l’on dit : « Voici, ceci est pour tous les gens de ma ville, pour quiconque ira à la maison de deuil ou à la maison de festin. » Quiconque l’a accepté tant qu’il faisait jour est permis ; après la tombée de la nuit, il est interdit, car on ne fait pas l’érouv après la tombée de la nuit.
מתני׳ כיצד משתתפין בתחומין מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה וכל שקיבל עליו מבע"י מותר משתחשך אסור שאין מערבין משתחשך:
GUEMARA: Rav Yossef dit : Car on ne fait l’érouv que pour une chose relevant d’un commandement. Qu’est-ce que cela nous enseigne ? Nous l’avons [déjà] appris : « pour quiconque ira à la maison de deuil ou à la maison de festin » !
גמ׳ אמר רב יוסף שאין מערבין אלא לדבר מצוה מאי קמ"ל תנינא לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה
On aurait pu dire qu’il enseigne la façon habituelle des choses ; il nous enseigne [que non].
מהו דתימא אורחא דמלתא קתני קמ"ל
« Quiconque l’a accepté tant qu’il faisait jour » : déduis-en qu’il n’y a pas de détermination rétroactive, car s’il y avait détermination rétroactive, la chose se révélerait rétroactivement : tant qu’il faisait jour, cela lui convenait !
וכל שקיבל עליו מבע"י שמעת מינה אין ברירה דאי יש ברירה תיגלי מילתא למפרע דמבעוד יום הוה ניחא ליה
Rav Achi dit : Il enseigne : on l’en a informé ou on ne l’en a pas informé.
אמר רב אשי הודיעוהו ולא הודיעוהו קתני
Rav Assi dit : Un enfant de six ans est quitte par l’érouv de sa mère. On objecta : Un enfant qui a besoin de sa mère est quitte par l’érouv de sa mère ; celui qui n’a pas besoin de sa mère n’est pas quitte par l’érouv de sa mère.
אמר רב אסי קטן בן שש יוצא בעירוב אמו מיתיבי קטן שצריך לאמו יוצא בעירוב אמו ושאין צריך לאמו אין יוצא בעירוב אמו
Et nous avons aussi appris de façon semblable à propos de la soucca : Un enfant qui n’a pas besoin de sa mère est astreint à la soucca.
ותנן נמי גבי סוכה כי האי גוונא קטן שאין צריך לאמו חייב בסוכה
Et nous avons discuté à ce sujet : Quel est l’enfant qui n’a pas besoin de sa mère ? Ceux de l’école de Rabbi Yannaï dirent : Tout enfant qui fait ses besoins sans que sa mère l’essuie.
והוינן בה ואיזהו קטן שאין צריך לאמו אמרי דבי ר' ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו
Rabbi Chimon ben Lakich dit : Tout enfant qui se réveille et n’appelle pas « Maman, maman ». Te vient-il à l’esprit [de dire cela] ? Les grands aussi appellent ainsi ! Dis plutôt : tout enfant qui se réveille de son sommeil et n’appelle pas « Maman, maman ».
ר"ש בן לקיש אמר כל שניעור ואינו קורא אימא אימא ס"ד גדולים נמי קרו אלא אימא כל שניעור משנתו ואינו קורא אימא אימא
Et à quel âge ? Dès quatre ans, dès cinq ans.
וכמה כבר ארבע כבר חמש
Original : Eruvin 82a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.