les gens de Tibériade sont comme celui qui veut ne pas être détourné de son travail.
אנשי טבריא כמי שלא יבטל ממלאכתו דמי
Érouvin 88a עירובין
Structure du débat :Michna 1Question 3Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et l’on s’essuie avec un drap de bain », qu’est-ce ? Car on a enseigné : On peut s’essuyer avec un drap de bain et le poser à la fenêtre, mais on ne le confiera pas aux gardiens des bains, parce qu’ils sont suspects de cette chose-là. Rabbi Chimon dit : on peut même le rapporter en main dans sa maison.
ומסתפגין באלונטית מאי היא דתניא מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון ולא ימסרנה לאוליירין מפני שחשודין על אותו דבר ר"ש אומר אף מביאה בידו לתוך ביתו
Rabba bar Rav Houna dit : On ne l’a enseigné que pour puiser, mais pour verser, c’est interdit.
אמר רבה בר רב הונא לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור
Rav Chizvi objecte : Et quelle différence y a-t-il entre ceci et une fosse [d’écoulement] ?
מתקיף לה רב שיזבי וכי מה בין זה לעוקה
Celles-là [les eaux de la fosse] s’épuisent [dans le sol], et celles-ci ne s’épuisent pas.
הני תיימי והני לא תיימי
Certains disent : Rabba bar Rav Houna dit : Ne dis pas que c’est puiser qui est permis et verser qui est interdit ; même verser est permis. Rav Chizvi dit : C’est évident ! C’est [comme] une fosse ! — Tu aurais pu dire : celles-là s’épuisent et celles-ci ne s’épuisent pas ; il nous apprend [qu’il n’en est rien].
איכא דאמרי אמר רבה בר רב הונא לא תימא למלאות הוא דשרי לשפוך אסור אלא לשפוך נמי שרי אמר רב שיזבי פשיטא היינו עוקה מהו דתימא הני תיימי והני לא תיימי קמ"ל:
« De même, deux balcons l’un [au-dessus de] l’autre, etc. » Rav Houna dit au nom de Rav : On ne l’a enseigné que lorsqu’il est proche ; mais lorsqu’il est éloigné, le supérieur est permis.
וכן שתי גזוזטראות זו וכו': אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת
Et Rav suit son raisonnement, car Rav a dit : on n’interdit pas [l’usage] à son prochain par la voie de l’air.
ורב לטעמיה דאמר רב אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר
Rabba dit au nom de Rabbi ’Hiya, et Rav Yossef dit au nom de Rabbi Ochaya : Il y a vol le Chabbat, et la ruine, on la rend au propriétaire.
אמר רבה א"ר חייא ורב יוסף אמר רבי אושעיא יש גזל בשבת וחורבה מחזיר לבעלים
Ceci même fait difficulté : tu as dit « il y a vol le Chabbat », il l’acquiert donc ; et « la ruine, on la rend au propriétaire », il ne l’acquiert donc pas !
הא גופא קשיא אמרת יש גזל בשבת אלמא קניא וחורבה מחזיר לבעלים אלמא לא קניא
Voici ce qu’il dit : Il y a une règle de vol le Chabbat. Comment ? En ce que la ruine, on la rend au propriétaire.
הכי קאמר יש דין גזל בשבת כיצד דחורבה מחזיר לבעלים
Rabba dit : Et nous avons objecté à notre enseignement : « De même, deux balcons l’un au-dessus de l’autre, etc. » Si tu dis qu’il y a une règle de vol le Chabbat, pourquoi sont-ils interdits ?
אמר רבה ומותבינן אשמעתין וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו וכו' ואי אמרת יש דין גזל בשבת אמאי אסורות
Rav Chéchet dit : De quoi s’agit-il ici ? Par exemple lorsqu’ils ont fait la cloison en association.
אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שעשו מחיצה בשותפות
S’il en est ainsi, lorsqu’ils l’ont faite aussi pour l’inférieur, [qu’il en soit de même] !
אי הכי כי עשו לתחתונה נמי
Puisqu’ils l’ont faite pour l’inférieur, celui-ci a manifesté son intention : il ne me convient pas [d’être associé] avec toi.
כיון דעשו לתחתונה גלוי גלי דעתה דאנא בהדך לא ניחא לי:
MICHNA: Une cour de moins de quatre coudées, on n’y verse pas d’eau le Chabbat, à moins qu’on ne lui ait fait une fosse contenant deux séa, de l’orifice vers le bas,
מתני׳ חצר שהיא פחותה מארבע אמות אין שופכין בתוכה מים בשבת אא"כ עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה
soit à l’extérieur, soit à l’intérieur ; sauf qu’à l’extérieur, il faut la voûter, et qu’à l’intérieur, il n’est pas nécessaire de la voûter.
בין מבחוץ בין מבפנים אלא שמבחוץ צריך לקמור מבפנים אין צריך לקמור
Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : Un égout voûté sur quatre coudées dans le domaine public, on y verse de l’eau le Chabbat. Et les Sages disent : même [d’]un toit ou [d’]une cour de cent coudées, on ne versera pas sur l’ouverture de l’égout ; mais on verse sur le toit, et l’eau descend dans l’égout.
ר"א בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ארבע אמות ברה"ר שופכים לתוכו מים בשבת וחכ"א אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פי הביב אבל שופך הוא לגג והמים יורדין לביב
La cour et le portique se combinent pour [atteindre] quatre coudées. De même, deux étages l’un en face de l’autre : si certains ont fait une fosse et d’autres n’ont pas fait de fosse, ceux qui ont fait une fosse sont permis, ceux qui n’ont pas fait de fosse sont interdits.
החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין את שלא עשו עוקה אסורין:
GUEMARA: Quelle en est la raison ? Rabba dit : Parce qu’un homme a l’habitude d’utiliser deux séa d’eau chaque jour. Dans quatre coudées, un homme veut les répandre en aspergeant ;
גמ׳ מ"ט אמר רבה מפני שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום בארבע אמות אדם רוצה לזלפן
Original : Eruvin 88a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.