dans moins de quatre, il les verse ; s’il a fait une fosse, c’est permis, sinon, c’est interdit.
פחות מד' שופכן אי דעביד עוקה שרי אי לא אסור
Érouvin 88b עירובין
Structure du débat :Baraïta 2Question 1Objection 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Zeïra dit : Dans quatre coudées, elles s’épuisent ; dans moins de quatre coudées, elles ne s’épuisent pas.
ר' זירא אמר ד' אמות תיימי פחות מד' אמות לא תיימי
Quelle différence y a-t-il entre eux ? Abayé dit : [une cour] longue et étroite fait la différence entre eux.
מאי בינייהו אמר אביי אריך וקטין איכא בינייהו
Nous avons appris : La cour et le portique se combinent pour quatre coudées. Selon Rabbi Zeïra, cela va bien, mais selon Rabba, c’est difficile !
תנן חצר ואכסדרה מצטרפין לד' אמות בשלמא לרבי זירא ניחא אלא לרבה קשיא
Rabbi Zeïra l’a expliqué selon Rabba : il s’agit d’un portique qui s’étend sur toute la longueur de la cour.
תרגמא רבי זירא אליבא דרבה באכסדרה מהלכת על פני כל החצר כולה
Viens entendre : Une cour qui n’a pas quatre coudées sur quatre coudées, on n’y verse pas d’eau le Chabbat. Selon Rabba, cela va bien, mais selon Rabbi Zeïra, c’est difficile !
ת"ש חצר שאין בה ד' אמות על ד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת בשלמא לרבה ניחא אלא לר' זירא קשיא
Rabbi Zeïra te répondra : de qui est-ce ? Des Sages ; et notre Michna est de Rabbi Eliézer ben Yaakov.
אמר לך ר' זירא הא מני רבנן היא ומתני' ר"א בן יעקב היא
Et qu’est-ce qui a contraint Rabbi Zeïra à établir notre Michna selon Rabbi Eliézer ben Yaakov ? Rava dit : Notre Michna lui faisait difficulté : pourquoi enseigne-t-elle « une cour de moins [de quatre coudées] » ? Qu’elle enseigne « une cour qui n’a pas quatre coudées sur quatre coudées » !
ומאי דוחקיה דר' זירא לאוקמה למתני' כר"א בן יעקב אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני חצר שהיא פחותה ליתני חצר שאין בה ד' אמות על ד' אמות
N’est-ce donc pas qu’on en déduit qu’elle est de Rabbi Eliézer ben Yaakov ? On en déduit.
אלא לאו ש"מ דר"א בן יעקב היא ש"מ
Mais puisque la fin est de Rabbi Eliézer ben Yaakov, le début n’est pas de Rabbi Eliézer ben Yaakov !
והא מדסיפא ר' אליעזר בן יעקב רישא לאו ר"א בן יעקב
Elle est tout entière de Rabbi Eliézer ben Yaakov ; il y manque quelque chose, et voici ce qu’elle enseigne : Une cour de moins de quatre coudées, on n’y verse pas d’eau le Chabbat ; mais [si elle a] quatre coudées, on y verse, car Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : un égout voûté sur quatre coudées dans le domaine public, on y verse de l’eau le Chabbat.
כולה ר"א בן יעקב היא וחסורי מיחסרא והכי קתני חצר שהיא פחותה מד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת הא ד' אמות שופכין שר"א בן יעקב אומר ביב הקמור ד' אמות ברה"ר שופכין לתוכו מים בשבת:
« Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : un égout voûté. »
ר"א בן יעקב אומר ביב הקמור:
Notre Michna n’est pas selon ’Hanania, car on a enseigné : ’Hanania dit : même [d’]un toit de cent coudées, on ne versera pas, parce que le toit n’est pas fait pour absorber, mais pour faire ruisseler.
מתני' דלא כחנניא דתניא חנניא אומר אפילו גג מאה אמה לא ישפוך לפי שאין הגג עשוי לבלוע אלא לקלח
Il a été enseigné : De quoi parle-t-on ? De la saison chaude ; mais à la saison des pluies, on verse et l’on reverse sans retenue. Quelle en est la raison ? Rava dit : un homme veut que les eaux soient absorbées sur place.
תנא במה דברים אמורים בימות החמה אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע מ"ט אמר רבא אדם רוצה שיבלעו מים במקומן
Abayé lui dit : Mais voici les eaux usées, dont un homme veut qu’elles soient absorbées, et il est enseigné : on ne versera pas !
אמר ליה אביי והרי שופכין דאדם רוצה שיבלעו וקתני לא ישפוך
Il lui dit : Là, que doit-on craindre ? Si c’est à cause de la détérioration de sa cour, elle est de toute façon détériorée ; et si c’est en raison d’une mesure préventive, de peur qu’on ne dise : la gouttière d’un tel fait ruisseler de l’eau, d’ordinaire les gouttières ruissellent [en cette saison].
א"ל התם למאי ניחוש לה אי משום קלקול חצירו הא מיקלקלא וקיימא ואי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים סתם צנורות מקלחים הם
Rav Na’hman dit : À la saison des pluies, [si] la fosse contient deux séa, on y met deux séa ; [si] elle contient un séa, on y met un séa. À la saison chaude, [si] elle contient deux séa, on y met deux séa ; [si elle contient] un séa, on n’y met rien du tout.
אמר רב נחמן בימות הגשמים עוקה מחזיק סאתים נותנין לו סאתים מחזיק סאה נותנין לו סאה בימות החמה מחזיק סאתים נותנין לו סאתים סאה אין נותנין לו כל עיקר
À la saison chaude aussi, si elle contient un séa, qu’on y mette un séa ! C’est une mesure préventive, de peur qu’on en vienne à y mettre deux séa. S’il en est ainsi, à la saison des pluies aussi, qu’on décrète !
בימות החמה נמי מחזיק סאה ניתיב ליה סאה גזרה דלמא אתי ליתן ליה סאתים א"ה בימות הגשמים נמי ליגזור
Là, que doit-on craindre ? Si c’est à cause de la détérioration, [la cour] est de toute façon détériorée ; si c’est en raison d’une mesure préventive, de peur qu’on ne dise : la gouttière d’un tel fait ruisseler de l’eau, d’ordinaire les gouttières ruissellent.
התם מאי ניחוש לה אי משום קילקול הא מיקלקלא וקיימא אי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים סתם צנורות מקלחין הן
Abayé dit : C’est pourquoi [à la saison des pluies, on peut verser] même un kor, même deux kor.
אמר אביי הלכך אפילו כור ואפילו כוריים:
« De même, deux étages l’un en face de l’autre. » Rava dit : même s’ils ont fait un érouv.
וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו: אמר רבא אפילו עירבו
Abayé (lui) dit : Quelle en est la raison ? Si l’on dit : à cause de l’abondance des eaux — mais on a enseigné : Une fosse ou un tesson, un bassin ou un baquet, c’est tout un ; même s’ils se sont remplis d’eau la veille du Chabbat, on y verse de l’eau le Chabbat !
אמר (ליה) אביי מאי טעמא אילימא משום נפישא דמיא והתניא אחת לי עוקה ואחת לי גיסטרא בריכה ועריבה אף על פי שנתמלאו מים מערב שבת שופכין לתוכן מים בשבת
Mais si cela a été dit, voici comment cela a été dit : Rava dit :
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא
Original : Eruvin 88b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.