Et selon ce que nous pensions au début, [qu’]ils sont en désaccord tant s’ils ont fait un érouv que s’ils n’en ont pas fait : s’ils ont fait un érouv, sur quoi sont-ils en désaccord ? S’ils n’en ont pas fait, sur quoi sont-ils en désaccord ?
ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא בין שעירבו ובין שלא עירבו פליגי בעירבו במאי פליגי בשלא עירבו במאי פליגי
S’ils en ont fait, ils sont en désaccord sur [l’enseignement] de Rav Yossef, car Rav Yossef a dit : on ne l’a enseigné que si elle débouche au milieu de l’esplanade ; mais si elle débouche sur les côtés de l’esplanade, c’est interdit.
בעירבו קמיפלגי בדרב יוסף דאמר רב יוסף לא שנו אלא שכלה לאמצע רחבה אבל כלה לצידי רחבה אסור
Rabba a dit : ce que tu as dit, [qu’]au milieu de l’esplanade c’est permis, nous ne l’avons dit que si l’une n’est pas en face de l’autre ; mais si l’une est en face de l’autre, c’est interdit.
אמר רבה הא דאמרת לאמצע רחבה מותר לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה אבל זה כנגד זה אסור
Rav Mecharchiya a dit : ce que tu as dit, [que] si l’une n’est pas en face de l’autre c’est permis, nous ne l’avons dit que pour une esplanade publique ; mais une esplanade privée, il arrive [que le propriétaire] se ravise et y bâtisse des maisons, et elle devient comme une impasse qui débouche sur les côtés de l’esplanade, et c’est interdit.
אמר רב משרשיא הא דאמרת זה שלא כנגד זה מותר לא אמרן אלא רחבה דרבים אבל רחבה דיחיד זימנין דמימלך עלה ובני לה בתים וה"ל כמבוי שכלה לה לצידי רחבה ואסור
Et d’où dis-tu que nous distinguons entre une esplanade publique et une esplanade privée ? Car Ravin bar Rav Adda a dit au nom de Rabbi Its’hak : il arriva qu’une impasse avait un côté qui aboutissait à la mer et un côté qui aboutissait à un tas d’ordures ; le cas vint devant Rabbi, et il ne dit à son sujet ni permission ni interdiction.
ומנא תימרא דשני לן בין רחבה דרבים לרחבה דיחיד דאמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק מעשה במבוי אחד שצידו אחד כלה לים וצידו אחד כלה לאשפה ובא מעשה לפני רבי ולא אמר בה לא היתר ולא איסור
Il ne dit pas d’interdiction, car les cloisons sont en place ; il ne dit pas de permission, [car] nous craignons que le tas d’ordures ne soit enlevé et que la mer ne dépose un banc de sable.
איסור לא אמר בה דהא קיימי מחיצות היתר לא אמר בה חיישינן שמא תינטל אשפה ויעלה הים שרטון
Et craignons-nous que le tas d’ordures ne soit enlevé ? Mais nous avons appris : Un tas d’ordures dans le domaine public, haut de dix palmes, et une fenêtre qui est au-dessus : on y jette [des objets] le Chabbat !
ומי חיישינן שמא תינטל אשפה והתנן אשפה ברשות הרבים גבוה י' טפחים חלון שעל גבה זורקין לה בשבת
Rav Yossef bar Avdimi a dit : il a été enseigné : et les Sages interdisent. Rav Na’hman a dit : la halakha est selon les paroles des Sages. Certains disent : Rav Yossef bar Avdimi a dit : il a été enseigné : et les Sages permettent. Rav Na’hman a dit : la halakha n’est pas selon les paroles des Sages.
אמר רב יוסף בר אבדימי תנא וחכמים אוסרין אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים איכא דאמרי אמר רב יוסף בר אבדימי תנא וחכמים מתירין אמר רב נחמן אין הלכה כדברי חכמים
Il y avait une impasse courbée à Soura ; on avait placé dans sa courbure une natte enroulée. Rav ’Hisda a dit : cela n’est ni selon Rav ni selon Chmouel. Selon Rav, qui dit que son statut est celui d’une [impasse] traversante, il faut une forme de porte ; selon Chmouel, qui dit que son statut est celui d’une [impasse] fermée, cela vaut pour un montant convenable ; mais celui-ci, puisque le vent souffle dessus et le renverse, n’est rien. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
ההוא מבוי עקום דהוה בסורא כרוך בודיא אותיבו ביה בעקמומיתיה אמר רב חסדא הא לא כרב ולא כשמואל לרב דאמר תורתו כמפולש צורת הפתח בעי לשמואל דאמר תורתו כסתום הני מילי לחי מעליא אבל האי כיון דנשיב ביה זיקא ושדי ליה לא כלום הוא
Revenons au texte même : Rav Yirmeya bar Abba a dit au nom de Rav : une impasse ouverte sur toute sa largeur dans une cour, et la cour ouverte en face d’elle [sur le domaine public] : la cour est permise et l’impasse interdite.
גופא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת ומבוי אסור
Rabba bar Oulla dit à Rav Bivi bar Abayé : Maître, n’est-ce pas notre michna ? « Une petite cour ouverte [sur toute sa largeur] dans une grande : la grande est permise et la petite interdite, parce qu’elle est comme l’entrée de la grande. »
אמר ליה רבה בר עולא לרב ביבי בר אביי רבי לא משנתנו היא זו חצר קטנה שנפרצה לגדולה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה
Il lui dit : si [je l’avais appris] de là, j’aurais dit : cela ne vaut que là où le public ne la foule pas ; mais là où le public la foule, dis que même la cour aussi [est interdite].
אמר ליה אי מהתם הוה אמינא הני מילי היכא דלא קא דרסי בה רבים אבל היכא דקא דרסי בה רבים אימא אפילו חצר נמי
Mais cela aussi, nous l’avons appris : « Une cour dans laquelle le public entre par ici et sort par là est domaine public pour l’impureté et domaine privé pour le Chabbat » !
והא נמי תנינא חצר שהרבים נכנסין לה בזו ויוצאין לה בזו רה"ר לטומאה ורה"י לשבת
Si [je l’avais appris] de là, j’aurais dit : cela ne vaut que si l’une n’est pas en face de l’autre,
אי מהתם הוה אמינא הני מילי זה שלא כנגד זה
Original : Eruvin 8a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.