celui-ci déplace jusqu’au pied de la cloison, et celui-là déplace jusqu’au pied de la cloison.
זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה
Érouvin 94a עירובין
Structure du débat :Michna 2Question 1Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et [l’opinion] de Rav n’a pas été dite explicitement, mais elle a été dite par déduction : Rav et Chmouel étaient assis dans une certaine cour ; le mur qui la séparait tomba. Chmouel leur dit : Prenez un manteau et tendez-le [en travers].
והא דרב לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דרב ושמואל הוו יתבי בההוא חצר נפל גודא דביני ביני אמר להו שמואל שקולו גלימא נגידו בה
Rav détourna son visage. Chmouel leur dit : Si Abba s’en offusque, nouez-le.
אהדרינהו רב לאפיה אמר להו שמואל אי קפיד אבא וקטרו בה
Et pour Chmouel, à quoi bon cela ? Il a bien dit : celui-ci déplace jusqu’au pied de la cloison, et celui-là déplace jusqu’au pied de la cloison !
ולשמואל למה לי הא הא אמר זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה
Chmouel le fit seulement par pudeur.
שמואל עביד לצניעותא בעלמא
Et Rav, s’il pensait que c’est interdit, qu’il le lui dise ! — C’était le lieu de Chmouel.
ורב אי סבירא ליה דאסיר לימא ליה אתריה דשמואל הוה
S’il en est ainsi, pourquoi a-t-il détourné son visage ? Pour qu’on ne dise pas qu’il pense comme Chmouel. (Et il est revenu sur son enseignement.)
אי הכי מאי טעמא אהדרינהו לאפיה דלא נימרו כשמואל סבירא ליה (והדר ביה משמעתיה):
MICHNA: Une cour qui a une brèche vers le domaine public : celui qui fait passer [un objet] de celle-ci dans un domaine privé, ou d’un domaine privé en elle, est coupable ; telles sont les paroles de Rabbi Eliézer.
מתני׳ חצר שנפרצה לרשות הרבים המכניס מתוכה לרה"י או מרה"י לתוכה חייב דברי רבי אליעזר
Et les Sages disent : de celle-ci vers le domaine public, ou du domaine public vers elle, il est exempt, parce qu’elle est comme une karmelit.
וחכמים אומרים מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית:
GUEMARA: Et selon Rabbi Eliézer, parce qu’elle a une brèche vers le domaine public, elle devient domaine public ? Oui : Rabbi Eliézer suit son raisonnement,
גמ׳ ורבי אליעזר משום דנפרצה לרשות הרבים הויא לה רשות הרבים אין רבי אליעזר לטעמיה
car on a enseigné : Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Eliézer : La multitude qui s’est choisi un chemin, ce qu’elle a choisi, elle l’a choisi.
דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר רבים שבררו דרך לעצמן מה שבררו בררו
Est-ce ainsi ? Mais Rav Guidel a dit au nom de Rav : à condition qu’ils aient perdu leur chemin dans ce champ !
איני והאמר רב גידל אמר רב והוא שאבדה להן דרך באותו שדה
Et si tu dis : ici aussi, par exemple lorsque le chemin s’est perdu dans cette cour — mais Rabbi ’Hanina a dit : la divergence porte [sur l’espace] jusqu’à l’emplacement de la cloison !
וכי תימא הכא נמי כגון שאבדה לה דרך באותה חצר והאמר רבי חנינא עד מקום מחיצה מחלוקת
Dis : la divergence porte sur l’emplacement de la cloison.
אימא על מקום מחיצה מחלוקת
Et si tu veux, dis : ils divergent sur les abords du domaine public : Rabbi Eliézer pense que les abords du domaine public sont comme le domaine public, et les Sages pensent que les abords du domaine public ne sont pas comme le domaine public.
ואיבעית אימא בצידי רשות הרבים קמיפלגי דרבי אליעזר סבר צידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו ורבנן סברי צידי רשות הרבים לאו כרשות הרבים דמו
Qu’ils divergent alors sur les abords du domaine public en général ! — S’ils avaient divergé sur les abords du domaine public en général, nous aurions dit : lorsque les Sages divergent avec Rabbi Eliézer, ce n’est que là où il y a des bornes ; mais là où il n’y a pas de bornes, dis qu’ils l’admettent ; il nous apprend [qu’il n’en est rien].
וליפלוג בצידי רשות הרבים בעלמא אי איפליגו בצידי רשות הרבים בעלמא הוה אמרינן כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר הני מילי היכא דאיכא חיפופי אבל היכא דליכא חיפופי אימא מודו ליה קא משמע לן
Mais il dit « de celle-ci » !
והא מתוכה קאמר
Puisque les Sages ont dit « de celle-ci », lui aussi a dit « de celle-ci ».
איידי דאמור רבנן מתוכה אמר איהו נמי מתוכה
Et les Sages ? Rabbi Eliézer parle des abords du domaine public, et eux lui répondent « de celle-ci » ?
ורבנן אמר רבי אליעזר צידי רשות הרבים ומהדרו ליה אינהו מתוכה
Voici ce que les Sages disent à Rabbi Eliézer : N’admets-tu pas avec nous que là où l’on a déplacé [un objet] de celle-ci vers le domaine public ou du domaine public vers elle, on est exempt, parce qu’elle est une karmelit ? Pour les abords non plus, il n’y a pas de différence.
הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר מי לא קא מודית לן היכא דטילטל מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה דפטור מפני שהיא כרמלית צידי נמי לא שנא
Et Rabbi Eliézer ? Là, la multitude ne la foule pas ; ici, la multitude la foule.
ורבי אליעזר התם לא קא דרסי לה רבים הכא קא דרסי לה רבים:
MICHNA: Une cour qui a une brèche vers le domaine public de deux de ses côtés, de même une maison qui a une brèche de deux de ses côtés, de même une impasse dont on a enlevé les poutres ou les montants : ils sont permis pour ce Chabbat-là et interdits pour l’avenir ; telles sont les paroles de Rabbi Yehouda.
מתני׳ חצר שנפרצה לרה"ר משתי רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו מותרים באותו שבת ואסורים לעתיד לבא דברי רבי יהודה
Rabbi Yossé dit : s’ils sont permis pour ce Chabbat-là, ils sont permis pour l’avenir ; et s’ils sont interdits pour l’avenir, ils sont interdits pour ce Chabbat-là.
רבי יוסי אומר אם מותרין לאותו שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותו שבת:
GUEMARA: De quoi s’agit-il ? Si l’on dit : [d’une brèche] de dix [coudées], en quoi est-ce différent d’un seul côté, où l’on dit que c’est une porte ? De deux côtés aussi, c’est une porte ! Mais plutôt : de plus de dix. S’il en est ainsi, même d’un seul côté aussi !
גמ׳ במאי עסקינן אילימא בעשר מאי שנא מרוח אחת דאמר פיתחא הוא משתי רוחות נמי פיתחא הוא אלא ביתר מעשר א"ה אפילו מרוח אחת נמי
Rav dit : En fait, de dix,
אמר רב לעולם בעשר
Original : Eruvin 94a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.