Structure du débat :Michna 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé lui dit : Comment as-tu établi notre Michna ? En cas de danger venant des non-juifs. Dis la fin : « Rabbi Chimon dit : il les donne à son compagnon, et son compagnon à son compagnon » — à plus forte raison la chose s’ébruite !
א"ל אביי במאי אוקימתא למתניתין בסכנת עו"ג אימא סיפא ר' שמעון אומר נותנן לחבירו וחבירו לחבירו כל שכן דאוושא מילתא
Il y manque quelque chose, et voici ce qu’elle enseigne : De quoi parle-t-on ? En cas de danger venant des non-juifs ; mais en cas de danger venant de brigands, il les porte par étapes de moins de quatre coudées.
חסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים בסכנת עו"ג אבל בסכנת ליסטים מוליכן פחות פחות מד' אמות:
« Rabbi Chimon dit : il les donne à son compagnon, etc. » Sur quoi divergent-ils ? L’un pense que [porter par étapes de] moins de quatre coudées est préférable, car si tu dis qu’il les donne à son compagnon et son compagnon à son compagnon, l’affaire du Chabbat s’ébruite.
רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וכו': במאי קמיפלגי מר סבר פחות מארבע אמות עדיף דאי אמרת נותנן לחבירו וחבירו לחבירו אוושא מלתא דשבת
Et l’autre pense que les donner à son compagnon est préférable, car si tu dis qu’il les porte par étapes de moins de quatre coudées, parfois il n’y prête pas attention et en viendrait à les porter sur quatre coudées dans le domaine public.
ומר סבר נותנן לחבירו עדיף דאי אמרת מוליכן פחות מארבע אמות זימנין דלאו אדעתיה ואתי לאתויינהו ארבע אמות ברה"ר:
« Rabbi Yehouda dit : on peut donner une cruche. » Et Rabbi Yehouda n’admet-il pas ce que nous avons appris : l’animal et les ustensiles sont comme les pieds du propriétaire ?
רבי יהודה אומר נותן אדם חבית: ולית ליה לרבי יהודה הא דתנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים
Rech Lakich dit au nom de Lévi l’Ancien : De quoi s’agit-il ici ? Lorsqu’on transvase d’une cruche dans une cruche ; et Rabbi Yehouda suit son raisonnement, car il dit : l’eau n’a pas de substance.
אמר ריש לקיש משום לוי סבא הכא במאי עסקינן במערן מחבית לחבית ורבי יהודה לטעמיה דאמר מים אין בהם ממש
Admettons que tu l’aies entendu de Rabbi Yehouda là où [l’eau] est absorbée dans la pâte ; là où elle existe telle quelle, l’as-tu entendu ? Puisque dans une marmite, Rabbi Yehouda dit qu’elle ne s’annule pas, telle quelle, s’annulerait-elle ? Car on a enseigné : Rabbi Yehouda dit : l’eau et le sel s’annulent dans la pâte et ne s’annulent pas dans la marmite, à cause de son jus.
אימר דשמעת ליה לר' יהודה היכא דבליען בעיסה היכא דאיתנהו בעינייהו מי שמעת ליה השתא בקדירה אמר רבי יהודה לא בטלי בעינייהו בטלי דתניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בעיסה ואין בטלין בקדירה מפני רוטבה
Mais plutôt, Rava dit : Il s’agit ici d’une cruche qui a acquis son lieu de Chabbat et d’eau qui n’a pas acquis de lieu de Chabbat, la cruche étant annulée par rapport à l’eau.
אלא אמר רבא הכא בחבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה עסקינן דבטלה חבית לגבי מים
Celui qui sort des aliments en quantité inférieure à la mesure dans un récipient est exempt, même pour le récipient, parce que le récipient leur est accessoire.
המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי מפני שהכלי טפל לו
Rav Yossef objecta : Rabbi Yehouda dit : dans une caravane, on peut donner une cruche à son compagnon, et son compagnon à son compagnon. Dans une caravane, oui ; hors d’une caravane, non ! Mais plutôt, Rav Yossef dit : lorsque nous l’avons appris dans notre Michna aussi, c’est d’une caravane que nous l’avons appris.
מתיב רב יוסף ר' יהודה אומר בשיירא נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו בשיירא אין שלא בשיירא לא אלא אמר רב יוסף כי תנן נמי במתניתין בשיירא תנן
Abayé dit : Dans une caravane, même une cruche qui a acquis son lieu de Chabbat et de l’eau qui a acquis son lieu de Chabbat ; hors d’une caravane, une cruche qui a acquis son lieu de Chabbat et de l’eau qui n’a pas acquis de lieu de Chabbat.
אביי אמר בשיירא אפי' חבית שקנתה שביתה ומים שקנו שביתה שלא בשיירא חבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה
Rav Achi dit : Il s’agit ici d’une cruche sans propriétaire et d’eau sans propriétaire. Et qui sont ceux qui « lui dirent » ? C’est Rabbi Yo’hanan ben Nouri, qui dit : les objets sans propriétaire acquièrent un lieu de Chabbat. Et que signifie « celle-ci n’ira pas plus loin que les pieds de son propriétaire » ? Ceux-ci n’iront pas plus loin que des ustensiles qui ont un propriétaire.
רב אשי אמר הכא בחבית דהפקר עסקינן ומים דהפקר עסקינן ומאן אמרו לו רבי יוחנן בן נורי היא דאמר חפצי הפקר קונין שביתה ומאי לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים:
S’il lisait au sommet du toit et que le livre a roulé de sa main, tant qu’il n’est pas arrivé à dix palmes [du sol], il le réenroule vers lui ; s’il est arrivé à dix palmes, il le retourne sur l’écriture.
היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו משהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב
Rabbi Yehouda dit : même s’il n’est éloigné du sol que de l’épaisseur d’une aiguille, il le réenroule vers lui. Rabbi Chimon dit : même [s’il est] sur le sol même, il le réenroule vers lui, car aucune chose [interdite] au titre du repos rabbinique ne tient face aux saintes Écritures.
רבי יהודה אומר אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט גוללו אצלו ר' שמעון אומר אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש:
GUEMARA: Ce seuil, comment se présente-t-il ? Si l’on dit : le seuil est un domaine privé et devant lui se trouve le domaine public, et nous ne décrétons pas de peur qu’il ne tombe et qu’on en vienne à le rapporter —
גמ׳ האי איסקופה ה"ד אילימא איסקופה רשות היחיד וקמה רשות הרבים ולא גזרינן דילמא נפיל ואתי לאתויי
Original : Eruvin 97b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.