emprunte-t-il et mange-t-il ? — Pour le surplus.
לוה ואוכל להעדפה
Guittin 12b גיטין
Structure du débat :Baraïta 1Question 3Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Que le Trésor sacré lui dise : jusqu’à présent tu t’es contenté sans surplus ; maintenant aussi contente-toi sans surplus ! — Le Trésor sacré lui-même préfère [qu’il en soit ainsi], afin que son esclave reste en bonne condition.
ולימא ליה הקדש עד השתא סגי לך בלא העדפה והשתא נמי תיסגי לך בלא העדפה הקדש גופיה ניחא לי' כי היכי דלשבח עבדיה
Il travaille et rembourse — mais au fur et à mesure [son travail] devient sacré ! — [Il travaille] par fractions de moins d’une prouta.
עושה ופורע קמא קמא קדיש ליה בפחות פחות משוה פרוטה
Il est aussi logique [de le dire ainsi], car Rav a dit : celui qui consacre les mains de son esclave, cet esclave travaille et mange ; car sinon, l’esclave, qui travaillerait pour lui ?
הכי נמי מסתברא דאמר רב המקדיש ידי עבדו אותו העבד עושה ואוכל דאי לא עבדא מאן פלח ליה
Passe encore si tu dis que celui-là [traite du cas] où il lui fournit [la nourriture], et qu’il ne peut pas [refuser de le nourrir], et que celui-ci [traite du cas] où il ne lui fournit pas : c’est bien.
אי אמרת בשלמא הך במעלה ואינו יכול והא בשאינו מעלה שפיר
Mais si tu dis que celui-là [traite du cas] où il ne lui fournit pas, et qu’il peut [refuser], « car sinon, l’esclave, qui travaillerait pour lui ? » — que travaille pour lui qui veut !
אלא אי אמרת הך בשאינו מעלה ויכול דאי לא עבדא מאן פלח ליה מאן דבעי ניפלחיה
N’est-ce donc pas qu’on en déduit qu’il ne peut pas ? Déduis-en.
אלא לאו ש"מ אינו יכול שמע מינה
Viens et écoute, car Rabbi Yo’hanan a dit : celui qui coupe la main de l’esclave de son prochain donne [l’indemnité pour] son chômage et ses frais de guérison à son maître, et cet esclave est nourri par la charité. Déduis-en que le maître peut dire à l’esclave : « Travaille pour moi, et je ne te nourris pas. »
ת"ש דאמר ר' יוחנן הקוטע יד עבדו של חבירו נותן שבתו ורפואתו לרבו ואותו העבד ניזון מן הצדקה ש"מ יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך
De quoi traitons-nous ici ? Du cas où il lui fournit sa nourriture. — S’il en est ainsi, pourquoi est-il nourri par la charité ? — Pour le surplus.
הכא במאי עסקי' במעלה לו מזונות אי הכי אמאי ניזון מן הצדקה להעדפה
S’il en est ainsi, il aurait fallu dire « il subvient [à ses besoins] », [et non] « il est nourri » ! N’est-ce donc pas qu’on en déduit qu’il peut ? Déduis-en.
אי הכי ניזון מתפרנס מיבעי ליה אלא לאו ש"מ יכול ש"מ
Le maître a dit : il donne [l’indemnité pour] son chômage et ses frais de guérison à son maître. Son chômage, c’est évident ; ses frais de guérison, il fallait le dire.
אמר מר נותן שבתו ורפואתו לרבו שבתו פשיטא רפואתו איצטריכא ליה
Ses frais de guérison sont à lui, car il doit être soigné avec ! — Ce n’est nécessaire que si on l’a estimé à cinq jours, qu’on lui a fait un remède puissant et qu’il a guéri en trois jours : on aurait pu dire que la souffrance est la sienne [et que l’excédent lui revient] ; il nous apprend [que non].
רפואתו דידיה היא דבעי איתסויי ביה לא צריכא דאמדוה לחמשא יומי ועבדו ליה סמא חריפא ואתסי בתלתא יומי מהו דתימא צערא דידיה הוא קמ"ל
Il est enseigné : Rabbi Éléazar a dit : nous avons dit à Meïr : n’est-ce pas un avantage pour l’esclave de sortir de sous la main de son maître pour la liberté ? Il nous dit : c’est un préjudice pour lui, car s’il était l’esclave d’un cohen, cela le rend inapte à la terouma. Nous lui avons dit : mais quoi, s’il veut ne pas le nourrir et ne pas subvenir à ses besoins, il en a le droit !
תניא א"ר אלעזר אמרנו לו למאיר והלא זכות הוא לעבד שיוצא מתחת ידי רבו לחירות אמר לנו חוב הוא לו שאם היה עבד כהן פוסלו מן התרומה אמרנו לו והלא מה אם ירצה שלא לזונו ושלא לפרנסו רשאי
Il nous dit : et quoi, l’esclave d’un cohen qui s’est enfui, et la femme d’un cohen qui s’est rebellée contre son mari, ne mangent-ils pas la terouma ? Or celui-ci ne la mange pas. Mais pour la femme, c’est un préjudice, car cela la rend inapte à la terouma et lui fait perdre sa nourriture.
אמר לנו ומה אילו עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה על בעלה הלא אוכלין בתרומה וזה אינו אוכל אבל אשה חוב הוא לה שכן פסלה מן התרומה ומפסידה מן המזונות
Que lui disent-ils, et que leur répond-il ? Voici ce qu’il leur dit : vous m’avez répondu au sujet de la nourriture ; que me répondrez-vous au sujet de la terouma ?
מאי קאמרו ליה ומאי קא מהדר להו ה"ק להו השבתוני על המזונות מה תשיבוני על התרומה
Et si vous dites : s’il le veut, il lui jette un acte de divorce et la rend inapte — il la laisse, il s’enfuit et s’en va par le monde.
וכי תימרו אי בעי זריק ליה גיטא ופסיל ליה שביק ליה ועריק ואזיל לעלמא
Original : Gittin 12b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.