On a enseigné dans une baraïta conformément à Rav : des témoins qui ne savent pas signer, on leur découpe un papier vierge et ils remplissent les découpures d’encre.
תניא כוותיה דרב עדים שאין יודעין לחתום מקרעין להן נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו
Guittin 19b גיטין
Structure du débat :Baraïta 1Question 2Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabban Chimon ben Gamliel a dit : De quoi parle-t-on ? Des actes de divorce des femmes. Mais pour les affranchissements d’esclaves et tous les autres actes, s’ils savent lire et signer, ils signent, sinon ils ne signent pas.
אמר רבן שמעון בן גמליאל בד"א בגיטי נשים אבל בשחרורי עבדים ושאר כל השטרות אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין
La lecture, qui en a parlé ? Il manque quelque chose [au texte], et voici ce qu’il enseigne : des témoins qui ne savent pas lire, on lit devant eux et ils signent ; et ceux qui ne savent pas signer, etc. Rabban Chimon ben Gamliel a dit : De quoi parle-t-on ? Des actes de divorce des femmes. Mais pour les affranchissements d’esclaves et tous les autres actes, s’ils savent lire et signer, ils signent, sinon ils ne signent pas.
קרייה מאן דכר שמה חסורי מיחסרא והכי קתני עדים שאין יודעין לקרות קורין לפניהם וחותמים ושאין יודעין לחתום כו' אמר ר"ש בן גמליאל במה דברים אמורים בגיטי נשים אבל שחרורי עבדים ושאר כל השטרות אם יודעין לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין
Rabbi Éléazar a dit : Quelle est la raison de Rabban Chimon ben Gamliel ? Afin que les filles d’Israël ne restent pas des femmes enchaînées (agounot).
א"ר אלעזר מ"ט דרבן שמעון בן גמליאל שלא יהו בנות ישראל עגונות
Rava a dit : la halakha est conforme à Rabban Chimon ben Gamliel. Et Rav Gamda a dit au nom de Rava : la halakha n’est pas [ainsi]. Mais alors, conforme à qui ? Aux Sages.
אמר רבא הלכה כרשב"ג ורב גמדא משמיה דרבא אמר אין הלכה ואלא כמאן כרבנן
Mais un certain homme n’a-t-il pas agi ainsi pour d’autres actes, et Rav Kahana l’a fait flageller ? Il l’a expliqué au sujet de la lecture.
והא ההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא תרגמא אקריאה
Rav Yehouda se donnait de la peine : il lisait [l’acte] et signait. ’Oula lui a dit : Tu n’en as pas besoin, car Rabbi Éléazar, le maître de la terre d’Israël, on lisait devant lui et il signait ; et Rav Na’hman, les scribes des juges lisaient devant lui et il signait. Mais cela ne vaut que pour Rav Na’hman et les scribes des juges, qui ont de la crainte [de se tromper] ; mais Rav Na’hman avec d’autres scribes, ou les scribes des juges avec un autre homme, non.
רב יהודה מיצטער קרי וחתים א"ל עולא לא צריכת דהא ר' אלעזר מרא דארץ ישראל קרו קמיה וחתים ורב נחמן קרו קמיה ספרי דייני וחתים ודווקא רב נחמן וספרי דייני דאית להו אימתא אבל רב נחמן וספרי אחריני ספרי דייני ואיניש אחרינא לא
Rav Papa, lorsque venait devant lui un acte perse rédigé dans les tribunaux des Gentils, le faisait lire à deux Gentils, l’un en l’absence de l’autre, [chacun] parlant en toute naïveté, et il faisait recouvrer [la dette] grâce à lui sur des biens hypothéqués.
רב פפא כי הוה אתי לקמיה שטרא פרסאה דעביד בערכאות של כותים מקרי להו לשני כותים זה שלא בפני זה במסיח לפי תומו ומגבי ביה ממשעבדי
Rav Achi a dit : Rav Houna bar Natan m’a dit : Ainsi a dit Amémar : un acte perse sur lequel ont signé des témoins juifs, nous faisons recouvrer grâce à lui sur des biens hypothéqués.
אמר רב אשי אמר לי רב הונא בר נתן הכי אמר אמימר האי שטרא פרסאה דחתימי עליה סהדי ישראל מגבינן ביה ממשעבדי
Mais ils ne savent pas le lire ? [Il s’agit du cas] où ils savent. Mais il nous faut une écriture qui ne puisse être falsifiée, et il n’y en a pas ? [Il s’agit du cas] où ils utilisent de la noix de galle. Mais il faut répéter le contenu de l’acte à la dernière ligne, et il n’y en a pas ? [Il s’agit du cas] où il le répète.
והא לא ידעי למיקרי בדידעי והא בעינן כתב שאינו יכול להזדייף וליכא בדאפיצן והא בעינן צריך לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה וליכא בדמהדר
Mais alors, que nous apprend-il ? Que toute langue est valable ? Nous l’avons déjà appris : un acte de divorce rédigé en hébreu avec ses témoins en grec, en grec avec ses témoins en hébreu, est valable.
ואלא מאי קמ"ל דכל לשון כשר תנינא גט שכתבו עברית ועדיו יונית יונית ועדיו עברית כשר
Si [l’on n’avait que] celle-là, j’aurais pu dire : cela vaut pour les actes de divorce, mais pour les autres actes, non. Il nous l’apprend.
אי מההיא הוה אמינא הני מילי בגיטין אבל בשאר שטרות לא קמ"ל
Chmouel a dit : s’il lui a donné un papier vierge et lui a dit : « Voici ton acte de divorce », elle est divorcée ; nous craignons qu’il ne l’ait écrit avec de l’eau de galle.
אמר שמואל נתן לה נייר חלק ואמר לה ה"ז גיטיך מגורשת חיישינן שמא במי מילין כתבו
On a objecté : [s’il lui a dit] « Voici ton acte de divorce », et qu’elle l’a pris et jeté à la mer, ou au feu, ou en toute chose où il se perd, et qu’il a dit ensuite : « C’était un acte fictif, c’était un acte de confiance », elle est divorcée, et il n’est pas en son pouvoir de la rendre interdite.
מיתיבי הרי זה גיטך ונטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד וחזר ואמר שטר פסים הוא שטר אמנה הוא מגורשת ולא כל הימנו לאוסרה
La raison est qu’il y a une écriture ; mais s’il n’y a pas d’écriture, non ? Non : lorsque Chmouel a dit [cela], c’est que nous l’examinons avec de l’eau de grenade ; si [l’écriture] ressort, elle ressort, et si elle ne ressort pas, ce n’est rien.
טעמא דאיכא כתב הא ליכא כתב לא כי קאמר שמואל דבדקינן ליה במיא דנרא אי פליט פליט ואי לא פליט לאו כלום הוא
Et si elle ressort, qu’en est-il ? C’est maintenant qu’elle ressort ! Chmouel aussi a dit [seulement] : « nous craignons ».
וכי פליט מאי הוי השתא הוא דפליט שמואל נמי חיישינן קאמר
Ravina a dit : Amémar m’a dit : Ainsi a dit Mareimar au nom de Rav Dimi : ces deux [hommes] devant lesquels on donne un acte de divorce doivent le lire. On a objecté : [s’il lui a dit] « Voici ton acte de divorce », et qu’elle l’a pris et jeté à la mer, ou au feu, ou en toute chose où il se perd, et qu’il a dit ensuite : « C’était un acte fictif, c’était un acte de confiance », elle est divorcée et il n’est pas en son pouvoir de la rendre interdite. Or si tu dis qu’ils doivent le lire, après qu’ils l’ont lu, peut-il lui dire cela ?
אמר רבינא אמר לי אמימר הכי אמר מרימר משמיה דרב דימי הני בי תרי דיהיב גיטא קמייהו צריכי למיקרייה מיתיבי ה"ז גיטך ונטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד וחזר ואמר שטר פסים הוא שטר אמנה הוא מגורשת ולא כל הימנו לאוסרה ואי אמרת צריכי למיקרייה בתר דקריוה מי מצי אמר לה הכי
Il ne le fallait que pour le cas où, après qu’ils l’ont lu, il l’a fait entrer dans sa manche et l’en a ressorti. Tu aurais pu dire qu’il l’a échangé : il nous apprend [que non].
לא צריכא דבתר דקריוה עייליה לבי ידיה ואפקיה מהו דתימא חלופי חלפיה קמ"ל
Un certain homme a lancé un acte de divorce à sa femme parmi des jarres, et l’on a trouvé une mezouza. Rav Na’hman a dit : une mezouza parmi des jarres, ce n’est pas fréquent.
ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו לביני דני אשתכח מזוזתא אמר רב נחמן מזוזתא ביני דני לא שכיחא
Cela vaut lorsqu’on en a trouvé une seule ; mais deux ou trois, puisque celles-ci s’y trouvaient, celle-là aussi s’y trouvait, et quant à l’acte de divorce, disons que des souris l’ont emporté.
וה"מ דאשתכח חדא אבל ב' ג' מדהא הואי הא נמי הואי וגיטא אימור עכברים שקלוה
Un certain homme est entré à la synagogue, a pris un rouleau de la Torah, l’a donné à sa femme et lui a dit : « Voici ton acte de divorce. » Rav Yossef a dit : Que devrions-nous craindre pour elle ? Si c’est à cause de l’eau de galle, l’eau de galle ne [tient] pas sur l’eau de galle ;
ההוא גברא דעל לבי כנישתא שקל ספר תורה יהיב לה לדביתהו ואמר לה הא גיטך אמר רב יוסף למאי ליחוש לה אי משום מי מילין אין מי מילין על גבי מי מילין
Original : Gittin 19b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.