si c’est à cause de [la section sur] la « rupture » qui s’y trouve, il nous faut « et il lui écrira » (Dt 24, 1) en son nom à elle, et ce n’est pas le cas.
אי משום כריתות דאית בה הא בעינא (דברים כד, א) וכתב לה לשמה וליכא
Guittin 20a גיטין
Structure du débat :Baraïta 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et si tu dis : craignons qu’il n’ait au préalable donné une pièce au scribe dès le départ, il nous faut [aussi] qu’il ait inscrit son nom et le nom de la femme, le nom de sa ville et le nom de la ville de celle-ci, et ce n’est pas le cas.
וכי תימא ליחוש דילמא אקדים ויהב ליה זוזא לספרא מעיקרא הא בעינן שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה וליכא
Et Rav Yossef, que nous apprend-il ? Que l’eau de galle ne [tient] pas sur l’eau de galle.
ורב יוסף מאי קמ"ל שאין מי מילין על גבי מי מילין
Rav ’Hisda a dit : un acte de divorce qu’il a écrit non en son nom à elle et sur lequel il a repassé la plume en son nom à elle, nous en venons à la controverse de Rabbi Yehouda et des Sages.
אמר רב חסדא גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן
Car on a enseigné : celui qui devait écrire le Nom [divin], qui avait l’intention d’écrire « Yehouda », et qui s’est trompé et n’y a pas mis le daleth, il repasse sur lui la plume et le sanctifie ; telles sont les paroles de Rabbi Yehouda. Et les Sages disent : ce n’est pas le Nom de la meilleure qualité.
דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת מעביר עליו קולמוס ומקדשו דברי רבי יהודה וחכמים אומרים אין השם מן המובחר
Rav A’ha bar Yaakov a dit : Peut-être n’en est-il rien : les Sages n’ont dit cela que là-bas, car il faut « Voici mon Dieu, et je L’embellirai » (Ex 15, 2), et ce n’est pas le cas ; mais ici, non.
אמר רב אחא בר יעקב דילמא לא היא עד כאן לא קאמרי רבנן התם דבעינא (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו וליכא אבל הכא לא
Rav ’Hisda a dit : Je pourrais invalider tous les actes de divorce du monde. Rava lui a dit : Pour quelle raison ? Diras-tu que c’est parce qu’il est écrit : « Et il écrira » (Dt 24, 3), et qu’ici c’est elle qui le lui écrit ? Mais peut-être que les Sages le lui ont fait acquérir.
אמר רב חסדא יכילנא למיפסלינהו לכולי גיטי דעלמא אמר לי' רבא מאי טעמא אילימא משום דכתיב (דברים כד, ג) וכתב והכא איהי קא כתבה ליה ודילמא אקנויי אקנו ליה רבנן
Et si c’est parce qu’il est écrit : « et il donnera », et qu’ici il ne lui donne rien ? Peut-être que la remise de l’acte de divorce est [elle-même un don]. Sache-le, car on a envoyé [dire] de là-bas : s’il l’a écrit sur des choses dont le profit est interdit, il est valable.
ואלא משום דכתיב ונתן והכא לא יהיב לה מידי דלמא נתינת גט היא תדע דשלחו מתם כתבו על איסורי הנאה כשר:
Revenons au sujet même : on a envoyé [dire] de là-bas : s’il l’a écrit sur des choses dont le profit est interdit, il est valable. Rav Achi a dit : Nous aussi l’avons appris : « sur une feuille d’olivier ». Peut-être qu’une feuille d’olivier est différente, car elle peut servir à compléter [une mesure d’impureté des aliments].
גופא שלחו מתם כתבו על איסורי הנאה כשר אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא על העלה של זית דילמא שאני עלה של זית דחזי לאיצטרופי
On a enseigné : Rabbi dit : s’il l’a écrit sur des choses dont le profit est interdit, il est valable. Lévi est sorti l’exposer au nom de Rabbi, et on ne l’a pas loué ; au nom de la majorité, et on l’a loué. Il en ressort que la halakha est conforme à lui.
תניא רבי אומר כתבו על איסורי הנאה כשר נפק לוי דרשה משמיה דרבי ולא קלסוה משמיה דרבים וקלסוה אלמא הלכתא כותיה
Les Sages ont enseigné : « Et il écrira », et non « il gravera ». Est-ce à dire que la gravure n’est pas une écriture ? On objecte : un esclave affranchi par un écrit sur une tablette ou un registre devient libre, mais non par un écrit sur une coupe ou une andokhtari. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
תנו רבנן וכתב ולא חקק למימרא דחקיקה לאו כתיבה היא ורמינהו עבד שיצא בכתב שעל גבי טבלא ופינקס יצא לחירות אבל לא בכתב שעל גבי כיפא ואנדוכתרי
’Oula a dit au nom de Rabbi Éléazar : Ce n’est pas difficile : ceci [concerne le cas] où il a creusé l’intérieur [des lettres], cela [le cas] où il a creusé le pourtour.
אמר עולא אמר רבי אלעזר לא קשיא הא דחק תוכות הא דחק יריכות
Et creuser l’intérieur, non ? On objecte : son écriture n’était pas en creux mais en relief, comme sur les pièces d’or. Or les pièces d’or sont [faites en creusant] l’intérieur !
ותוכות לא ורמינהו לא היה כתבו שוקע אלא בולט כדינרי זהב והא דינרי זהב תוכות הן
« Comme sur les pièces d’or » et pas tout à fait comme sur les pièces d’or : comme sur les pièces d’or en ce qu’elle était en relief, et pas comme sur les pièces d’or, car là-bas [on creuse] l’intérieur, alors qu’ici [on creuse] le pourtour.
כדינרי זהב ולא כדינרי זהב כדינרי זהב דבולט ולא כדינרי זהב דאילו התם תוכות הכא יריכות
Ravina a dit à Rav Achi : La marque [sur la tablette], est-elle creusée par incision ou est-elle formée par repoussement ? Il lui a répondu : elle est creusée par incision.
אמר ליה רבינא לרב אשי רושמא מיחרץ חריץ או כנופי מכניף אמר ליה מיחרץ חריץ
Il lui a objecté : son écriture n’était pas en creux mais en relief, comme sur les pièces d’or. Et si tu penses qu’elle est creusée par incision,
איתיביה לא היה כתבו שוקע אלא בולט כדינרי זהב ואי סלקא דעתך מיחרץ חריץ
Original : Gittin 20a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.