car il le prend et le lui donne. Rava a dit : il est invalide, par décret, de peur qu’il ne la coupe [après l’écriture].
דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה רבא אמר פסול גזרה שמא יקטום:
Guittin 22a גיטין
Structure du débat :Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Un pot [appartenant] à l’un et des semences à un autre : si le propriétaire du pot l’a vendu au propriétaire des semences, dès qu’il l’a tiré [à lui], il l’a acquis. Si le propriétaire des semences les a vendues au propriétaire du pot, il ne les a pas acquises tant qu’il n’a pas pris possession des semences.
עציץ של אחד וזרעים של אחר מכר בעל עציץ לבעל זרעים כיון שמשך קנה מכר בעל זרעים לבעל עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים
Un pot et des semences [appartenant] à un seul, qui les a vendus à un autre : s’il a pris possession des semences, il a acquis le pot. Et c’est ce que nous avons appris : les biens qui ne servent pas de garantie s’acquièrent avec les biens qui servent de garantie, par l’argent, par un acte et par la prise de possession.
עציץ וזרעים של אחד ומכרן לאחר החזיק בזרעים קנה עציץ וזו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה
S’il a pris possession du pot, même le pot il ne l’a pas acquis, tant qu’il n’a pas pris possession des semences.
החזיק בעציץ אף עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים
Si son trou est en terre d’Israël et son feuillage hors de la terre [d’Israël] : Abayé a dit : nous suivons son trou ; Rava a dit : nous suivons son feuillage.
נקבו בארץ ונופו בחוצה לארץ אביי אמר בתר נקבו אזלינן רבא אמר בתר נופו אזלינן
Lorsque [les racines] se sont implantées [dans le sol], tous s’accordent ; ils divergent lorsqu’elles ne se sont pas implantées.
בדאשרוש כ"ע לא פליגי כי פליגי בדלא אשרוש
Et lorsqu’elles se sont implantées, ils ne divergent pas ? N’avons-nous pas appris : deux jardins, l’un au-dessus de l’autre, avec des légumes entre eux – Rabbi Meïr dit : [ils appartiennent] à celui du haut ; Rabbi Yehouda dit : à celui du bas ?
ובדאשרוש לא פליגי והתנן שתי גנות זו על גב זו וירק בינתים ר"מ אומר של עליון ר' יהודה אומר של תחתון
Là-bas, [c’est] comme il enseigne la raison : Rabbi Meïr a dit : Si celui du haut voulait enlever sa terre, il n’y aurait pas ici de légumes.
התם כדקתני טעמא א"ר מאיר מה אם ירצה עליון ליטול את עפרו אין כאן ירק
Rabbi Yehouda a dit : Si celui du bas voulait remplir son jardin de terre, il n’y aurait pas ici de légumes.
אמר רבי יהודה מה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו עפר אין כאן ירק
Et encore, lorsqu’elles se sont implantées, ils ne divergent pas ? N’a-t-on pas enseigné : un arbre qui est en partie en terre d’Israël et en partie hors de la terre [d’Israël] – [ses fruits sont] du tével et du profane mélangés l’un à l’autre ; telles sont les paroles de Rabbi. Rabban Chimon ben Gamliel dit : ce qui pousse dans [le domaine de] l’obligation est soumis, et ce qui pousse dans [le domaine de] l’exemption est exempt.
ואכתי בדאשרוש לא פליגי והא תניא אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחוצה לארץ טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי רשב"ג אומר הגדל בחיוב חייב והגדל בפטור פטור
N’est-ce pas [qu’il s’agit d’un arbre dont] une partie du feuillage est en terre d’Israël et une partie du feuillage hors de la terre [d’Israël] ?
מאי לאו מקצת נופו בארץ ומקצת נופו בחוצה לארץ
Non : une partie des racines est en terre d’Israël et une partie des racines hors de la terre [d’Israël]. Et quelle est la raison de Rabban Chimon ben Gamliel ? Qu’un rocher [les] sépare.
לא מקצת שרשין בארץ ומקצת שרשין בחוצה לארץ ומאי טעמא דרשב"ג דמפסיק צונמא
Quelle est la raison de Rabbi ? Qu’elles se mêlent de nouveau.
מאי טעמא דרבי דהדרי ערבי
Sur quoi divergent-ils ? Celui-ci pense que l’air [les] mêle, et celui-là pense que ceci se tient à part et cela se tient à part.
במאי קמיפלגי מר סבר אוירא מבלבל ומ"ס האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי:
« Rabbi Yehouda ben Betéra dit », etc. Rabbi ’Hiya bar Assi a dit au nom de ’Oula : il y a trois [sortes de] peaux : matsa, ’hifa et diftera.
ר' יהודה בן בתירא אומר כו': א"ר חייא בר אסי משמיה דעולא ג' עורות הן מצה חיפה ודיפתרא
Matsa, au sens littéral : qui n’est ni salée, ni farinée, ni traitée à la noix de galle. Pour quelle halakha ? Pour le transport le Chabbat. Et quelle est sa mesure ? Comme l’a enseigné Rav Chmouel bar Yehouda : de quoi envelopper un petit poids. Et combien ? Abayé a dit : comme le quart d’un quart de Poumbedita.
מצה כמשמעו דלא מליח ודלא קמיח ודלא אפיץ למאי הלכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדקתני רב שמואל בר יהודה כדי לצור משקל קטנה וכמה אמר אביי כי ריבעא דריבעא דפומבדיתא
’Hifa : qui est salée, mais ni farinée ni traitée à la noix de galle. Pour quelle halakha ? Pour le transport le Chabbat. Et quelle est sa mesure ? Comme nous l’avons appris : une peau, de quoi faire une amulette.
חיפה דמליח ולא קמיח ולא אפיץ למאי הילכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדתנן עור כדי לעשות קמיע
Diftera : qui est salée et farinée, mais non traitée à la noix de galle. Pour quelle halakha ? Pour le transport le Chabbat. Et quelle est sa mesure ? De quoi écrire dessus un acte de divorce.
דיפתרא דמליח וקמיח ולא אפיץ למאי הילכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדי לכתוב עליו את הגט:
« Et les Sages le déclarent valable. » Qui sont les Sages ? Rabbi Éléazar a dit :
וחכמים מכשירין: מאן חכמים אמר רבי אלעזר
Original : Gittin 22a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.