mais pour un tribunal juif, dès que le jugement l’a condamné à mort, on l’exécute.
אבל בב"ד של ישראל כיון דנפק ליה דינא לקטלא קטלי ליה
Guittin 29a גיטין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé lui a dit : Un tribunal juif aussi, il se peut qu’ils lui trouvent un argument en sa faveur ! Lorsqu’ils lui trouvent un argument en sa faveur, [c’est] avant que le jugement ne soit prononcé ; après le prononcé du jugement, ils ne lui trouvent plus d’argument en sa faveur.
א"ל אביי ב"ד של ישראל נמי אפשר דחזו ליה זכותא כי חזו ליה זכותא מקמי דליגמר דינא בתר גמר דינא תו לא חזו ליה זכותא
Dirons-nous que ceci le soutient : partout où deux [témoins] se lèvent et disent : « Nous attestons qu’Untel a été condamné au tribunal d’Untel, et qu’Untel et Untel ont été ses témoins », celui-là sera exécuté ? Peut-être le fugitif est-il différent.
לימא מסייעא ליה כ"מ שיעמדו שנים ויאמרו מעידים אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עדיו ה"ז יהרג דלמא בורח שאני
Viens écouter : s’il a entendu d’un tribunal juif qu’on disait : « Untel est mort », « Untel a été exécuté », on peut remarier sa femme ; des greffiers des idolâtres : « Untel est mort », « Untel a été exécuté », on ne remarie pas sa femme.
ת"ש שמע מב"ד של ישראל שהיו אומרים איש פלוני מת איש פלוני נהרג ישיאו את אשתו מקומנטריסים של עובדי כוכבים איש פלוני מת איש פלוני נהרג אל ישיאו את אשתו
Que signifient « est mort » et « a été exécuté » ? Si l’on dit : réellement mort et réellement exécuté, dans le cas correspondant chez les idolâtres, pourquoi ne remarie-t-on pas sa femme ? N’établissons-nous pas que quiconque parle en toute naïveté est cru ?
מאי מת ומאי נהרג אילימא מת ממש ונהרג ממש דכוותיה גבי עובדי כוכבים אמאי אל ישיאו את אשתו הא קיי"ל כל מסיח לפי תומו הימוני מהימני ליה
N’est-ce donc pas : « est mort », [qu’il] sort pour mourir, et « a été exécuté », [qu’il] sort pour être exécuté ? Et il enseigne qu’au tribunal juif on peut remarier sa femme !
אלא לאו מת יוצא למות ונהרג יוצא ליהרג וקתני בב"ד של ישראל ישיאו את אשתו
En réalité, [il s’agit de] réellement mort et réellement exécuté. Dans le cas correspondant chez les idolâtres, pourquoi pas, puisque nous établissons que quiconque parle en toute naïveté est cru ? Cela vaut pour une chose qui ne les concerne pas ; mais pour une chose qui les concerne, ils agissent de façon à confirmer leurs mensonges.
לעולם מת ממש ונהרג ממש דכוותיה גבי עובדי כוכבים אמאי לא והא קיי"ל דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימני הני מילי במילתא דלא שייכי בה אבל במילתא דשייכי בה עבדי לאחזוקי שקרייהו:
MICHNA: Celui qui apporte un acte de divorce en terre d’Israël et qui est tombé malade peut l’envoyer par un autre. Mais si [le mari] lui a dit : « Prends pour moi auprès d’elle tel objet », il ne l’enverra pas par un autre, car [le mari] ne veut pas que son dépôt soit entre les mains d’un autre.
מתני׳ המביא גט בא"י וחלה הרי זה משלחו ביד אחר ואם אמר לו טול לי הימנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר:
GUEMARA: Rav Kahana a dit : nous avons appris « il est tombé malade ». C’est évident, il enseigne « il est tombé malade » ! Tu aurais pu dire qu’il en est de même même s’il n’est pas tombé malade, et que s’il enseigne « il est tombé malade », il enseigne ce qui arrive d’ordinaire. Il nous apprend [que non].
גמ׳ אמר רב כהנא חלה תנן פשיטא חלה קתני מהו דתימא ה"ה אע"ג דלא חלה והאי דקתני חלה אורחא דמילתא קתני קמ"ל
De quoi s’agit-il ? Si [le mari] lui a dit : « Apporte », même s’il n’est pas tombé malade aussi ; et s’il lui a dit : « Toi, apporte », même s’il est tombé malade, non ; et si c’est Rabban Chimon ben Gamliel, même s’il est tombé malade, non.
היכי דמי אי דא"ל הולך אע"ג דלא חלה נמי ואי דא"ל את הולך אפי' חלה נמי לא ואי רשב"ג אפילו חלה נמי לא
Car on a enseigné : « Apporte cet acte de divorce à ma femme », il peut l’envoyer par un autre ; « Toi, apporte cet acte de divorce à ma femme », il ne l’enverra pas par un autre. Rabban Chimon ben Gamliel dit : dans un cas comme dans l’autre, l’émissaire ne peut pas désigner d’émissaire.
דתניא הולך גט זה לאשתי ה"ז משלחו ביד אחר את הולך גט זה לאשתי הרי זה לא ישלחנו ביד אחר רשב"ג אומר בין כך ובין כך אין השליח עושה שליח
Si tu veux, dis : [il a dit] « Apporte », et [il faut] qu’il soit tombé malade. Et si tu veux, dis : « Toi, apporte », et le malade est différent. Et si tu veux, dis : c’est Rabban Chimon ben Gamliel, et le malade est différent.
איבעית אימא הולך והוא דחלה ואי בעית אימא את הולך וחלה שאני ואי בעית אימא רשב"ג היא וחלה שאני
Nous avons appris : celui qui apporte un acte de divorce en terre d’Israël et qui est tombé malade peut l’envoyer par un autre. On objecte : s’il a dit à deux [hommes] : « Donnez un acte de divorce à ma femme », ou à trois : « Écrivez un acte de divorce et donnez-le à ma femme », ceux-là l’écriront et le donneront. Eux, oui ; mais un émissaire, non !
תנן המביא גט בא"י וחלה הרי זה משלחו ביד אחר ורמינהו אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אינהו אין אבל שליח לא
Abayé a dit : Là, quelle est la raison ? À cause de l’humiliation du mari. Ici, le mari n’y tient pas.
אמר אביי התם טעמא מאי משום בזיון דבעל הכא בעל לא קפיד
Rava a dit : parce que ce sont des paroles, et les paroles ne se transmettent pas à un émissaire.
רבא אמר משום דמילי נינהו ומילי לא מימסרן לשליח
Qu’y a-t-il entre eux ? Il y a entre eux [le cas de] l’émissaire pour une donation, et [cela dépend de] la controverse de Rav et Chmouel : Rav a dit : la donation n’est pas comme l’acte de divorce ; et Chmouel a dit : la donation est comme l’acte de divorce.
מאי בינייהו איכא בינייהו שליח מתנה ובפלוגתא דרב ושמואל רב אמר מתנה אינה כגט ושמואל אמר מתנה הרי היא כגט:
« Et s’il lui a dit : “Prends pour moi auprès d’elle tel objet” ». Rech Lakich a dit : Ici Rabbi a enseigné que l’emprunteur n’a pas le droit de prêter [à son tour] et que le locataire n’a pas le droit de sous-louer.
ואם אמר לו טול לי הימנה חפץ פלוני: אמר ריש לקיש כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר
Rabbi Yo’hanan lui a dit : Cela, même les petits enfants de l’école le savent ! Mais [il nous apprend que] parfois l’acte de divorce non plus n’est pas [valable], car c’est comme s’il lui avait dit : « Ne divorce d’elle qu’à la maison », et qu’il l’a divorcée à l’étage ; « ne divorce d’elle que de la main droite », et qu’il l’a divorcée de la gauche.
אמר לו רבי יוחנן זו אפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותה אלא זימנין דגיטא נמי לא הוי דנעשה כמי שאמר לו אל תגרשה אלא בבית וגירשה בעלייה אל תגרשה אלא בימין וגירשה בשמאל
Car pour tout le monde, lorsqu’elle est sortie à sa rencontre et lui a donné l’objet, puis a reçu de lui l’acte de divorce, tous s’accordent que l’acte de divorce est un acte de divorce valable. Ils divergent lorsqu’il lui a dit :
דכולי עלמא היכא דנפקה לאפיה ויהבה ליה חפץ והדר שקלה מיניה גיטא כולי עלמא לא פליגי דגיטא גיטא מעליא הוי כי פליגי היכא דא"ל
Original : Gittin 29a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.