Structure du débat :Michna 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Prends d’elle l’objet, puis donne-lui l’acte de divorce », et qu’il est allé lui donner l’acte de divorce, puis a pris d’elle l’objet. Rabbi Yo’hanan l’invalide [s’il s’agit] de lui-même, et à plus forte raison de son émissaire ; et Rech Lakich le déclare valable [s’il s’agit] de son émissaire, et à plus forte raison de lui-même.
שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא ואזל איהו ויהיב לה גיטא והדר שקל מינה חפץ רבי יוחנן פוסל בו וכ"ש בשלוחו וריש לקיש מכשיר בשלוחו וכ"ש בו:
MICHNA: Celui qui apporte un acte de divorce d’outre-mer et qui est tombé malade désigne un émissaire au tribunal et l’envoie, et il dit devant eux : « Il a été écrit en ma présence et il a été signé en ma présence. » Et le dernier émissaire n’a pas besoin de dire : « Il a été écrit en ma présence et il a été signé en ma présence », mais il dit : « Je suis l’émissaire du tribunal. »
מתני׳ המביא גט ממדינת הים וחלה עושה שליח בב"ד ומשלחו ואומר לפניהם בפני נכתב ובפני נחתם ואין שליח אחרון צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח ב"ד אני:
GUEMARA: Les Sages ont dit à Avimi, fils de Rabbi Abbahou : Demande à Rabbi Abbahou : l’émissaire d’un émissaire peut-il désigner un émissaire ou non ? Il leur a dit : Cela, ne le demandez pas, car puisqu’il enseigne « le dernier émissaire », on en déduit qu’il peut désigner un émissaire.
גמ׳ אמרו ליה רבנן לאבימי בריה דר' אבהו בעי מיניה מרבי אבהו שליח דשליח משוי שליח או לא אמר להו הא לא תיבעי לכו מדקתני אין השליח האחרון מכלל דמשוי שליח
Mais ce que vous pouvez demander, c’est s’il désigne un émissaire au tribunal, ou même hors du tribunal. Ils lui dirent : Cela, nous ne le demandons pas, puisqu’il enseigne : « mais il dit : “Je suis l’émissaire du tribunal” ».
אלא כי תיבעי לכו כי משוי שליח בב"ד או אפילו שלא בב"ד אמרו ליה הא לא מבעיא לן מדקתני אלא אומר שליח ב"ד אני
Rav Na’hman bar Yits’hak l’enseignait ainsi : les Sages ont dit à Avimi, fils de Rabbi Abbahou : Demande à Rabbi Abbahou : l’émissaire d’un émissaire, lorsqu’il désigne un émissaire, [doit-il le faire] au tribunal ou [peut-il le faire] hors du tribunal ?
רב נחמן בר יצחק מתני הכי אמרו ליה רבנן לאבימי בריה דר' אבהו בעי מיניה מר' אבהו שליח דשליח כי משוי שליח בב"ד או שלא בב"ד
Il leur a dit : Demandez plutôt s’il peut désigner un émissaire en général. Ils lui dirent : Cela, nous ne le demandons pas, car nous avons appris « le dernier émissaire », d’où l’on déduit qu’un émissaire peut désigner un émissaire. Mais ce que nous demandons, c’est au tribunal ou hors du tribunal. Il leur a dit : Cela non plus, ne le demandez pas, car il enseigne : « mais il dit : “Je suis l’émissaire du tribunal” ».
אמר להו ותיבעי לכו אי משוי שליח בעלמא אמרו ליה הא לא קא מיבעיא לן דתנן אין השליח האחרון מכלל דשליח משוי שליח אלא כי קא מיבעיא לן בב"ד או שלא בבית דין אמר להו הא נמי לא תיבעי לכו דקתני אלא אומר שליח ב"ד אני
Mar bar Rav Achi a dit : Ce [propos] de mon père date de sa jeunesse. Si le mari était mort, auraient-ils quelque substance ? Tous, en vertu de qui viennent-ils ? Ils viennent en vertu du mari. Tant que le mari est là, ils sont tous là ; si le mari n’est plus, ils ne sont tous plus.
אמר מר בר רב אשי הא דאבא דקטנותא היא אילו מת בעל מידי מששא אית בהו כולהו מכח מאן קאתו מכח דבעל קאתו איתיה לבעל איתנהו לכולהו ליתיה לבעל ליתנהו לכולהו
Un certain homme envoya un acte de divorce à sa femme. L’émissaire dit : Je ne la connais pas. [Le mari] lui dit : Va le donner à Abba bar Menioumi, car lui la connaît, et qu’il aille le lui donner. Il vint et ne trouva pas Abba bar Menioumi. Il trouva Rabbi Abbahou, Rabbi ’Hanina bar Papa et Rabbi Yits’hak Nappa’ha, et Rav Safra était assis auprès d’eux. Ils lui dirent : Transmets ta mission devant nous, afin que, lorsque Abba bar Menioumi viendra, nous le lui donnions, et qu’il aille le lui donner.
ההוא גברא דשדר לה גיטא לדביתהו אמר שליח לא ידענא לה אמר ליה זיל יהביה לאבא בר מניומי דאיהו ידע לה וליזיל וליתביה ניהלה אתא ולא אשכח לאבא בר מניומי אשכחיה לרבי אבהו ורבי חנינא בר פפא ור' יצחק נפחא ויתיב רב ספרא גבייהו אמרו ליה מסור מילך קמי דידן דכי ייתי אבא בר מניומי ניתביניה ליה וליזיל וליתביניה לה
Rava a dit : Rav Safra a terrassé trois Sages ordonnés. Rav Achi a dit : En quoi les a-t-il terrassés ? [Le mari] lui avait-il dit : « Abba bar Menioumi, et non toi » ?
אמר רבא קפחינהו רב ספרא לתלתא רבנן סמוכי א"ר אשי במאי קפחינהו מי קאמר ליה אבא בר מניומי ולא את
Certains disent : Rava a dit : Rav Safra a terrassé trois Sages ordonnés par une erreur. Rav Achi a dit : Quelle erreur ? Que lui avait-il dit ? « Abba bar Menioumi, et non toi » ?
איכא דאמרי אמר רבא קפחינהו רב ספרא לתלתא רבנן סמוכי בטעותא א"ר אשי מאי טעותא מאי קא אמר ליה אבא בר מניומי ולא את
Un certain homme envoya un acte de divorce à sa femme ; il dit à l’émissaire : Ne le lui donne pas avant trente jours. Il fut empêché [par force majeure] au cours des trente jours.
ההוא גברא דשדר לה גיטא לדביתהו א"ל לשליח לא תיתביה ניהלה עד תלתין יומין אתניס בגו תלתין יומין
Il vint devant Rava. Rava dit : Pour le malade, quelle est la raison ? Parce qu’il est empêché ; celui-ci aussi est empêché. Il lui dit : Transmets ta mission devant nous, afin qu’après trente jours nous désignions un émissaire et qu’il le lui donne. Les Sages dirent à Rava : Mais c’est un émissaire qui n’a pas été chargé du divorce ! Il leur dit : Puisqu’après trente jours il peut divorcer, c’est comme un émissaire chargé du divorce.
אתא לקמיה דרבא אמר רבא חלה טעמא מאי משום דאנוס האי נמי אנוס הוא אמר ליה מסור מילך קמי דידן דלבתר תלתין יומין משוינן שליח ויהיב ליה ניהלה א"ל רבנן לרבא והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא אמר להו כיון דלבתר תלתין יומין מצי מגרש כשליח שניתן לגירושין הוא
Mais craignons qu’il ne se soit réconcilié [avec elle] ! N’avons-nous pas appris : « [Que ce soit un divorce] dès maintenant, si je ne suis pas revenu d’ici douze mois », et qu’il est mort au cours des douze mois, c’est un acte de divorce ?
וליחוש שמא פייס מי לא תנן מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד יב"ח ומת בתוך יב"ח הרי זה גט
Et nous en avons discuté : mais craignons qu’il ne se soit réconcilié ! Et Rabba bar Rav Houna a dit : Ainsi a dit Abba Mari au nom de Rav : [il s’agit du cas] où il dit : « Elle est crue à mon égard pour dire que je ne suis pas revenu. »
והוינן בה וניחוש שמא פייס ואמר רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מרי משמיה דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי
Il fut confus. Finalement la chose fut révélée : elle était [seulement] fiancée. Rava a dit : Si l’on a dit [cela] pour une femme mariée, le dira-t-on pour une fiancée ?
איכסיף לסוף איגלאי מילתא דארוסה הואי אמר רבא אם אמרו בנשואה יאמרו בארוסה
Rava a dit : Ceci, assurément, nous nous le demandons :
אמר רבא הא ודאי קא מיבעיא לן
Original : Gittin 29b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.