Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
lorsque le tribunal désigne un émissaire, [doit-il le faire] en sa présence [de l’émissaire précédent], ou [peut-il le faire] hors de sa présence ? Il l’a ensuite résolu : aussi bien en sa présence que hors de sa présence. On a envoyé [dire] de là-bas : aussi bien en sa présence que hors de sa présence.
כי משוו ב"ד שליח בפניו או שלא בפניו הדר פשטה בין בפניו בין שלא בפניו שלחו מתם בין בפניו בין שלא בפניו:
Un certain homme a dit : « Si je ne viens pas d’ici trente jours, que ce soit un acte de divorce. » Il vint, et le passage du gué l’en sépara. Il leur dit : « Voyez que je suis venu ! Voyez que je suis venu ! » Chmouel a dit : Cela ne s’appelle pas être venu.
ההוא דאמר אי לא אתינא עד תלתין יומין ליהוי גיטא אתא ופסקיה מברא אמר להו חזו דאתאי חזו דאתאי אמר שמואל לא שמיה מתיא
Un certain homme leur a dit : « Si je ne la réconcilie pas d’ici trente jours, que ce soit un acte de divorce. » Il alla la réconcilier, et elle ne se laissa pas réconcilier. Rav Yossef a dit : Lui a-t-il donné une mesure pleine de dinars, et elle ne s’est pas laissé réconcilier ?
ההוא דאמר להו אי לא פייסנא לה עד תלתין יומין ליהוי גיטא אזל פייסה ולא איפייסא אמר רב יוסף מי יהיב לה תרקבא דדינרי ולא איפייסא
Celui-ci est selon celui qui dit qu’il y a [exemption pour] force majeure dans les actes de divorce ; celui-là selon celui qui dit qu’il n’y a pas [d’exemption pour] force majeure dans les actes de divorce.
הא כמאן דאמר יש אונס בגיטין הא כמאן דאמר אין אונס בגיטין:
MICHNA: Celui qui prête de l’argent au cohen, au lévite ou au pauvre, pour prélever [ensuite la dette] sur leur part, il prélève sur elle avec la présomption qu’ils sont en vie, et ne craint pas que le cohen ou le lévite soit mort, ou que le pauvre soit devenu riche.
מתני׳ המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין ואינו חושש שמא מת הכהן או הלוי או העשיר העני
S’ils sont morts, il doit obtenir la permission des héritiers. S’il leur a prêté devant un tribunal, il n’a pas besoin d’obtenir la permission des héritiers.
מתו צריך ליטול רשות מן היורשים אם הלוון בפני ב"ד אינו צריך ליטול רשות מן היורשין:
Rav a dit : [il s’agit] de familiers de la prêtrise et de la lévité. Et Chmouel a dit : [il s’agit du cas] où il leur fait acquérir par l’intermédiaire d’autres. ’Oula a dit : de qui est-ce ? C’est Rabbi Yossé, qui a dit : on a fait de celui qui n’acquiert pas comme celui qui acquiert.
אמר רב במכרי כהונה ולויה ושמואל אמר במזכה להם ע"י אחרים עולא אמר הא מני ר' יוסי היא דאמר עשו את שאינו זוכה כזוכה
Tous ne disent pas comme Rav : il n’est pas enseigné « des familiers ». Ils ne disent pas comme Chmouel : il n’est pas enseigné « il leur fait acquérir ». Ils ne disent pas non plus comme ’Oula : nous n’établissons pas [la Michna] selon une opinion isolée.
כולהו כרב לא אמרי במכרי לא קתני כשמואל לא קאמרי במזכה לא קתני כעולא נמי לא אמרי כיחידאה לא מוקמינן
Les Sages ont enseigné : celui qui prête de l’argent au cohen, au lévite ou au pauvre, pour prélever [ensuite la dette] sur leur part, il prélève sur elle avec la présomption qu’ils sont en vie.
ת"ר המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין
S’il veut se rétracter, il ne se rétracte pas. Si les propriétaires ont désespéré [de la somme], il ne prélève plus sur elle, car on ne prélève pas pour ce qui est perdu.
ואם בא לחזור אינו חוזר נתייאשו הבעלים אין מפריש עליהם לפי שאין מפרישין על האבוד
Le maître a dit : « Il fixe avec eux [le prix] au cours le plus bas. » C’est évident ! Voici ce qu’il nous apprend : même s’il ne l’a pas fixé, c’est comme s’il l’avait fixé.
אמר מר פוסק עמהם כשער הזול פשיטא הא קא משמע לן אף על פי שלא פסק כמי שפסק דמי
« Et il n’y a pas là d’usure. » Quelle en est la raison ? Puisque, lorsqu’il n’a pas [de récolte], il ne lui donne rien, lorsqu’il en a aussi, il n’y a pas là d’usure.
ואין בו משום רבית מאי טעמא כיון דכי לית ליה לא יהיב ליה כי אית ליה נמי אין בו משום רבית
« S’il veut se rétracter, il ne se rétracte pas. » Rav Papa a dit : On ne l’a enseigné que pour le propriétaire envers le cohen ; mais le cohen envers le propriétaire, s’il veut se rétracter, il se rétracte, car nous avons appris : s’il lui a donné de l’argent et n’a pas tiré de lui les fruits, il peut se rétracter.
ואם בא לחזור אינו חוזר אמר רב פפא לא שנו אלא בעל הבית בכהן אבל כהן בבעל הבית אם בא לחזור חוזר דתנן נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו:
« Si les propriétaires ont désespéré, il ne prélève plus sur elle, car on ne prélève pas pour ce qui est perdu. » C’est évident ! Il ne le fallait que pour le cas où ils ont fait acquérir [à quelqu’un]. Tu aurais pu dire que l’acquisition est quelque chose : il nous apprend [que non].
נתייאשו הבעלים אין מפריש עליהן לפי שאין מפרישין על האבוד: פשיטא לא צריכא דאקון מהו דתימא אקנתא מילתא היא קמ"ל:
On a enseigné : Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : celui qui prête de l’argent au cohen ou au lévite devant un tribunal, et qu’ils sont morts, il prélève sur elle avec la présomption [qu’elle revient à] cette tribu. Et au pauvre devant un tribunal, et qu’il est mort, il prélève sur elle avec la présomption [qu’elle revient] aux pauvres d’Israël. Rabbi A’hi dit : avec la présomption [qu’elle revient] aux pauvres du monde.
תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר המלוה מעות את הכהן ואת הלוי בב"ד ומתו מפריש עליהן בחזקת אותו השבט ואת העני בבית דין ומת מפריש עליו בחזקת עניי ישראל ר' אחי אומר בחזקת עניי עולם
Original : Gittin 30a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.