Structure du débat :Question 1Récit 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
sort libre. Rabbi Yo’hanan lui dit : Tiens-tu cela pour si assuré ? Moi, j’enseigne : Celui qui écrit un acte de fiançailles à sa servante, Rabbi Meïr dit : elle est fiancée ; et les Sages disent : elle n’est pas fiancée !
יצא לחירות א"ל רבי יוחנן כל כך יש בידך ואני שונה הכותב שטר אירוסין לשפחתו ר"מ אומר מקודשת וחכ"א אינה מקודשת
Rav Na’hman bar Yits’haq a dit : Ici, de quoi s’agit-il ? De celui qui lui a dit : « Sors [libre] par cet [acte] et sois fiancée par lui. » Rabbi Meïr pense qu’il y a dans cette formule une expression d’affranchissement, et les Sages pensent qu’il n’y a pas dans cette formule d’expression d’affranchissement.
אמר ר"נ בר יצחק הכא במאי עסקינן דאמר לה צאי בו והתקדשי בו רבי מאיר סבר יש בלשון הזה לשון שחרור ורבנן סברי אין בלשון הזה לשון שחרור
Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : Un esclave qui a mis les tefilin en présence de son maître sort libre. On objecta : Si son maître lui a emprunté [de l’argent], ou si son maître l’a nommé intendant, ou s’il a mis les tefilin en présence de son maître, ou s’il a lu trois versets à la synagogue en présence de son maître, il ne sort pas libre.
א"ר יהושע בן לוי עבד שהניח תפילין בפני רבו יצא לחירות מיתיבי לוה הימנו רבו או שעשאו רבו אפוטרופוס או שהניח תפילין בפני רבו או שקרא שלשה פסוקים בבהכ"נ בפני רבו ה"ז לא יצא לחירות
Quand Rav Dimi vint, il dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Celui qui a dit au moment de sa mort : « Unetelle, ma servante, qu’on ne l’asservisse pas après ma mort », on contraint les héritiers et ils lui écrivent un acte d’affranchissement. Rabbi Ami et Rabbi Assi dirent devant lui : Maître, ne reconnais-tu pas que ses enfants sont esclaves ?
כי אתא רב דימי א"ר יוחנן מי שאמר בשעת מיתתו פלונית שפחתי אל ישתעבדו בה לאחר מותי כופין את היורשים וכותבין לה גט שחרור אמרו לפניו רבי אמי ורבי אסי רבי אי אתה מודה שבניה עבדים
Quand Rav Chmouel bar Yehouda vint, il dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Celui qui a dit au moment de sa mort : « Unetelle, ma servante, m’a donné satisfaction ; qu’on lui donne satisfaction », on contraint les héritiers et on lui donne satisfaction. Quelle en est la raison ? C’est une mitsva d’accomplir les paroles du défunt.
כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן מי שאמר בשעת מיתתו פלונית שפחתי קורת רוח עשתה לי יעשה לה קורת רוח כופין את היורשין ועושין לה קורת רוח מ"ט מצוה לקיים דברי המת
Amemar a dit : Celui qui déclare son esclave sans maître, cet esclave n’a pas de remède. Pourquoi ? Sa personne, [le maître] ne la possède plus ; il ne subsiste sur lui qu’un interdit, et un interdit, il ne peut le lui transférer.
אמר אמימר המפקיר עבדו אותו עבד אין לו תקנה מ"ט גופיה לא קני ליה איסורא הוא דאיכא גביה ואיסורא לא מצי מקני ליה
Rav Achi dit à Amemar : Mais ’Oula n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yo’hanan, et Rav ’Hiya bar Avin au nom de Rav : dans un cas comme dans l’autre, il sort libre et a besoin d’un acte d’affranchissement ? Il lui dit : Il en a besoin, et il n’a pas de remède.
א"ל רב אשי לאמימר והאמר עולא אמר רבי יוחנן ורב חייא בר אבין אמר רב אחד זה ואחד זה יצא לחירות וצריך גט שחרור א"ל צריך ואין לו תקנה
Certains disent : Amemar a dit : Celui qui déclare son esclave sans maître et meurt, cet esclave n’a pas de remède. Pourquoi ? Sa personne, [le maître] ne la possède plus ; il ne subsiste sur lui qu’un interdit, et un interdit, on ne le transmet pas en héritage à son fils. Rav Achi dit à Amemar : Mais quand Rav Dimi vint, il a dit au nom de Rabbi Yo’hanan[qu’on contraint les héritiers à écrire l’acte] !
איכא דאמרי אמר אמימר המפקיר עבדו ומת אותו העבד אין לו תקנה מאי טעמא גופיה לא קני ליה איסורא הוא דאיכא גביה ואיסורא לבריה לא מורית א"ל רב אשי לאמימר והא כי אתא רב דימי א"ר יוחנן
[Amemar répondit :] Celle de Rav Dimi est une erreur. Il lui dit : En quoi est-ce une erreur ? Parce qu’il ne l’a pas dit en termes d’affranchissement ? Alors, s’il l’avait dit en termes d’affranchissement, il en serait bien ainsi ! Il lui dit : Moi, je tiens comme Rav Chmouel bar Yehouda.
דרב דימי טעותא היא א"ל מאי טעותא דלא אמרה בלשון שחרור הא אמרה בלשון שחרור הכי נמי א"ל אנא כדרב שמואל בר יהודה סבירא לי
Il y eut [des esclaves] de Sekarta qui avaient été vendus à un idolâtre ; leurs derniers maîtres s’éteignirent. Ils vinrent devant Ravina, qui leur dit : Allez, retournez auprès des fils de vos premiers maîtres, et qu’ils vous écrivent un acte d’affranchissement. Les Sages dirent à Ravina : Mais Amemar n’a-t-il pas dit : Celui qui déclare son esclave sans maître et meurt, cet esclave n’a pas de remède ?
ההוא דסקרתא דעבדי דאזדבן לעובד כוכבים כלו מרוותא בתראי אתו לקמיה דרבינא אמר להו זילו אהדרו אבני מרוותא קמאי ויכתבו לכו גיטא דחרותא אמרו ליה רבנן לרבינא והאמר אמימר המפקיר עבדו ומת אותו העבד אין לו תקנה
Il leur dit : Moi, je tiens comme Rav Dimi. Ils lui dirent : Celle de Rav Dimi est une erreur. Il leur dit : En quoi est-ce une erreur ? Parce qu’il ne l’a pas dit en termes d’affranchissement ? Alors, s’il l’avait dit en termes d’affranchissement, il en serait bien ainsi ! Et la halakha est conforme à Ravina.
אמר להו אנא כרב דימי סבירא לי אמרו ליה דרב דימי טעותא היא אמר להו מאי טעותא דלא אמרה בלשון שחרור הא אמרה בלשון שחרור הכי נמי והלכתא כרבינא
Un esclave appartenait à deux [associés]. L’un d’eux se leva et affranchit sa moitié. L’autre dit : Maintenant, les Sages vont l’apprendre et me le feront perdre. Il alla le transférer à son fils mineur.
ההוא עבדא דבי תרי קם חד מינייהו ושחרריה לפלגיה אמר אידך השתא שמעי בי רבנן ומפסדו ליה מינאי אזל אקנייה לבנו קטן
Rav Yossef, fils de Rava, envoya [la question] devant Rav Papa. Il lui répondit : « Comme il a fait, ainsi lui sera-t-il fait ; son acte retombera sur sa tête » (Ab 1, 15). Nous, nous tenons pour établi qu’à un enfant qui sait apprécier l’argent, nous désignons un tuteur,
שלחה רב יוסף בריה דרבא לקמיה דרב פפא שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישיב לו בראשו אנן קים לן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי מוקמינן ליה אפוטרופוס
Original : Gittin 40a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.