Et si tu veux, je dirai : [il s’agit du cas] où il a emprunté à condition de le donner en gage, mais ne l’a pas donné en gage.
ואי בעית אימא בשלוה על מנת למשכנו ולא משכנו:
Guittin 44a גיטין
Structure du débat :Baraïta 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Les Sages ont enseigné : Si [l’idolâtre] l’a saisi pour sa créance, ou si un sicaire l’a pris, il ne sort pas libre. Et pour sa créance, non ?
ת"ר גבאו בחובו או שלקחו סיקריקון לא יצא לחירות ובחובו לא
On a opposé : Si la maison royale a saisi de force son aire, si c’est pour sa dette, il est tenu de prélever la dîme ; si c’est par extorsion, il est exempt de la dîme.
ורמינהי הרי שאנסו בית המלך גורנו אם בחובו חייב לעשר אם באנפרות פטור מלעשר
Là, c’est différent, car il en tire profit [sa dette s’en trouve acquittée].
שאני התם דקא משתרשי ליה
Viens et entends, car Rav a dit : Celui qui vend son esclave à un fonctionnaire [parhang] idolâtre, [l’esclave] sort libre. Là, il aurait dû [l’]apaiser, et il ne l’a pas apaisé.
תא שמע דאמר רב המוכר עבדו לפרהנג עובד כוכבים יצא לחירות התם הוה ליה לפייס ולא פייס
Le texte même : Rav a dit : Celui qui vend son esclave à un fonctionnaire idolâtre, [l’esclave] sort libre. Qu’aurait-il dû faire ? Il aurait dû [l’]apaiser, et il ne l’a pas apaisé.
גופא אמר רב המוכר עבדו לפרהנג עובד כוכבים יצא לחירות מאי הוה ליה למעבד הוה ליה לפייס ולא פייס
Rabbi Yirmeya a demandé : S’il l’a vendu pour trente jours, qu’en est-il ? Viens et entends, car Rav a dit : Celui qui vend son esclave à un fonctionnaire idolâtre, [l’esclave] sort libre. Là, [il s’agit] d’un fonctionnaire idolâtre, de chez qui [l’esclave] ne revient pas.
בעי ר' ירמיה מכרו לשלשים יום מהו תא שמע דאמר רב המוכר עבדו לפרהנג עובד כוכבים יצא לחירות התם בפרהנג עובד כוכבים שאינה חוזרת
S’il l’a vendu en se réservant son travail, qu’en est-il ? En se réservant les commandements, qu’en est-il ? En se réservant les Chabbats et les jours de fête, qu’en est-il ? À un résident étranger, à un Israélite apostat, qu’en est-il ? À un Couthéen, qu’en est-il ? Tranche du moins une [question] : le résident étranger est comme un idolâtre ; le Couthéen et l’Israélite apostat, certains disent qu’ils sont comme un idolâtre, et certains disent qu’ils sont comme un Israélite.
מכרו חוץ ממלאכתו מהו חוץ מן המצות מהו חוץ משבתות וימים טובים מהו לגר תושב לישראל מומר מהו לכותי מהו פשוט מיהא חדא גר תושב הרי הוא כעובד כוכבים כותי וישראל מומר אמרי לה כעובד כוכבים ואמרי לה כישראל:
On demanda à Rabbi Ami : Un esclave qui s’est livré aux troupes [étrangères], et que son maître ne peut récupérer ni selon le droit d’Israël ni selon le droit des idolâtres, [le maître] peut-il en prendre la valeur ?
בעו מיניה מרבי אמי עבד שהפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני עובדי כוכבים מהו שיטול את דמיו
Rabbi Yirmeya dit à Rabbi Zeriqa : Va examiner ton recueil [de baraïtot]. Il sortit, examina et trouva qu’il a été enseigné : Celui qui vend sa maison à un idolâtre, son prix est interdit ; mais un idolâtre qui s’est emparé de force de la maison d’un Israélite, et que son propriétaire ne peut récupérer ni selon le droit d’Israël ni selon le droit des idolâtres, il est permis d’en prendre le prix ; il écrit [l’acte de vente] et le fait valider dans leurs tribunaux, car c’est comme s’il sauvait [son bien] de leurs mains.
א"ל ר' ירמיה לרבי זריקא פוק עיין במכילתיך נפק דק ואשכח דתניא המוכר ביתו לעובד כוכבים דמיו אסורין ועובד כוכבים שאנס ביתו של ישראל ואין בעליו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני עובדי כוכבים מותר ליטול את דמיו וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידם
Mais peut-être cela vaut-il pour une maison : puisqu’il ne peut se passer d’une maison, il n’en viendra pas à la vendre ; mais pour un esclave, dont il peut se passer, en viendra-t-il à le vendre, ou non ?
ודילמא ה"מ בית דכיון דלא סגי ליה בלא בית לא אתי לזבוניה אבל עבדא דסגי ליה בלא עבדא אתי לזבוניה או לא
Rabbi Ami leur fit dire : De ma part, Ami bar Nathan : un enseignement sort pour tout Israël : un esclave qui s’est livré aux troupes [étrangères], et que son maître ne peut récupérer ni selon le droit d’Israël ni selon le droit des idolâtres, il est permis d’en prendre la valeur ; il écrit [l’acte de vente] et le fait valider dans les tribunaux des idolâtres, car c’est comme s’il sauvait [son bien] de leurs mains.
שלח להו ר' אמי מיני אמי בר נתן תורה יוצאה לכל ישראל עבד שהפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני עובדי כוכבים מותר ליטול את דמיו וכותב ומעלה בערכאות של עובדי כוכבים מפני שהוא כמציל מידם
Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : Celui qui vend son esclave à un idolâtre, on le pénalise jusqu’à cent fois sa valeur.
א"ר יהושע בן לוי המוכר עבדו לעובד כוכבים קונסים אותו עד מאה בדמיו
Est-ce exact, ou n’est-ce pas exact ? Viens et entends, car Rech Lakich a dit : Celui qui vend du gros bétail à un idolâtre, on le pénalise jusqu’à dix fois sa valeur.
דוקא או לאו דוקא ת"ש דאמר ריש לקיש המוכר בהמה גסה לעובד כוכבים קונסים אותו עד עשר' בדמיה
Mais peut-être l’esclave est-il différent, car chaque jour [l’idolâtre] le soustrait aux commandements.
ודלמא שאני עבד דכל יומא ויומא מפקע ליה ממצות
Et certains disent : Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : Celui qui vend son esclave à un idolâtre, on le pénalise jusqu’à dix fois sa valeur. Est-ce exact, ou n’est-ce pas exact ? Viens et entends, car Rech Lakich a dit : Celui qui vend du gros bétail à un idolâtre, on le pénalise jusqu’à cent fois sa valeur.
ואיכא דאמרי אמר רבי יהושע בן לוי המוכר עבדו לעובד כוכבים קונסין אותו עד עשרה בדמיו דוקא או לאו דוקא תא שמע דאמר ריש לקיש המוכר בהמה גסה לעובד כוכבים קונסין אותו עד מאה בדמיה
L’esclave est différent, car il ne revient pas [chez son ancien maître].
שאני עבד דלא הדר ליה
Mais pour le bétail, quelle est la raison ? Parce qu’il revient [chez le vendeur, ce qui donne lieu à la faute], on le pénalise davantage. Tandis que [la vente d’]un esclave est une chose peu fréquente, et pour une chose peu fréquente les Sages ne décrètent pas.
אלא בהמה טעמא מאי משום דהדרא ליה לקנסיה טפי חד אלא עבד מילתא דלא שכיחא ומלתא דלא שכיחא לא גזרי בה רבנן
Rabbi Yirmeya demanda à Rabbi Assi : S’il a vendu son esclave et qu’il est mort, pénalise-t-on son fils après lui ? Si tu en viens à dire que, [pour celui qui] a fendu l’oreille d’un premier-né et est mort, on a pénalisé son fils après lui, c’est parce que c’est un interdit de la Torah ; mais ici, c’est un interdit rabbinique.
בעא מיניה רבי ירמיה מרבי אסי מכר עבדו ומת מהו שיקנסו את בנו אחריו אם תימצי לומר צרם אוזן בכור ומת קנסו בנו אחריו משום דאיסורא דאורייתא היא אבל הכא איסורא דרבנן
Original : Gittin 44a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.