Structure du débat :Question 1Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et si tu en viens à dire que, [pour celui qui] a reporté exprès son travail aux demi-fêtes et est mort, on n’a pas pénalisé son fils après lui, c’est parce que [le fils] n’a pas commis d’interdit ; ici, qu’en est-il ? Les Sages l’ont-ils pénalisé lui-même — et il n’est plus là —, ou bien les Sages ont-ils pénalisé ses biens — et ils sont là ?
ואם תימצי לומר כוון מלאכתו במועד ומת לא קנסו בנו אחריו משום דלא עבד איסורא הכא מאי לדידיה קנסו רבנן והא ליתיה או דילמא לממוניה קנסו רבנן והא איתיה
Il lui dit : Vous l’avez enseigné : Un champ dont on a arraché les épines pendant la septième année, on peut l’ensemencer à l’issue de la septième année ; s’il a été bonifié [par le labour] ou fumé [par le bétail], on ne l’ensemence pas à l’issue de la septième année.
אמר ליה תניתוה שדה שנתקווצה בשביעי' תזרע למוצאי שביעית נטייבה או נדיירה לא תזרע למוצאי שביעית
Et Rabbi Yossé bar Rabbi ’Hanina a dit : Nous tenons pour établi : s’il l’a bonifié et est mort, son fils peut l’ensemencer. Il en ressort que les Sages l’ont pénalisé lui-même ; son fils, les Sages ne l’ont pas pénalisé.
וא"ר יוסי בר' חנינא נקטינן הטיבה ומת בנו זורעה אלמא לדידי' קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן
Abayé a dit : Nous tenons pour établi : s’il a rendu impurs les aliments purs de son prochain et est mort, les Sages n’ont pas pénalisé son fils après lui. Quelle en est la raison ? Un dommage non apparent n’est pas considéré comme un dommage, et c’est une amende rabbinique : les Sages l’ont pénalisé lui-même ; son fils, les Sages ne l’ont pas pénalisé.
אמר אביי נקטינן טימא טהרות של חבירו ומת לא קנסו רבנן בנו אחריו מ"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק וקנסא דרבנן היא לדידיה קנסוהו רבנן לבריה לא קא קנסו רבנן:
« Ou hors de la terre [d’Israël] » : Les Sages ont enseigné : Celui qui vend son esclave hors de la terre, [l’esclave] sort libre et a besoin d’un acte d’affranchissement de son second maître. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Parfois il sort, et parfois il ne sort pas. Comment ? S’il a dit : « Untel, mon esclave, je l’ai vendu à Untel l’Antiochéen », il ne sort pas ; « à un Antiochéen qui est à Antioche », il sort.
או לחוצה לארץ: תנו רבנן המוכר עבדו לחוצה לארץ יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו שני רבן שמעון בן גמליאל אומר פעמי' יצא ופעמים לא יצא כיצד אמר פלוני עבדי מכרתיהו לפלוני אנטוכי לא יצא לאנטוכי שבאנטוכיא יצא
Rabbi Yirmeya a demandé : Un Babylonien qui a épousé une femme en terre d’Israël, et elle lui a apporté des esclaves et des servantes, et il a l’intention de retourner [en Babylonie], qu’en est-il ?
בעי רבי ירמיה בן בבל שנשא אשה בארץ ישראל והכניסה לו עבדים ושפחות ודעתו לחזור מהו
Elle se pose selon celui qui dit « le droit est de son côté à elle » : puisque le droit est de son côté, [ces esclaves] sont-ils considérés comme siens à elle ; ou peut-être, puisqu’ils lui sont asservis quant aux fruits, sont-ils considérés comme siens à lui ?
תיבעי למאן דאמר הדין עמה כיון דהדין עמה כדידה דמו או דילמא כיון דמשעבדי ליה לפירא כדידיה דמו
Et elle se pose selon celui qui dit « le droit est de son côté à lui » : puisque le droit est de son côté, sont-ils considérés comme siens à lui ; ou peut-être, puisqu’il n’en acquiert pas la personne, sont-ils considérés comme siens à elle ? La question reste en suspens.
ותיבעי למאן דאמר הדין עמו כיון דהדין עמו כדידיה דמו או דלמא כיון דלא קני ליה לגופיה כדידה דמו תיקו:
Rabbi Abbahou a dit : Rabbi Yo’hanan m’a enseigné : Un esclave qui a suivi son maître en Syrie, et que son maître a vendu là-bas, sort libre. Mais Rabbi ’Hiya n’a-t-il pas enseigné : il a perdu son droit ?
אמר ר' אבהו שנה לי רבי יוחנן עבד שיצא אחר רבו לסוריא ומכרו שם רבו יצא לחירות והתני ר' חייא איבד את זכותו
Mais n’a-t-on pas enseigné : « L’esclave sort à la suite de son maître en Syrie » ? « Il sort » : ne peut-il faire autrement que de sortir ? Or nous avons appris : « Et on ne peut pas faire sortir tout le monde » !
והתניא יוצא העבד אחר רבו לסוריא יוצא לא סגי דלא נפיק והתנן ואין הכל מוציאין
Lis plutôt : L’esclave est sorti à la suite de son maître en Syrie, et son maître l’a vendu là-bas : si son maître a l’intention de revenir, on le contraint [à l’affranchir] ; et si son maître n’a pas l’intention de revenir, on ne le contraint pas.
אלא יצא העבד אחר רבו לסוריא ומכרו רבו שם אם דעת רבו לחזור כופין אותו ואם אין דעת רבו לחזור אין כופין אותו
Rav Anan a dit : J’ai entendu de Mar Chmouel deux [enseignements] : l’un est celui-ci, et l’autre est ce qui a été dit : Celui qui vend son champ pendant l’année même du jubilé, Rav a dit : il est vendu et ressort [aussitôt] ; et Chmouel a dit : il n’est pas vendu du tout.
אמר רב ענן שמעית מיניה דמר שמואל תרתי חדא הך ואידך דאיתמר המוכר שדהו בשנת היובל עצמה רב אמר מכורה ויוצאה ושמואל אמר אינה מכורה כל עיקר
Rav Yossef a dit : Voyons par nous-mêmes : puisqu’on a enseigné dans une baraïta : « Celui qui vend son esclave hors de la terre, [l’esclave] sort libre et a besoin d’un acte d’affranchissement de son second maître », conclus-en que son second maître l’a acquis et que la vente n’est pas annulée ; et quand Chmouel a dit là-bas « il n’est pas vendu », l’argent est restitué.
אמר רב יוסף ניחזי אנן מדתני בברייתא המוכר עבדו לחו"ל יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו שני שמע מינה קנייה רבו שני ולא הדרי זביני וכי אמר שמואל התם אינה מכורה ומעות חוזרין
Original : Gittin 44b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.