Et Rav Anan n’avait pas entendu la baraïta.
ורב ענן ברייתא לא שמיע ליה
Guittin 45a גיטין
Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et si c’est d’après [l’enseignement] de Chmouel, d’où [sait-on que « il n’est pas vendu » signifie qu’il] n’est pas vendu et que l’argent est restitué ? Peut-être n’est-il pas vendu et l’argent est-il un cadeau, comme pour celui qui fiance sa sœur, car il a été dit : Celui qui fiance sa sœur, Rav a dit : l’argent est restitué ; et Chmouel a dit : l’argent est un cadeau.
ואי מדשמואל ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין דילמא אינה מכורה ומעות מתנה נינהו מידי דהוה אמקדש את אחותו דאיתמר המקדש את אחותו רב אמר מעות חוזרין ושמואל אמר מעות מתנה
Abayé dit à Rav Yossef : Qu’as-tu vu pour pénaliser l’acheteur ? Qu’on pénalise le vendeur ! Il lui dit : Ce n’est pas la souris qui vole, c’est le trou qui vole. Il lui répondit : Sans la souris, d’où le trou tiendrait-il [quoi que ce soit] ?
אמר ליה אביי לרב יוסף מאי חזית דקנסינן ללוקח נקנסיה למוכר א"ל לאו עכברא גנב אלא חורא גנב א"ל אי לאו עכברא חורא מנא ליה
Il est raisonnable [de dire] que là où se trouve l’interdit, c’est là que nous pénalisons.
מסתברא היכא דאיכא איסורא התם קנסינן:
Un esclave s’enfuit de l’étranger vers la terre [d’Israël]. Son maître alla à sa poursuite. Il vint devant Rabbi Ami, qui lui dit : Qu’on t’écrive un acte [de dette] pour sa valeur, et écris-lui un acte d’affranchissement ; sinon, je te le retire, conformément à Rabbi A’haï bar Rabbi Yochiya.
ההוא עבדא דערק מחוצה לארץ לארץ אזל מריה אבתריה אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה נכתוב לך שטרא אדמיה וכתוב ליה גיטא דחירותא ואי לא מפקנא ליה מינך מדרבי אחי ברבי יאשיה
Car il a été enseigné : « Ils n’habiteront pas dans ton pays, de peur qu’ils ne te fassent pécher contre Moi », etc. (Ex 23, 33). On pourrait penser que l’Écriture parle d’un idolâtre qui s’est engagé à ne pas servir les idoles ; l’Écriture dit : « Tu ne livreras pas un esclave à son maître, s’il se réfugie chez toi de chez son maître » (Dt 23, 16). Quel est son sort ? « Il demeurera avec toi, au milieu de toi », etc. (Dt 23, 17).
דתניא (שמות כג, לג) לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי וגו' יכול בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים הכתוב מדבר ת"ל (דברים כג, טז) לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו מאי תקנתו עמך ישב בקרבך וגו'
Et cela faisait difficulté à Rabbi Yochiya : ce « de chez son maître », il aurait fallu dire « de chez son père » ! Rabbi Yochiya a donc dit : l’Écriture parle de celui qui vend son esclave hors de la terre.
וקשיא ליה לר' יאשיה האי מעם אדוניו מעם אביו מיבעי ליה אלא אמר רבי יאשיה במוכר עבדו לחוצה לארץ הכתוב מדבר
Et cela faisait difficulté à Rabbi A’haï bar Rabbi Yochiya : ce « qui se réfugie chez toi », il aurait fallu dire « qui se réfugie de chez toi » ! Rabbi A’haï bar Rabbi Yochiya a donc dit : l’Écriture parle d’un esclave qui s’est enfui de l’étranger vers la terre.
וקשיא ליה לרבי אחי ברבי יאשיה האי אשר ינצל אליך אשר ינצל מעמך מיבעי ליה אלא אמר רבי אחי בר' יאשיה בעבד שברח מחו"ל לארץ הכתוב מדבר
Il a été enseigné ailleurs : « Tu ne livreras pas un esclave à son maître » : Rabbi dit : l’Écriture parle de celui qui achète un esclave afin de l’affranchir. Comment est le cas ? Rav Na’hman bar Yits’haq a dit : Qu’il lui a écrit ainsi : « Lorsque je t’achèterai, tu seras acquis à toi-même dès à présent. »
תניא אידך לא תסגיר עבד אל אדוניו רבי אומר בלוקח עבד ע"מ לשחררו הכתוב מדבר היכי דמי אמר רב נחמן בר יצחק דכתב ליה הכי לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו
Un esclave de Rav ’Hisda s’enfuit chez des Couthéens. Il leur fit dire : Rendez-le-moi. Ils lui répondirent : « Tu ne livreras pas un esclave à son maître. » Il leur fit dire : « Ainsi feras-tu pour son âne, ainsi feras-tu pour son vêtement, ainsi feras-tu pour tout objet perdu de ton frère » (Dt 22, 3). Ils lui répondirent : Mais n’est-il pas écrit : « Tu ne livreras pas un esclave à son maître » ? Il leur fit dire : Celui-là [concerne] un esclave qui s’est enfui de l’étranger vers la terre, conformément à Rabbi A’haï bar Rabbi Yochiya.
רב חסדא ערק ליה עבדא לבי כותאי שלח להו הדרוה ניהלי שלחו ליה לא תסגיר עבד אל אדוניו (שלח להו (דברים כב, ג) וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבידת אחיך שלחו ליה והכתיב לא תסגיר עבד אל אדוניו) שלח להו ההוא בעבד שברח מחו"ל לארץ וכדרבי אחי ברבי יאשיה
Et pourquoi leur fit-il dire [une réponse] conforme à Rabbi A’haï bar Rabbi Yochiya ? Parce qu’ils comprennent les versets [selon leur sens obvie].
ומאי שנא דשלח להו כדר' אחי בר' יאשיה משום דמשמע להו קראי
Abayé perdit un âne chez des Couthéens. Il leur fit dire : Renvoyez-le-moi. Ils lui répondirent : Envoie un signe distinctif. Il leur fit dire : Son ventre est blanc. Ils lui répondirent : Si tu n’étais pas Na’hmani, nous ne te l’aurions pas renvoyé : tous les ânes n’ont-ils pas le ventre blanc ?
אביי אירכס ליה חמרא בי כותאי שלח להו שדרוה לי שלחו ליה שלח סימנא שלח להו דחיוורא כריסיה שלחו ליה אי לאו דנחמני את לא הוה משדרנא ליה ניהלך אטו כולי חמרי לאו כריסייהו חיוורין נינהו:
MICHNA: On ne rachète pas les captifs au-delà de leur valeur, pour l’ordre du monde. Et on ne fait pas évader les captifs, pour l’ordre du monde. Rabban Chimon ben Gamliel dit : pour le bien des captifs.
מתני׳ אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם רשב"ג אומר מפני תקנת השבויין:
GUEMARA: On a demandé : ce « pour l’ordre du monde » est-il dû au fardeau imposé à la communauté, ou bien [vise-t-il à éviter] qu’ils [les ravisseurs] ne se mettent à enlever et à amener davantage [de captifs] ?
גמ׳ איבעיא להו האי מפני תיקון העולם משום דוחקא דצבורא הוא או דילמא משום דלא לגרבו ולייתו טפי
Viens et entends : Lévi bar Darga racheta sa fille pour treize mille dinars d’or.
ת"ש דלוי בר דרגא פרקא לברתיה בתליסר אלפי דינרי זהב
Abayé dit : Et qui nous dit qu’il a agi avec l’accord des Sages ? Peut-être a-t-il agi sans l’accord des Sages.
אמר אביי ומאן לימא לן דברצון חכמים עבד דילמא שלא ברצון חכמים עבד:
« Et on ne fait pas évader les captifs, pour l’ordre du monde ; Rabban Chimon ben Gamliel dit : pour le bien des captifs. » Quelle différence y a-t-il entre eux ? La différence porte sur le cas où il n’y a qu’un seul [captif].
ואין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם רשב"ג אומר מפני תקנת שבויין: מאי בינייהו איכא בינייהו דליכא אלא חד:
Les filles de Rav Na’hman remuaient la marmite [bouillante] de leurs mains. Cela faisait difficulté à Rav ’Ilich : il est écrit : « Un homme sur mille, je l’ai trouvé, mais une femme parmi elles toutes, je ne l’ai pas trouvée » (Qo 7, 28) ; or il y a les filles de Rav Na’hman ! Les circonstances firent qu’elles furent capturées, et lui aussi fut capturé avec elles.
בנתיה דרב נחמן בחשן קדרא בידייהו קשיא ליה לרב עיליש כתיב (קהלת ז, כח) אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי הא איכא בנתיה דרב נחמן גרמא להו מילתא ואשתביין ואישתבאי איהו נמי בהדייהו
Un jour, était assis à côté de lui un homme qui connaissait le langage des oiseaux. Un corbeau vint et se mit à l’appeler. Il lui dit : Que dit-il ? L’autre lui dit : « ’Ilich, fuis ! ’Ilich, fuis ! » Il dit : Le corbeau est menteur, je ne me fie pas à lui.
יומא חד הוה יתיב גביה ההוא גברא דהוה ידע בלישנא דציפורי אתא עורבא וקא קרי ליה אמר ליה מאי קאמר אמר ליה עיליש ברח עיליש ברח אמר עורבא שיקרא הוא ולא סמיכנא עליה
Sur ces entrefaites, une colombe vint et se mit à appeler. Il lui dit : Que dit-elle ? L’autre lui dit : « ’Ilich, fuis ! ’Ilich, fuis ! » Il dit : L’assemblée d’Israël est comparée à une colombe ; conclus-en qu’un miracle va m’arriver. Il dit : J’irai voir les filles de Rav Na’hman ; si elles sont restées dans leur fidélité, je les ramènerai.
אדהכי אתא יונה וקא קריא אמר ליה מאי קאמרה א"ל עיליש ברח עיליש ברח אמר כנסת ישראל כיונה מתילא ש"מ מתרחיש לי ניסא אמר איזיל אחזי בנתיה דרב נחמן אי קיימן בהימנותייהו אהדרינהו
Il se dit : Les femmes se racontent toutes leurs affaires les unes aux autres aux latrines. Il les entendit dire : Ceux-ci [nos ravisseurs] sont des maris, et les Nehardéens sont des maris ; disons à nos ravisseurs de nous éloigner d’ici, pour que [les nôtres] ne viennent pas, ne l’apprennent pas et ne nous rachètent pas.
אמר נשי כל מילי דאית להו סדרן להדדי בבית הכסא שמעינהו דקאמרן עדי גוברין ונהרדעי גוברין לימא להו לשבוייהו דלירחקינהו מהכא דלא ליתו אינשין ולישמעי וליפרקינן
Il se leva et s’enfuit, lui et cet homme. Pour lui, un miracle se produisit : il traversa [le fleuve] sur un bac ; cet homme, on le retrouva et on le tua. Quand elles revinrent et arrivèrent, il dit : Elles remuaient la marmite par sorcellerie.
קם ערק אתא איהו וההוא גברא לדידיה איתרחיש ליה ניסא עבר במברא וההוא גברא אשכחוה וקטלוה כי הדרן ואתן אמר הוו קא בחשן קידרא בכשפים:
MICHNA: Et on n’achète pas aux idolâtres des livres [saints], des tefilin et des mezouzot au-delà de leur valeur,
מתני׳ ואין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן העובדי כוכבים יותר על כדי דמיהן
Original : Gittin 45a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.