et ceux-là sont instruits ; et l’autre pense que c’est parce qu’on ne trouve pas de témoins pour le valider, et pour ceux-là aussi on n’en trouve pas couramment ?
והני גמירי ומר סבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו והני נמי לא שכיחי
Guittin 4b גיטין
Structure du débat :Baraïta 3Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabba explique selon son raisonnement et Rava explique selon son raisonnement. Rabba explique selon son raisonnement : tous pensent que c’est parce qu’ils ne sont pas versés dans [la règle de] l’intention, et ici ils sont en désaccord sur le décret [visant] celui qui l’emporte à cause de celui qui l’apporte.
רבה מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה רבה מתרץ לטעמיה דכולי עלמא לפי שאין בקיאין לשמה והכא בגזירת מוליך אטו מביא קמיפלגי
Le premier Tanna pense que nous ne décrétons pas [pour] celui qui l’emporte à cause de celui qui l’apporte,
דתנא קמא סבר לא גזרינן מוליך אטו מביא
et les Sages postérieurs pensent que nous décrétons [pour] celui qui l’emporte à cause de celui qui l’apporte.
ורבנן בתראי סברי גזרינן מוליך אטו מביא
Et Rava explique selon son raisonnement : tous pensent que c’est parce qu’on ne trouve pas de témoins pour le valider, et les Sages postérieurs sont venus expliquer la raison du premier Tanna.
ורבא מתרץ לטעמיה דכולי עלמא לפי שאין עדים מצויין לקיימו ורבנן בתראי לפרושי טעמיה דתנא קמא הוא דאתו
Nous avons appris : celui qui apporte un acte de divorce d’une province à une autre province outre-mer doit dire : « Il a été écrit devant moi et il a été signé devant moi. » Mais à l’intérieur d’une même province outre-mer, ce n’est pas nécessaire. Selon Rava, c’est bien ; selon Rabba, c’est une difficulté !
תנן המביא גט ממדינה למדינה במדינת הים צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך לרבא ניחא לרבה קשיא
Ne dis pas : mais à l’intérieur d’une même province outre-mer ce n’est pas nécessaire ; dis plutôt : d’une province à une autre en terre d’Israël, ce n’est pas nécessaire.
לא תימא הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך אלא אימא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך
Mais cela est enseigné explicitement : celui qui apporte un acte de divorce en terre d’Israël n’est pas tenu de dire « Il a été écrit devant moi et il a été signé devant moi » ! — D’après celle-là, j’aurais pu dire : cela vaut a posteriori, mais pas a priori ; [la Michna] nous apprend [que non].
הא בהדיא קתני לה המביא גט בארץ ישראל אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם אי מההיא הוה אמינא הני מילי דיעבד אבל לכתחילה לא קא משמע לן
Et il y a qui formule l’objection ainsi : mais d’une province à une autre en terre d’Israël, ce n’est pas nécessaire.
ואיכא דמותיב לה הכי הא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך
Selon Rabba, c’est bien ; selon Rava, c’est une difficulté ! — Ne dis pas : d’une province à une autre en terre d’Israël ce n’est pas nécessaire ; dis plutôt : mais à l’intérieur d’une même province outre-mer, ce n’est pas nécessaire.
לרבה ניחא לרבא קשיא לא תימא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך אלא אימא הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך
Mais d’une province à une autre en terre d’Israël, qu’en est-il ? C’est nécessaire ? Qu’on enseigne alors simplement : celui qui l’apporte d’une province à une autre !
אבל ממדינה למדינה בארץ ישראל מאי צריך ליתני המביא ממדינה למדינה סתם
En réalité, d’une province à une autre en terre d’Israël non plus ce n’est pas nécessaire, car, puisqu’il y a les pèlerins, on en trouve couramment.
לעולם ממדינה למדינה בארץ ישראל נמי לא צריך דכיון דאיכא עולי רגלים מישכח שכיחי
Cela va à l’époque où le Temple existe ; à l’époque où le Temple n’existe pas, que peut-on dire ? — Puisqu’il y a des tribunaux permanents, on en trouve couramment.
תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מאי איכא למימר כיון דאיכא בתי דינין דקביעי מישכח שכיחי
Nous avons appris : Rabban Chimon ben Gamliel dit : même d’une juridiction à une autre. Et Rabbi Yits’hak a dit : il y avait une ville en terre d’Israël nommée Assassiot, et il s’y trouvait deux juridictions qui se jalousaient l’une l’autre ; c’est pourquoi il a fallu dire : d’une juridiction à une autre.
תנן רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו מהגמוניא להגמוניא ואמר רבי יצחק עיר אחת היתה בארץ ישראל ועססיות שמה והיו בה ב' הגמוניות שהיו מקפידין זה על זה לפיכך הוצרכו לומר מהגמוניא להגמוניא
Selon Rava, c’est bien ; selon Rabba, c’est une difficulté ! — Rabba admet [aussi] le raisonnement de Rava.
לרבא ניחא לרבה קשיא רבה אית ליה דרבא
Mais alors, quelle différence y a-t-il entre eux ? Il y a une différence lorsque deux l’ont apporté,
אלא מאי בינייהו איכא בינייהו דאתיוה בי תרי
ou encore à l’intérieur d’une même province outre-mer.
אי נמי באותה מדינה במדינת הים
Nous avons appris : celui qui apporte un acte de divorce d’outre-mer et ne peut pas dire « Il a été écrit devant moi et il a été signé devant moi », s’il porte des témoins, il sera validé par ses signataires. Et nous avons discuté : que signifie « et ne peut pas dire » ?
תנן המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו והוינן בה מאי ואינו יכול לומר
Original : Gittin 4b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.