Les orphelins dont on a parlé sont [même] majeurs, et il est inutile de dire mineurs, tant pour le serment que pour la terre médiocre.
יתומין שאמרו גדולים וא"צ לומר קטנים בין לשבועה בין לזיבורית:
Guittin 50b גיטין
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« On ne se fait pas payer sur des biens hypothéqués là où il existe des biens libres. » Rav A’hadvoï bar Ami demanda : Qu’en est-il d’un don ?
אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין: בעי רב אחדבוי בר אמי במתנה היאך
Est-ce une ordonnance que les Sages ont faite à cause de la perte des acheteurs, mais pour un don, où il n’y a pas de perte pour les acheteurs, non ? Ou peut-être, pour un don aussi, s’il n’en avait pas tiré quelque profit, il ne lui aurait pas fait de don, et c’est donc comparable à la perte des acheteurs ?
תקנתא הוא דעבוד רבנן משום פסידא דלקוחות אבל מתנה דליכא פסידא דלקוחות לא או דלמא מתנה נמי אי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא יהיב ליה מתנה והלכך כי פסידא דלקוחות דמי
Mar Kachicha fils de Rav ’Hisda dit à Rav Achi : Viens et entends : Un malade alité qui a dit : « Donnez deux cents zouz à Untel, trois cents à Untel et quatre cents à Untel », on ne dit pas : celui qui précède dans l’acte a acquis ; c’est pourquoi, si une reconnaissance de dette est produite contre lui, [le créancier] perçoit sur tous.
א"ל מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי ת"ש שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני וג' מאות לפלוני וד' מאות לפלוני אין אומרים כל הקודם בשטר זכה לפיכך יצא עליו שט"ח גובה מכולן
Mais s’il a dit : « Donnez deux cents zouz à Untel, et après lui à Untel, et après lui à Untel », on dit : celui qui précède dans l’acte a acquis ; c’est pourquoi, si une reconnaissance de dette est produite contre lui, [le créancier] perçoit sur le dernier ; s’il n’a rien, il perçoit sur celui qui le précède ; s’il n’a rien, il perçoit sur celui qui précède ce dernier.
אבל אם אמר תנו מאתים זוז לפלוני ואחריו לפלוני ואחריו לפלוני אומרים כל הקודם בשטר זכה לפיכך יצא עליו שט"ח גובה מן האחרון אין לו גובה משלפניו אין לו גובה משלפני פניו
Et même si le premier [a reçu] de la terre moyenne et le dernier de la terre médiocre, il perçoit sur la terre médiocre, et non sur la terre moyenne. On en déduit que, pour un don aussi, les Sages ont fait l’ordonnance.
ואע"ג דקמא בינונית ובתרא זיבורית מזיבורית גבי מבינונית לא גבי ש"מ במתנה נמי עבוד רבנן תקנתא
De quoi s’agit-il ici ? D’un créancier. — Mais il dit « donnez » ! — « Donnez » [en paiement] de mes dettes.
הכא במאי עסקינן בבעל חוב והא תנו קאמר תנו בחובי
Qu’on regarde alors de qui l’acte est antérieur ! — Il n’y a pas d’acte. — Mais il dit « celui qui précède dans l’acte » ! — Dans l’acte de dispositions [testamentaires].
וליחזי שטרא דמאן קדים דליכא שטרא והא כל הקודם בשטר קאמר בשטר פקדתא
Et si tu veux, dis : il s’agit même d’un don, et il n’y a pas de difficulté : que signifie « il perçoit sur le dernier » ? Seul le dernier est lésé.
ואב"א אפילו מתנה נמי ולא קשיא מאי גובה מן האחרון אין נפסד אלא אחרון
Et si tu veux, dis : [il s’agit du cas] où ils sont tous équivalents.
ואב"א דשוו כולהו להדדי:
« On ne saisit pas [les biens vendus] pour la consommation des fruits. » Quelle en est la raison ? ’Oula dit au nom de Rech Lakich : Parce qu’ils ne sont pas inscrits [dans l’acte].
אין מוציאין לאכילת פירות: מאי טעמא אמר עולא אמר ריש לקיש לפי שאין כתובין
Rabbi Abba dit à ’Oula : Mais l’entretien de la femme et des filles, qui est comme inscrit, et [pourtant la michna] enseigne qu’on ne saisit pas !
אמר ליה רבי אבא לעולא והא מזון האשה והבנות דכמאן דכתיבי דמו וקתני אין מוציאין
Il lui dit : Là, dès l’origine, on l’a institué ainsi : ils sont inscrits à l’égard des biens libres, et ne sont pas inscrits à l’égard des biens hypothéqués.
א"ל התם מעיקרא הכי אתקון כתובין הן אצל בני חורין ואין כתובין הן אצל משועבדין
Et de même Rabbi Assi dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Parce qu’ils ne sont pas inscrits. Rabbi Zeïra dit à Rav Assi : Mais l’entretien de la femme et des filles, qui est comme inscrit, et [pourtant la michna] enseigne qu’on ne saisit pas ! Il lui dit : Dès l’origine, on l’a institué ainsi : ils sont inscrits à l’égard des biens libres, et ne sont pas inscrits à l’égard des biens hypothéqués.
וכן אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן לפי שאין כתובין אמר ליה רבי זירא לרב אסי והא מזון האשה והבנות דכמאן דכתיבי דמו וקתני אין מוציאין א"ל מעיקרא הכי אתקון כתובין הן אצל בני חורין ואין כתובין הן אצל משועבדין
Rabbi ’Hanina dit : Parce qu’ils ne sont pas fixés.
ר' חנינא אמר לפי שאין קצובין
Ils demandèrent : Selon Rabbi ’Hanina, faut-il qu’ils soient fixés et inscrits,
איבעיא להו לרבי חנינא קצובין וכתובין בעי
Original : Gittin 50b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.