ou peut-être [suffit-il qu’ils soient] fixés, même s’ils ne sont pas inscrits ?
או דלמא קצובין ואע"פ שאינן כתובים
Guittin 51a גיטין
Structure du débat :Question 5Objection 1Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Viens et entends, car il a été dit : Celui qui est mort et a laissé deux filles et un fils ; la première s’est hâtée et a pris le dixième des biens, et la seconde n’a pas eu le temps de percevoir avant que le fils ne meure.
ת"ש דאיתמר מי שמת והניח שתי בנות ובן וקדמה הראשונה ונטלה עישור נכסים ולא הספיקה שניה לגבות עד שמת הבן
Rabbi Yo’hanan dit : La seconde a renoncé. Et Rabbi ’Hanina lui dit : On a dit plus que cela : on saisit pour la dot, et on ne saisit pas pour l’entretien ; et toi, tu dis que la seconde a renoncé ?
א"ר יוחנן שניה ויתרה וא"ל ר' חנינא גדולה מזו אמרו מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות ואת אמרת שניה ויתרה
Or la dot est fixée, mais elle n’est pas inscrite, et pourtant elle saisit !
והא פרנסה דמיקץ קייצא מיכתב לא כתיבא וקא מוציאה
La dot est différente : puisqu’elle a de la notoriété, elle est comme inscrite.
שאני פרנסה כיון דאית לה קלא כמאן דכתיבא דמי
Rav Houna bar Manoa’h objecta : [Si les maris] sont morts, leurs filles sont entretenues sur les biens libres,
מתיב רב הונא בר מנוח מתו בנותיהן נזונות מנכסים בני חורין
et elle est entretenue sur les biens hypothéqués, parce qu’elle est comme une créancière.
והיא נזונת מנכסים משועבדים מפני שהיא כבעלת חוב
De quoi s’agit-il ici ? De [l’engagement] qu’on a acquis de lui par un acte d’acquisition.
הכא במאי עסקינן בשקנו מידו
S’il en est ainsi, les filles aussi ! — [Il s’agit du cas] où on a acquis pour celle-ci et non pour celle-là.
אי הכי בנות נמי בשקנו לזו ולא קנו לזו
Qu’est-ce qui permet de trancher ainsi ? La fille de sa femme, qui existait au moment de l’acte d’acquisition, l’acte d’acquisition lui est utile ; sa propre fille, qui n’existait pas au moment de l’acte d’acquisition, l’acte d’acquisition ne lui est pas utile ?
מאי פסקא בת אשתו דהואי בשעת קנין מהני לה קנין בתו דלא הואי בשעת קנין לא מהני לה קנין
Ne traitons-nous pas [aussi] du cas où les deux existaient au moment de l’acte d’acquisition ? Et de quel cas s’agit-il ? S’il l’a divorcée et l’a reprise.
מי לא עסקינן דהוו תרוייהו בשעת קנין והיכי דמי דגרשה ואהדרה
Plutôt : sa propre fille, qui est nourrie en vertu des conditions du tribunal, l’acte d’acquisition ne lui est pas utile ; la fille de sa femme, qui n’est pas nourrie en vertu des conditions du tribunal, l’acte d’acquisition lui est utile.
אלא בתו דבתנאי בית דין קאכלה לא מהני לה קנין בת אשתו דלאו בתנאי בית דין קאכלה מהני לה קנין
Mais serait-elle désavantagée ? Plutôt : sa propre fille, puisqu’elle est nourrie en vertu des conditions du tribunal, on peut supposer [qu’on] lui a remis des bourses [d’argent].
וכי מיגרע גרעה אלא בתו כיון דבתנאי בית דין קאכלה אימר צררי אתפסה
Viens et entends : Rabbi Nathan dit : Quand [cela s’applique-t-il] ? Lorsque l’achat du second a précédé la plus-value [apportée par] le premier ;
ת"ש א"ר נתן אימתי בזמן שקדם מקחו של שני לשבחו של ראשון
mais si la plus-value [apportée par] le premier a précédé l’achat du second, il perçoit sur les biens hypothéqués. Il en ressort que c’est parce qu’elle n’était pas antérieure !
אבל קדם שבחו של ראשון למקחו של שני גובה מנכסים משועבדים אלמא משום דלא קדים הוא
C’est [une controverse de] Tannaïm, car il a été enseigné : On ne saisit pas [les biens vendus] pour la consommation des fruits, pour la plus-value des terres, ni pour l’entretien de la femme et des filles, sur des biens hypothéqués, pour le bon ordre du monde, parce qu’ils ne sont pas inscrits.
תנאי היא דתניא אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון אשה והבנות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם לפי שאין כתובין
Rabbi Yossé dit : Quel bon ordre du monde y a-t-il en cela ? N’est-ce pas qu’ils ne sont pas fixés ?
אמר ר' יוסי וכי מה תיקון העולם יש בזו והלא אין קצובין:
« Et celui qui trouve un objet perdu ne prête pas serment. » Rabbi Its’hak dit : « Tu m’as trouvé deux bourses attachées [ensemble] », et l’autre dit : « Je n’en ai trouvé qu’une » — il prête serment. « Tu m’as trouvé deux bœufs attachés [ensemble] », et l’autre dit : « Il n’y en avait qu’un » — il ne prête pas serment.
והמוצא מציאה לא ישבע: אמר ר' יצחק שני כיסין קשורין מצאת לי והלה אומר לא מצאתי אלא אחד נשבע שני שוורים קשורין מצאת לי והלה אומר לא היה אלא אחד אינו נשבע
Quelle en est la raison ? Les bœufs se détachent l’un de l’autre ; les bourses ne se détachent pas l’une de l’autre.
מ"ט שוורין מנתחי מהדדי כיסין לא מנתחי מהדדי
« Tu as trouvé deux bœufs attachés », et l’autre dit : « Je les ai trouvés, et je t’en ai rendu un » — celui-ci prête serment.
שני שוורין קשורין מצאת והלה אומר מצאתי והחזרתי לך אחד מהן הרי זה נשבע
Et Rabbi Its’hak n’admet-il pas [la règle] : « Celui qui trouve un objet perdu ne prête pas serment, pour le bon ordre du monde » ?
ור' יצחק לית ליה המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם
Original : Gittin 51a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.