c’est la même chose que « celui qui mélange [de la terouma] ».
היינו מדמע
Guittin 53a גיטין
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et l’autre ? C’est une amende, et on ne déduit pas [une amende] d’une [autre] amende.
ואידך קנסא הוא ומקנסא לא ילפינן
Et selon celui qui déduit une amende d’une [autre] amende, pourquoi ai-je besoin de tous ceux-là ?
ולמאן דיליף קנסא מקנסא כל הני למה לי
C’est nécessaire, car si [la michna] avait [seulement] enseigné « celui qui rend impur », j’aurais dit : s’il s’agit de terouma, c’est parce qu’il la perd complètement ; et s’il rend impur du profane, c’est parce qu’il est interdit de causer l’impureté du profane en terre d’Israël ; mais celui qui mélange, dis que non.
צריכא דאי תנא מטמא אי תרומה הוה אמינא משום דקא מפסיד לה לגמרי ואי מטמא חולין משום דאסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל אבל מדמע אימא לא
Et si elle nous avait [seulement] appris « celui qui mélange », c’est parce que c’est fréquent ; mais celui qui rend impur, ce qui n’est pas fréquent, dis que non.
ואי אשמעינן מדמע משום דשכיח אבל מטמא דלא שכיח אימא לא
Et si elle nous avait [seulement] appris « celui qui rend impur » et « celui qui mélange », c’est parce qu’il n’encourt pas une peine plus grave ;
ואי אשמעינן מטמא ומדמע משום דלא קים ליה בדרבה מיניה
mais celui qui fait une libation, qui encourt une peine plus grave, dis que non. Elle nous enseigne [qu’il paie], comme [l’enseignement de] Rabbi Yirmeya.
אבל מנסך דקים ליה בדרבה מיניה אימא לא קא משמע לן כדרבי ירמיה
Et selon ce qu’a enseigné le père de Rabbi Avin : « Au début, on disait : celui qui rend impur et celui qui fait une libation ; on revint pour dire : aussi celui qui mélange » — pourquoi ai-je besoin de tous ceux-là ?
ולהא דתני אבוה דר' אבין בראשונה היו אומרים המטמא והמנסך חזרו לומר אף המדמע כל הני למה לי
C’est nécessaire, car si elle nous avait [seulement] appris « celui qui rend impur », c’est parce qu’il n’encourt pas une peine plus grave ; mais celui qui fait une libation, qui encourt une peine plus grave, dis que non.
צריכא דאי אשמעינן מטמא משום דלא קים ליה בדרבה מיניה אבל מנסך דקים ליה בדרבה מיניה אימא לא
Et si elle nous avait [seulement] appris « celui qui fait une libation », c’est parce qu’il le perd complètement ; mais celui qui rend impur, qui ne le perd pas complètement, dis que non.
ואי אשמעינן מנסך משום דקא מפסיד ליה לגמרי אבל מטמא דלא מפסיד ליה לגמרי אימא לא
Et si elle nous avait appris ces deux-là, c’est parce que la perte est grande ; mais celui qui mélange, dont la perte est petite, dis que non. C’est donc nécessaire.
ואי אשמעינן הני תרתי משום דהפסד מרובה אבל מדמע דהפסד מועט אימא לא צריכא
’Hizqiya dit : Selon la Torah, qu’il ait agi par inadvertance ou délibérément, il est astreint. Quelle en est la raison ? Un dommage non apparent s’appelle un dommage.
אמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מאי טעמא היזק שאינו ניכר שמיה היזק
Et pour quelle raison a-t-on dit que par inadvertance il est exempt ? Afin qu’il le fasse savoir.
ומה טעם אמרו בשוגג פטור כדי שיודיעו
S’il en est ainsi, [qu’il soit exempt] même délibérément ! — Alors qu’il a l’intention de nuire, il ne le lui fera pas savoir.
אי הכי אפילו במזיד נמי השתא לאוזוקי קא מכוין אודועי לא מודע ליה
Et Rabbi Yo’hanan dit : Selon la Torah, qu’il ait agi par inadvertance ou délibérément, il est exempt. Quelle en est la raison ? Un dommage non apparent ne s’appelle pas un dommage. Et pour quelle raison a-t-on dit que délibérément il est astreint ? Afin que chacun n’aille pas rendre impurs les aliments purs de son prochain en disant : « Je suis exempt. »
ור' יוחנן אמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור מאי טעמא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני
Nous avons appris : Les cohanim qui ont rendu [un sacrifice] pigoul dans le Temple délibérément sont astreints [à payer], et on a enseigné à ce sujet : pour le bon ordre du monde.
תנן הכהנים שפגלו במקדש מזידים חייבין ותני עלה מפני תיקון העולם
Et si tu dis qu’un dommage non apparent s’appelle un dommage, il aurait fallu [dire] : « par inadvertance, ils sont exempts, pour le bon ordre du monde » !
ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי שוגגין פטורין מפני תיקון העולם מיבעי ליה
C’est bien ce qu’il dit : délibérément, ils sont astreints ; donc par inadvertance, ils sont exempts, pour le bon ordre du monde.
הכי נמי קאמר מזידין חייבין הא שוגגין פטורין מפני תיקון העולם
Rabbi Éléazar objecta : Celui qui accomplit un travail avec l’eau lustrale ou avec la vache rousse est exempt selon les lois des hommes, et astreint selon les lois du Ciel. Et si tu dis qu’un dommage non apparent s’appelle un dommage, il devrait être astreint aussi selon les lois des hommes !
מתיב רבי אלעזר העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק בדיני אדם נמי לחייב
C’est lui qui objecte et c’est lui qui résout : [il s’agit d’]une vache qu’il a fait entrer dans l’étable afin qu’elle tète et qu’elle foule [le grain], [et de] l’eau lustrale avec laquelle il a pesé des poids.
הוא מותיב לה והוא מפרק לה פרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש מי חטאת ששקל בהן משקלות
Mais Rava n’a-t-il pas dit : L’eau lustrale
והאמר רבא מי חטאת
Original : Gittin 53a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.