avec laquelle il a pesé des poids est valide ? Il n’y a pas de difficulté : ceci [lorsqu’il pèse] avec l’eau elle-même, cela en contrepoids.
ששקל בהן משקלות כשרה לא קשיא הא בגופן הא בכנגדן
Guittin 53b גיטין
Structure du débat :Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Avec l’eau elle-même, il accomplit un acte sur elle ; et si un dommage non apparent s’appelle un dommage, il devrait être astreint aussi selon les lois des hommes ! Plutôt, l’un et l’autre [concernent le cas] en contrepoids, et il n’y a pas de difficulté : ceci lorsqu’il en a détourné son attention, cela lorsqu’il n’en a pas détourné son attention.
בגופן מעשה קא עביד בהו ואי היזק שאינו ניכר שמיה היזק בדיני אדם נמי לחייב אלא אידי ואידי בכנגדן ולא קשיא הא דאסח דעתיה הא דלא אסח דעתיה:
Rav Papa objecta : S’il a volé une pièce de monnaie et qu’elle a été retirée de la circulation, de la terouma et qu’elle est devenue impure, du ’hamets et que Pessa’h est passé dessus, il lui dit : « Voici ce qui est à toi, devant toi. »
מתיב רב פפא גזל מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך
Et si tu dis qu’un dommage non apparent s’appelle un dommage, ce voleur devrait payer de l’argent de bonne qualité ! C’est une réfutation.
ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי גזלן הוא ממונא מעליא בעי שלומי תיובתא
Dirons-nous que c’est [une controverse] de Tannaïm ? Celui qui rend impur, celui qui mélange et celui qui fait une libation, qu’il ait agi par inadvertance ou délibérément, est astreint — paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : Par inadvertance, il est exempt ; délibérément, il est astreint.
לימא כתנאי המטמא והמדמע והמנסך אחד שוגג ואחד מזיד חייב דברי ר"מ רבי יהודה אומר בשוגג פטור במזיד חייב
N’est-ce pas en ceci qu’ils divergent : l’un pense qu’un dommage non apparent s’appelle un dommage, et l’autre pense qu’il ne s’appelle pas un dommage ?
מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר היזק שאינו ניכר שמיה היזק ומר סבר לא שמיה היזק
Rav Na’hman bar Its’hak dit : Tous admettent qu’un dommage non apparent ne s’appelle pas un dommage ; et ici, ils divergent sur [la question de savoir] si l’on a sanctionné l’inadvertance à cause de l’acte délibéré : l’un pense qu’on a sanctionné l’inadvertance à cause de l’acte délibéré, et l’autre pense qu’on ne l’a pas sanctionnée.
אמר רב נחמן בר יצחק דכולי עלמא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מיפלגי דמר סבר קנסו שוגג אטו מזיד ומר סבר לא קנסו שוגג אטו מזיד
Et on opposa [une parole] de Rabbi Meïr à [une autre] de Rabbi Meïr, et [une parole] de Rabbi Yehouda à [une autre] de Rabbi Yehouda, car il a été enseigné : Celui qui cuit [un aliment] le Chabbat : par inadvertance, il peut être mangé ; délibérément, il ne peut être mangé — paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : Par inadvertance, il peut être mangé à l’issue du Chabbat ; délibérément, il ne peut jamais être mangé.
ורמי דרבי מאיר אדרבי מאיר ורמי דרבי יהודה אדרבי יהודה דתניא המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת במזיד לא יאכל עולמית
Rabbi Yo’hanan le Sandalier dit : Par inadvertance, il peut être mangé à l’issue du Chabbat, par d’autres et non par lui ; délibérément, il ne peut jamais être mangé, ni par lui ni par d’autres. [Une parole] de Rabbi Meïr contredit [l’autre] de Rabbi Meïr ; [une parole] de Rabbi Yehouda contredit [l’autre] de Rabbi Yehouda !
ר' יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה
[La contradiction] de Rabbi Meïr à Rabbi Meïr n’est pas une difficulté : lorsqu’il sanctionne, c’est dans [les interdits] rabbiniques ; dans [ceux] de la Torah, il ne sanctionne pas.
דר"מ אדרבי מאיר לא קשיא כי קניס בדרבנן בדאורייתא לא קניס
Mais celui qui fait une libation [transgresse un interdit] de la Torah, et il le sanctionne ! — C’est à cause de la gravité de l’idolâtrie qu’il l’a sanctionné.
והא מנסך דאורייתא הוא וקא קניס משום חומרא דעבודת כוכבים קנס ליה
[La contradiction] de Rabbi Yehouda à Rabbi Yehouda n’est pas une difficulté : lorsqu’il ne sanctionne pas, c’est dans [les interdits] rabbiniques ; dans [ceux] de la Torah, il sanctionne. Mais celui qui fait une libation [transgresse un interdit] de la Torah, et il ne le sanctionne pas ! — À cause de la gravité de l’idolâtrie, on s’en tient soigneusement à l’écart.
דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא כי לא קניס בדרבנן בדאורייתא קניס והא מנסך דאורייתא ולא קניס משום חומרא דעבודת כוכבים מיבדל בדילי מיניה
Et on opposa [une parole] de Rabbi Meïr à [une autre] de Rabbi Meïr dans [les interdits] de la Torah, car il a été enseigné : Celui qui plante le Chabbat : par inadvertance, il laisse subsister [l’arbre] ; délibérément, il doit l’arracher. Et pendant l’année sabbatique, que ce soit par inadvertance ou délibérément, il doit l’arracher — paroles de Rabbi Meïr.
ורמי דרבי מאיר אדר"מ בדאורייתא דתניא הנוטע בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקר ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקר דברי ר"מ
Rabbi Yehouda dit : Pendant l’année sabbatique, par inadvertance, il le laisse subsister ; délibérément, il doit l’arracher. Et le Chabbat, que ce soit par inadvertance ou délibérément, il doit l’arracher.
רבי יהודה אומר בשביעית בשוגג יקיים במזיד יעקר ובשבת בין בשוגג בין במזיד יעקר
Et selon ta logique, cette [baraïta] elle-même te poserait difficulté : en somme, ceci est de la Torah et cela est de la Torah ; en quoi le Chabbat diffère-t-il, et en quoi l’année sabbatique diffère-t-elle ?
ולטעמיך תקשה לך היא גופה מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מאי שנא שבת ומאי שנא שביעית
Plutôt, là, [c’est] comme il en enseigne la raison : Rabbi Meïr dit : Pour quelle raison est-ce que je dis que le Chabbat, par inadvertance, il le laisse subsister, et délibérément, il doit l’arracher, et que pendant l’année sabbatique, que ce soit par inadvertance ou délibérément, il doit l’arracher ? Parce que les Israélites comptent [les années] pour l’année sabbatique,
אלא התם כדקתני טעמא א"ר מאיר מפני מה אני אומר בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקר ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקר מפני שישראל מונין לשביעית
Original : Gittin 53b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.