Et pour quelle raison a-t-on dit que s’il est connu, il ne procure pas l’expiation ? Afin qu’on ne dise pas : l’autel mange des biens volés.
ומה טעם אמרו נודעה אינה מכפרת שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות
Guittin 55b גיטין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Cela va bien selon ’Oula ; c’est pourquoi il enseigne « le sacrifice expiatoire ». Mais selon Rav Yehouda, pourquoi précisément le sacrifice expiatoire ? Même l’holocauste aussi !
בשלמא לעולא היינו דקתני חטאת אלא לרב יהודה מאי איריא חטאת אפי' עולה נמי
Il parle [sur le mode] « il est inutile de préciser » : il est inutile de préciser l’holocauste, qui est entièrement [brûlé] ; mais même le sacrifice expiatoire, dont seuls la graisse et le sang montent sur l’autel, et dont les cohanim mangent le reste, on a malgré cela décrété, afin qu’on ne dise pas : l’autel mange des biens volés.
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא עולה דכליל היא אלא אפי' חטאת נמי דחלב ודם הוא דסליק לגבי מזבח ואידך כהנים אכלי ליה אפי' הכי גזור שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות
Nous avons appris : « Au sujet du sacrifice expiatoire volé, que le public ne connaît pas, qu’il procure l’expiation, pour le bon ordre de l’autel. » Cela va bien selon ’Oula ; mais selon Rav Yehouda, il aurait fallu [dire] l’inverse !
תנן על חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תיקון המזבח בשלמא לעולא ניחא אלא לרב יהודה איפכא מיבעי ליה
C’est bien ce qu’il dit : s’il n’est pas connu, il procure l’expiation ; s’il est connu, il ne procure pas l’expiation, pour le bon ordre de l’autel.
הכי נמי קאמר לא נודעה מכפרת נודעה אינה מכפרת מפני תיקון המזבח
Rava objecta : S’il a volé [un animal], l’a consacré, puis l’a abattu et vendu, il paie le double, et ne paie pas le quadruple et le quintuple. Et on a enseigné à ce sujet : [s’il l’abat] à l’extérieur [du Temple] dans ces conditions, il est passible de retranchement. Or si tu dis que le renoncement seul n’entraîne pas l’acquisition, que vient faire le retranchement ?
מתיב רבא גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה ותני עלה בחוץ כי האי גוונא ענוש כרת ואי אמרת יאוש כדי לא קני כרת מאי עבידתיה
Rav Chizbi dit : C’est un retranchement selon leurs paroles [des Sages]. On se moqua de lui : existe-t-il un retranchement selon leurs paroles ? Rava leur dit : Un grand homme a dit une chose, ne vous en moquez pas : [il veut dire] le retranchement qui lui est échu par l’effet de leurs paroles ; les Sages ont maintenu [l’animal] dans sa possession, afin qu’il en soit passible.
אמר רב שיזבי כרת מדבריהם אחיכו עליה כרת מדבריהם מי איכא אמר להו רבא גברא רבה אמר מילתא לא תחוכו עלה כרת שעל ידי דבריהן באתה לו אוקמוה רבנן ברשותיה כי היכי דליחייב עלה
Rava dit : Voici ce que je me demande assurément : lorsque les Sages l’ont maintenu dans sa possession, est-ce à partir du moment du vol ou à partir du moment de la consécration ? Quelle conséquence pratique ? Pour sa toison et ses petits. Qu’en est-il ? Rava reprit et dit : Il est logique [que ce soit] à partir du moment de la consécration, afin que le pécheur ne soit pas récompensé.
אמר רבא הא וודאי קא מיבעיא לי כי אוקמוה רבנן ברשותיה משעת גניבה או משעת הקדישה למאי נפקא מינה לגיזותיה וולדותיה מאי הדר אמר רבא מסתברא משעת הקדישה שלא יהא חוטא נשכר:
MICHNA: La [loi du] sicaricon ne s’appliquait pas en Judée [à l’époque] des tués de la guerre ; à partir des tués de la guerre et au-delà, la [loi du] sicaricon s’y applique. Comment ? S’il a acheté [un champ] du sicaricon, puis l’a acheté [de nouveau] du propriétaire, son achat est nul ; [s’il l’a acheté] du propriétaire, puis l’a acheté [de nouveau] du sicaricon, son achat est valide.
מתני׳ לא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה מהרוגי המלחמה ואילך יש בה סיקריקון כיצד לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון מקחו קיים
S’il a acheté [un bien] du mari, puis l’a acheté [de nouveau] de la femme, son achat est nul ; [s’il l’a acheté] de la femme, puis l’a acheté [de nouveau] du mari, son achat est valide. Telle est la première michna.
לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים זו משנה ראשונה
Le tribunal qui vint après eux dit : Celui qui achète du sicaricon donne au propriétaire le quart. Quand ? Lorsque [les propriétaires] n’ont pas les moyens d’acheter ; mais s’ils ont les moyens d’acheter, ils ont la priorité sur quiconque.
ב"ד של אחריהם אמרו הלוקח מסיקריקון נותן לבעלים רביע אימתי בזמן שאין בידן ליקח אבל יש בידן ליקח הן קודמין לכל אדם
Rabbi réunit un tribunal, et l’on vota que si [le champ] est resté devant le sicaricon douze mois, quiconque achète le premier a acquis, mais il donne au propriétaire le quart.
רבי הושיב בית דין ונמנו שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש כל הקודם ליקח זכה אבל נותן לבעלים רביע:
GUEMARA: Comment ! [À l’époque] des tués de la guerre, il n’y avait pas de sicaricon, et à partir des tués de la guerre et au-delà, il y a du sicaricon ?
גמ׳ השתא בהרוגי המלחמה לא היה בה סיקריקון מהרוגי מלחמה ואילך יש בה סיקריקון
Rav Yehouda dit : Il veut dire qu’on n’y appliquait pas la loi du sicaricon. Car Rabbi Assi a dit : On décréta trois décrets. Le premier décret : quiconque ne tue pas [un Juif], qu’on le tue. Celui du milieu : quiconque tue, qu’il apporte quatre zouz. Le dernier : quiconque tue, qu’on le tue. C’est pourquoi, pour le premier et celui du milieu, puisqu’ils tuaient, [le propriétaire], sous la contrainte, se résolvait à céder [son bien].
אמר רב יהודה לא דנו בה דין סיקריקון קאמר דאמר רבי אסי ג' גזירות גזרו גזרתא קמייתא כל דלא קטיל ליקטלוהו מציעתא כל דקטיל לייתי ארבע זוזי בתרייתא כל דקטיל ליקטלוהו הלכך קמייתא ומציעתא כיון דקטלי אגב אונסיה גמר ומקני
Pour le dernier, [le propriétaire] se disait : Aujourd’hui, qu’il le prenne ; demain, je le poursuivrai en justice.
בתרייתא אמרי האידנא לישקול למחר תבענא ליה בדינא:
Rabbi Yo’hanan dit : Que signifie ce qui est écrit : « Heureux l’homme qui craint toujours, mais celui qui endurcit son cœur tombera dans le malheur » (Pr 28, 14) ? À cause de Kamtsa et Bar Kamtsa, Jérusalem fut détruite ; à cause d’un coq et d’une poule, Tour Malka fut détruite ; à cause d’un brancard de litière, Béitar fut détruite.
אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (משלי כח, יד) אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא אשקא דריספק חרוב ביתר
À cause de Kamtsa et Bar Kamtsa, Jérusalem fut détruite : un certain homme, dont Kamtsa était l’ami et Bar Kamtsa l’ennemi, fit un festin. Il dit à son serviteur : Va, amène-moi Kamtsa. Il alla et lui amena Bar Kamtsa.
אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים דההוא גברא דרחמיה קמצא ובעל דבביה בר קמצא עבד סעודתא אמר ליה לשמעיה זיל אייתי לי קמצא אזל אייתי ליה בר קמצא
[L’hôte] arriva, le trouva assis, et lui dit : Puisque cet homme-là est l’ennemi de cet homme-ci, que veux-tu ici ? Lève-toi, sors ! Il lui dit : Puisque je suis venu, laisse-moi, et je te donnerai le prix de ce que je mangerai et boirai.
אתא אשכחיה דהוה יתיב אמר ליה מכדי ההוא גברא בעל דבבא דההוא גברא הוא מאי בעית הכא קום פוק אמר ליה הואיל ואתאי שבקן ויהיבנא לך דמי מה דאכילנא ושתינא
Original : Gittin 55b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.