Structure du débat :Baraïta 3Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On a enseigné dans une baraïta conformément à Chmouel : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : S’il a acheté [le champ] de la femme puis l’a acheté de nouveau du mari, son achat est valable ; [s’il l’a acheté] du mari puis l’a acheté de nouveau de la femme, son achat est nul, à moins qu’elle ne lui écrive une garantie.
תניא כוותיה דשמואל ר' שמעון בן אלעזר אומר לקח מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל עד שתכתוב לו אחריות
Nos maîtres ont enseigné : Si quelqu’un a acheté [un champ] du sicaire, en a joui trois ans en présence des propriétaires, puis l’a revendu à un autre, les propriétaires n’ont aucun recours contre le second acheteur.
ת"ר לקח מן הסיקריקון ואכלה שלש שנים בפני בעלים וחזר ומכרה לאחר אין לבעלים על לוקח שני כלום
De quel cas s’agit-il ? S’il [le propriétaire] fait valoir : « C’est de toi qu’il l’a acheté », [cela vaut] même pour le premier aussi ; s’il ne le fait pas valoir, [cela ne vaut] pas même pour le second.
ה"ד אי דקא טעין ואמר מינך זבנה אפילו ראשון נמי אי דלא קא טעין ואמר מינך זבנה אפילו שני נמי לא
Rav Chéchet a dit : En réalité, il ne le fait pas valoir, et dans un cas comme celui-ci, on fait valoir [l’argument] en faveur de l’héritier et en faveur de l’acheteur.
אמר רב ששת לעולם דלא קא טעין ליה וכגון זה טוענין ליורש וטוענין ללוקח
Nos maîtres ont enseigné : [Le champ] saisi pour une dette ou pour l’impôt foncier (anparot) ne relève pas de la règle du sicaire. Et [le cas de] l’impôt foncier lui-même requiert que [le champ] demeure douze mois [entre les mains du saisissant].
ת"ר הבא מחמת חוב ומחמת אנפרות אין בו משום סיקריקון ואנפרות עצמה צריכה שתשהה שנים עשר חדש
Mais tu as dit qu’il ne relève pas de la règle du sicaire ! Voici ce qu’il veut dire : [le cas du] sicaire lui-même requiert que [le champ] demeure douze mois.
והאמרת אין בה משום סיקריקון ה"ק סיקריקון עצמה צריכה שתשהה י"ב חדש
Rav Yossef a dit : Nous tenons pour établi qu’il n’y a pas d’impôt foncier en Babylonie. Mais nous voyons bien qu’il y en a ! Dis plutôt : la règle de l’impôt foncier ne s’applique pas en Babylonie. Pour quelle raison ? Puisqu’il existe un tribunal [royal] et qu’il n’y est pas allé porter plainte, dis qu’il a renoncé [à son champ].
אמר רב יוסף נקטינן אין אנפרות בבבל והא קחזינן דאיכא אלא אימא אין דין אנפרות בבבל מ"ט כיון דאיכא בי דוואר ולא אזיל קביל אימא אחולי אחיל
Guidal bar Ra’ilaï prit à ferme une terre contre l’impôt auprès des habitants de Baga. Il avança l’argent pour trois ans. Finalement, le fisc changea de dispositions. Les premiers [propriétaires] lui dirent : La première année, pour laquelle tu as payé, tu en as joui ; désormais, c’est nous qui payons et nous qui jouissons.
Ils vinrent devant Rav Papa. Il pensa lui écrire un titre de saisie contre les habitants de Baga. Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit à Rav Papa : S’il en est ainsi, tu as fait du sicaire [un propriétaire légitime] ! Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit plutôt : Il a déposé son argent sur la corne d’un cerf.
אתו לקמיה דרב פפא סבר למיכתב ליה טירפא אבני באגא א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא א"כ עשית סיקריקון אלא אמר רב הונא בריה דרב יהושע הניח מעותיו על קרן הצבי:
C’est la Michna première ; le tribunal qui leur succéda a dit : Celui qui achète du sicaire donne aux propriétaires le quart. Rav a dit : Le quart en terre ou le quart en argent. Et Chmouel a dit : Le quart en terre, qui fait le tiers en argent.
זו משנה ראשונה ב"ד של אחריהן אמרו הלוקח מן הסיקריקון נותן לבעלים רביע: אמר רב רביע בקרקע או רביע במעות ושמואל אמר רביע בקרקע שהן שליש במעות
On objecta : C’est la Michna première ; le tribunal qui leur succéda a dit : Celui qui achète du sicaire donne aux propriétaires le quart, et les propriétaires ont l’avantage : s’ils le veulent, ils prennent en terre ; s’ils le veulent, ils prennent en argent. Quand cela ? Lorsqu’ils n’ont pas les moyens d’acheter ; mais s’ils ont les moyens d’acheter, ils ont priorité sur quiconque.
מיתיבי זו משנה ראשונה ב"ד של אחריהן אמרו הלוקח מן הסיקריקון נותן לבעלים רביע ויד בעלים על העליונה רצו בקרקע נוטלין רצו במעות נוטלין אימתי בזמן שאין בידן ליקח אבל יש בידן ליקח הן קודמין לכל אדם
Rabbi réunit un tribunal et ils votèrent : si [le champ] est resté douze mois en face du sicaire, quiconque achète le premier l’acquiert, mais il donne aux propriétaires le quart en terre ou le quart en argent.
רבי הושיב ב"ד ונמנו שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חודש כל הקודם ליקח זכה אבל נותן לבעלים רביע בקרקע או רביע במעות
Rav Achi a dit : Quand cela a été enseigné, c’est [pour le cas où l’on paie] après que l’argent est parvenu entre ses mains. Rav a dit :
אמר רב אשי כי תניא ההיא לאחר שבאו מעות לידו אמר רב
Original : Gittin 58b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.