Structure du débat :Baraïta 1Question 4Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et en effet, on a enseigné : « à partir d’aujourd’hui et après [ma] mort », c’est un acte de divorce et ce n’en est pas un, selon les paroles des Sages ; Rabbi dit : un tel [acte] est un acte de divorce.
והתניא מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט דברי חכמים רבי אומר כזה גט
Et selon Rav Yehouda, qui dit qu’ils divergent sur « à condition que », au lieu de diverger sur « à partir d’aujourd’hui et après [ma] mort », qu’ils divergent sur « à condition que » ! — [C’est] pour te faire connaître la force [de l’opinion] de Rabbi.
ולרב יהודה דאמר בעל מנת פליגי אדמיפלגי במהיום ולאחר מיתה ליפלגי בעל מנת להודיעך כחו דרבי
Qu’ils divergent [donc] sur « à condition que », pour te faire connaître la force [de l’opinion] des Sages ! — La force de la permission lui est préférable.
וליפלגו בעל מנת ולהודיעך כחן דרבנן כח דהיתירא עדיף ליה:
« À condition que tu me donnes d’ici à trente jours », etc. C’est évident ! — Tu aurais pu dire que son insistance n’est pas une véritable insistance, et qu’il vient seulement la presser ; il nous fait donc entendre [que non].
על מנת שתתני לי מכאן ועד שלשים יום וכו': פשיטא מהו דתימא קפידיה לאו קפידא ולזרזה קאתי קא משמע לן:
Il manque [un passage], et voici ce qu’il enseigne : s’il lui a dit : « à condition que tu me donnes mon manteau », et que son manteau a été perdu, il lui a dit précisément « mon manteau » ; Rabban Chimon ben Gamliel dit : qu’elle lui en donne la valeur. Et Rabban Chimon ben Gamliel a dit : il arriva aussi à Sidon qu’un homme dit à sa femme : « Voici ton acte de divorce à condition que tu me donnes mon manteau », et son manteau fut perdu ; et les Sages dirent : qu’elle lui en donne la valeur.
חסורי מיחסרא והכי קתני אם אמר לה ע"מ שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו איצטליתי דוקא קאמר לה רבן שמעון בן גמליאל אומר תתן לו את דמיה ואמר רבן שמעון בן גמליאל מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתני לי אצטליתי ואבדה אצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה
Rabbi Assi demanda à Rabbi Yo’hanan : « Voici ton acte de divorce à condition que tu me donnes deux cents zouz », et ensuite il lui a dit : « Je t’en fais remise » — qu’en est-il ?
בעא מיניה רבי אסי מרבי יוחנן הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר לה מחולים לך מהו
Elle se pose selon les Sages : les Sages ne l’ont dit là que parce qu’il ne lui a pas fait remise ; mais ici, il lui a bien dit : « Je t’en fais remise ». Ou bien peut-être même Rabban Chimon ben Gamliel ne l’a-t-il dit que parce qu’elle l’apaise avec de l’argent, mais [le dispenser] totalement, non ? Il lui dit : elle n’est pas divorcée.
תיבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דלא אחלה גבה אבל הכא הא קאמר לה מחולים לך או דלמא אפילו רשב"ג לא קאמר אלא דקא מפייסה ליה בדמי אבל לגמרי לא אמר ליה אינה מגורשת
Il lui objecta : celui qui dit à son prochain : « Konam ! [Interdit soit-il] que tu tires profit de moi si tu ne donnes pas à mon fils un kor de blé et deux tonneaux de vin », Rabbi Meïr dit : il est interdit jusqu’à ce qu’il donne ; et les Sages disent : celui-ci aussi peut délier son vœu sans [recourir à] un sage, en disant : « Me voici comme si j’avais reçu ».
איתיביה האומר לחבירו קונם שאתה נהנה לי אם אי אתה נותן לבני כור אחד של חטין ושתי חביות של יין ר"מ אומר אסור עד שיתן וחכמים אומרים אף זה יכול להתיר את נדרו שלא ע"פ חכם ואומר הריני כאילו התקבלתי
Un homme dit à son métayer : tout le monde irrigue trois fois et mange un quart ; toi, irrigue quatre fois et mange un tiers. Finalement, la pluie vint.
ההוא גברא דאמר ליה לאריסיה כולי עלמא דלו תלת דלוותא ואכלי ריבעא את דלי ארבעה ואכול תילתא לסוף אתא מיטרא
En réalité, [tous deux parlent] selon les Sages : Rav Yossef selon les Sages ; et Rabba te dira : moi, je parle même selon les Sages ; les Sages ne l’ont dit là que parce qu’il visait à lui causer de la peine ; mais ici, c’est par souci de profit, et il n’en a pas eu besoin.
אלא לעולם כרבנן רב יוסף כרבנן ורבה אמר לך אנא דאמרי אפילו לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דלצעורה קא מיכוין אבל הכא משום הרווחה הוא והא לא איצטריך
Nous avons appris là-bas : autrefois, [l’acheteur] se cachait le dernier jour des douze mois, afin [que la maison] lui soit définitivement acquise. Hillel l’Ancien institua que [le vendeur] dépose son argent à la Chambre [du Temple], brise la porte et entre ; et quand l’autre le voudra, il viendra prendre son argent.
תנן התם בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חדש כדי שיהא חלוט לו התקין הלל הזקן שיהא חולש את מעותיו ללשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס ואימתי שירצה הלה יבוא ויטול את מעותיו
Et Rava a dit : de l’institution de Hillel nous déduisons : « Voici ton acte de divorce à condition que tu me donnes deux cents zouz », et elle les lui a donnés : de son plein gré, elle est divorcée ; contre son gré, elle n’est pas divorcée.
ואמר רבא מתקנתו של הלל נשמע הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו מדעתו מגורשת על כורחו אינה מגורשת
Puisque Hillel a eu besoin d’instituer que le don [fait] contre son gré soit un don,
מדאיצטריך ליה להלל לתקוני נתינה בעל כורחיה דהויא לה נתינה
Original : Gittin 74b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.