Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1Non tranché 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
que ce qu’il avait interdit, il l’a permis, [s’il a dit seulement] « à Ruben », qu’en est-il ? « À Ruben », et il en va de même pour Chimon, et s’il a dit « à Ruben », c’est parce qu’il a commencé par lui ? Ou bien à Ruben précisément ?
מאי דאסר שרא לראובן מהו לראובן והוא הדין לשמעון והאי דקאמר לראובן משום דפתח ביה או דלמא לראובן דוקא
Et si tu en viens à dire : à Ruben précisément, [s’il a dit] « à Chimon », qu’en est-il ? « À Chimon », et il en va de même pour Ruben, et s’il a dit « Chimon », c’est parce qu’il a terminé par lui ? Ou bien à Chimon précisément ?
ואם תמצא לומר לראובן דוקא לשמעון מהו לשמעון וה"ה לראובן והאי דקאמר שמעון משום דסליק מיניה או דלמא לשמעון דוקא
Rav Achi demanda : [s’il a dit] « à Chimon aussi », qu’en est-il ? « Aussi » se rapporte-t-il à Ruben, ou bien « aussi » se rapporte-t-il à tout le monde ? Que la question reste en suspens.
בעי רב אשי אף לשמעון מהו אף אראובן קאי או דלמא אף אעלמא קאי תיקו:
Les Sages ont enseigné : après le décès de Rabbi Eliézer, quatre anciens entrèrent pour réfuter ses paroles ; les voici : Rabbi Yossé le Galiléen, Rabbi Tarfon, Rabbi Éléazar ben Azarya et Rabbi Akiva.
ת"ר לאחר פטירתו של ר"א נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו אלו הן רבי יוסי הגלילי ור"ט ורבי אלעזר בן עזריה ור"ע
Rabbi Tarfon prit la parole et dit : voici, si cette femme est allée épouser le frère de celui à qui elle a été interdite, et qu’il est mort sans enfants, ne se trouve-t-il pas que celui-ci déracine une chose de la Torah ? Tu en apprends donc que ce n’est pas une rupture.
נענה ר"ט ואמר הרי שהלכה זו ונישאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה הא למדת שאין זה כריתות
Rabbi Yossé le Galiléen prit la parole et dit : où trouvons-nous [une femme] interdite à l’un et permise à l’autre ? Ce qui est interdit est interdit à tous, et ce qui est permis est permis à tous. Tu en apprends donc que ce n’est pas une rupture.
נענה רבי יוסי הגלילי ואמר היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה האסור אסור לכל והמותר מותר לכל הא למדת שאין זה כריתות
Rabbi Éléazar ben Azarya prit la parole et dit : la rupture, c’est une chose qui tranche entre lui et elle. Tu en apprends donc que ce n’est pas une rupture.
נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר כריתות דבר הכורת בינו לבינה הא למדת שאין זה כריתות
Rabbi Akiva prit la parole et dit : voici, si cette femme est allée épouser quelqu’un du marché, qu’elle a eu de lui des enfants, puis est devenue veuve ou a été divorcée, et qu’ensuite elle a épousé celui à qui elle avait été interdite, ne se trouve-t-il pas que l’acte de divorce est nul et que ses enfants sont mamzerim ? Tu en apprends donc que ce n’est pas une rupture.
נענה ר"ע ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונישאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים הא למדת שאין זה כריתות
Autre explication : voici, si celui à qui elle a été interdite était cohen et que celui qui l’a divorcée est mort, ne se trouve-t-elle pas veuve à son égard et divorcée à l’égard de tout le monde ?
דבר אחר הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם
Et c’est un raisonnement a fortiori : si la divorcée, qui est [un interdit] léger, est interdite à cause de l’aspect de divorce qui est en elle, la femme mariée, qui est [un interdit] grave, ne l’est-elle pas à plus forte raison ? Tu en apprends donc que ce n’est pas une rupture.
וק"ו מה גרושה שהיא קלה אסורה בשביל צד גירושין שבה אשת איש שהיא חמורה לא כ"ש הא למדת שאין זה כריתות
Rava a dit : toutes [ces objections] ont une réfutation, sauf celle de Rabbi Éléazar ben Azarya, qui n’a pas de réfutation. On a enseigné de même : Rabbi Yossé a dit : je préfère les paroles de Rabbi Éléazar ben Azarya aux paroles de tous les autres.
אמר רבא כולהו אית להו פירכא לבר מדר' אלעזר בן עזריה דלית ליה פירכא תניא נמי הכי א"ר יוסי רואה אני את דברי ר' אלעזר בן עזריה מדברי כולן:
Le maître a dit : « Rabbi Tarfon prit la parole et dit : voici, si cette femme est allée épouser le frère de celui à qui elle a été interdite, et qu’il est mort sans enfants, ne se trouve-t-il pas que celui-ci déracine une chose de la Torah ? » Est-ce lui qui déracine ? Il pose plutôt une condition qui déracine une chose de la Torah.
אמר מר נענה ר"ט ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה עוקר איהו עקר אלא מתנה לעקור דבר מן התורה
Pose-t-il une condition ? Lui dit-il qu’elle doit absolument épouser le frère de cet homme ? Il est plutôt cause du déracinement d’une chose de la Torah.
מתנה מי קאמר לה לא סגי לה דלא מינסבא ליה לאחוה דההוא גברא אלא גורם לעקור דבר מן התורה
Cause ? S’il en est ainsi, qu’on n’épouse pas la fille de son frère, de crainte de mourir sans enfants et de se trouver cause du déracinement d’une chose de la Torah ! Voilà la réfutation.
גורם אלא מעתה בת אחיו לא ישא שמא ימות בלא בנים ונמצא גורם לעקור דבר מן התורה היינו פירכא
Car on a enseigné : Rabbi Eliézer admet que si quelqu’un divorce de sa femme en lui disant : « Te voici permise à tout homme, excepté untel », et qu’elle est allée épouser quelqu’un du marché, puis est devenue veuve ou a été divorcée, elle est permise à celui à qui elle avait été interdite.
דתניא מודה ר"א במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו
« Rabbi Yossé le Galiléen prit la parole et dit : où trouvons-nous [une femme] interdite à l’un et permise à l’autre ? Ce qui est interdit est interdit à tous, et ce qui est permis est permis à tous. » N’en trouve-t-on pas ? Voici la terouma et les choses saintes, qui sont interdites à l’un et permises à l’autre ! — Nous parlons de l’interdit d’une femme.
נענה ר' יוסי הגלילי ואמר היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה האסור אסור לכל והמותר מותר לכל ולא והרי תרומה וקדשים שאסורה לזה ומותרת לזה באיסור אשה קא אמרינן
Et dans quel cas [parle-t-il] ? Si l’on dit : [dans le cas de] « à condition que », elle lui est bien permise par une union de débauche ! Plutôt [dans le cas de] « excepté ».
ובמאי אילימא בעל מנת הרי הותרה אצלו בזנות אלא בחוץ
« Rabbi Akiva prit la parole et dit : voici, si cette femme est allée épouser quelqu’un du marché, qu’elle a eu de lui des enfants, puis est devenue veuve ou a été divorcée, et qu’ensuite elle a épousé celui à qui elle avait été interdite, ne se trouve-t-il pas que l’acte de divorce est nul et que ses enfants sont mamzerim ? »
נענה ר"ע ואמר הרי שהלכה זו ונישאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרין
S’il en est ainsi, dans toute condition ordinaire aussi, qu’elle ne se remarie pas, de crainte qu’elle n’accomplisse pas sa condition, et qu’il ne se trouve que l’acte de divorce est nul et que ses enfants sont mamzerim ! Voilà la réfutation.
אי הכי בכולה תנאי דעלמא נמי לא תנסיב דלמא לא מקיימא ליה לתנאיה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין היינו פירכא
Car on a enseigné : Rabbi Eliézer admettait que si quelqu’un divorce de sa femme en lui disant : « Te voici permise à tout homme, excepté untel », et qu’elle est allée épouser quelqu’un du marché, puis est devenue veuve ou a été divorcée, elle est permise à celui à qui elle avait été interdite. Plutôt [dans le cas de] « à condition que ».
דתניא מודה היה ר"א במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונשאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו אלא בעל מנת
« Autre explication : voici, si celui à qui elle a été interdite était cohen et que celui qui l’a divorcée est mort, ne se trouve-t-elle pas veuve à son égard et divorcée à l’égard de tout le monde ? Et c’est un raisonnement a fortiori : si la divorcée, qui est [un interdit] léger, est interdite à cause de l’aspect de divorce qui est en elle, la femme mariée, qui est [un interdit] grave, ne l’est-elle pas à plus forte raison ? »
דבר אחר הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם וקל וחומר ומה גרושה שהיא קלה אסורה משום צד גירושין שבה אשת איש חמורה לא כל שכן
Et dans quel cas [parle-t-il] ? Si l’on dit : [dans le cas de] « à condition que »,
ובמאי אילימא בעל מנת
Original : Gittin 83a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.