Rabbi Eliézer la permet à tout homme, sauf à cet homme-là, et les Sages l’interdisent.
שר"א מתיר לכל אדם חוץ מאותו האיש וחכמים אוסרים
Guittin 82b גיטין
Structure du débat :Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Quelle est la raison de Rabbi Eliézer ? C’est comme toute condition ordinaire. Et les Sages : dans toute condition ordinaire, il ne laisse pas de reste dans l’acte de divorce ; ici, il lui laisse un reste dans l’acte de divorce.
מאי טעמא דר"א מידי דהוה אכל תנאי דעלמא ורבנן כל תנאי דעלמא לא שייר ליה בגט הכא שייר לה בגט
Et [selon] la michna, que nous avons établie [dans le cas de] « excepté », quelle est la raison de Rabbi Eliézer ?
ומתני' דאוקימנא בחוץ מאי טעמא דר"א
Rabbi Yannaï a dit au nom d’un ancien : le verset dit : « elle sortira de sa maison, s’en ira et sera à un autre homme » (Dt 24, 2) : même s’il ne l’a permise qu’à un autre homme, elle est divorcée. Et les Sages : ce « homme » [signifie] tout homme.
א"ר ינאי משום זקן אחד אמר קרא (דברים כד, ב) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאיש אחר הרי זו מגורשת ורבנן (אמרי טעמא דר"א) האי איש לכל איש ואיש
Et Rabbi Yo’hanan a dit : la raison de Rabbi Eliézer vient d’ici : « et une femme divorcée de son mari, ils ne la prendront pas » (Lv 21, 7) : même si elle n’a été divorcée que de son mari [seul], elle est rendue inapte à la prêtrise ; on voit donc que c’est un acte de divorce.
ורבי יוחנן אמר טעמא דר"א מהכא (ויקרא כא, ז) ואשה גרושה מאישה לא יקחו אפילו לא נתגרשה אלא מאישה נפסלה מן הכהונה אלמא הוי גיטא
Et les Sages : l’interdit de la prêtrise est différent.
ורבנן איסור כהונה שאני
Rabbi Abba demanda : pour les fiançailles, qu’en est-il ? La question se pose-t-elle selon Rabbi Eliézer, ou se pose-t-elle selon les Sages ?
בעי רבי אבא בקידושין היאך תיבעי לר"א תיבעי לרבנן
Elle se pose selon Rabbi Eliézer : Rabbi Eliézer ne l’a dit ici que parce que des versets sont écrits ; mais là, il nous faut une acquisition véritable. Ou bien [faut-il appliquer] « elle sortira et elle sera » ?
תיבעי לר"א עד כאן לא קאמר רבי אליעזר הכא אלא משום דכתיבי קראי אבל התם קנין מעליא בעינן או דלמא ויצאה והיתה
Elle se pose selon les Sages : les Sages ne l’ont dit ici que parce qu’il nous faut une rupture [complète], et il n’y en a pas ; mais là, une acquisition quelconque [suffit]. Ou bien [faut-il appliquer] « elle sortira et elle sera » ?
תיבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן הכא אלא דבעינן כריתות וליכא אבל התם קנין כל דהו או דלמא ויצאה והיתה
Après se l’être demandé, il la résolut : aussi bien selon Rabbi Eliézer que selon les Sages, nous appliquons « elle sortira et elle sera ».
לבתר דאיבעיא ליה הדר פשטה בין לרבי אליעזר בין לרבנן בעינן ויצאה והיתה
אמר אביי אם תמצא לומר איתא לדרבי אבא
si Ruben est venu et l’a consacrée excepté [pour] Chimon, puis Chimon est venu et l’a consacrée excepté [pour] Ruben, et qu’ils sont morts tous deux, elle peut être épousée par lévirat par Lévi, et je ne lui applique pas [le statut de] femme de deux défunts.
בא ראובן וקידשה חוץ משמעון ובא שמעון וקידשה חוץ מראובן ומתו שניהם מתיבמת ללוי ואין אני קורא בה אשת שני מתים
Quelle en est la raison ? Les fiançailles de Ruben ont pris effet, les fiançailles de Chimon n’ont pas pris effet.
מאי טעמא קידושי דראובן אהנו קידושי דשמעון לא אהנו
Comment trouve-t-on alors [le cas de] la femme de deux défunts ? Par exemple si Ruben est venu et l’a consacrée excepté [pour] Chimon, puis Chimon est venu et l’a consacrée sans précision : les fiançailles de Ruben ont pris effet pour l’interdire à tout le monde, et les fiançailles de Chimon ont pris effet pour l’interdire à Ruben.
ואלא אשת שני מתים היכי משכחת לה כגון שבא ראובן וקידשה חוץ משמעון. ובא שמעון וקידשה סתם דקידושי ראובן אהנו למיסרא אעלמא וקידושי דשמעון אהנו למיסרא אראובן
Abayé demanda : s’il lui a dit : « Te voici permise à tout homme, excepté Ruben et Chimon », puis lui a dit : « à Ruben et Chimon », qu’en est-il ?
בעי אביי אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה לראובן ושמעון מהו
Disons-nous : ce qu’il avait interdit, il l’a permis ? Ou bien : ce qu’il avait interdit il l’a permis, et ce qu’il avait permis il l’a interdit ? Si tu en viens à dire
מי אמרינן מאי דאסר שרא או דלמא מאי דאסר שרא ומאי דשרא אסר אם תמצא לומר
Original : Gittin 82b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.