Elle serait donc divorcée à son égard pour l’union illicite ! [La réfutation porte] donc sur [la formule] « excepté ».
הרי גרושה אצלו בזנות אלא בחוץ
Guittin 83b גיטין
Structure du débat :Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rabbi Akiva, s’il pense [que la formule est] « excepté », qu’il réfute sur « excepté », et s’il pense [que c’est] « à condition », qu’il réfute sur « à condition » !
ור"ע אי חוץ סבירא ליה לותיב חוץ ואי על מנת ס"ל לותיב על מנת
Rabbi Akiva avait entendu que certains disent « excepté » et que d’autres disent « à condition » : pour celui qui dit « excepté », voici la réfutation, et pour celui qui dit « à condition », voici la réfutation.
ר"ע שמיע ליה דאיכא דאמר חוץ ואיכא דאמר על מנת מ"ד חוץ האי פירכא ומ"ד על מנת האי פירכא
Et quelle est la réfutation ? Si l’on dit : l’interdit de la prêtrise est différent — mais Rabbi Eliézer aussi le déduit de l’interdit de la prêtrise !
ומאי פירכא אי נימא איסור כהונה שאני הא ר"א נמי מאיסור כהונה קא מייתי ליה
Rava l’enseignait selon Rabbi Yannaï, au nom d’un ancien.
רבא כרבי ינאי משום זקן אחד קא מתני:
Rabbi Yehochoua leur dit : On ne réplique pas au lion après sa mort. Faut-il en conclure que Rabbi Yehochoua est de son avis ? Mais lui aussi le réfute !
אמר להן ר' יהושע אין משיבין את הארי לאחר מיתה למימרא דר' יהושע כוותיה סבירא ליה והא איהו נמי מיפרך קפריך
Voici ce qu’il leur dit : moi aussi j’ai une réfutation ; toutefois, aussi bien selon moi que selon vous, on ne réplique pas au lion après sa mort.
ה"ק להו לדידי נמי אית לי פירכא מיהו בין לדידי בין לדידכו אין משיבין את הארי לאחר מיתה
Et quelle est la réfutation de Rabbi Yehochoua ? Car il est enseigné : Rabbi Yehochoua dit : [le verset] compare ce qui précède le second mariage à ce qui précède le premier mariage : de même qu’avant le premier mariage, elle n’est liée à aucun autre homme, de même avant le second mariage, elle ne doit être liée à aucun autre homme.
ומאי פירכא דר' יהושע דתניא א"ר יהושע מקיש קודמי הויה שניה לקודמי הויה ראשונה מה קודמי הויה ראשונה דלא אגידא באיניש אחרינא אף קודמי הויה שניה דלא אגידא באיניש אחרינא
Le texte même : Rabbi Eliézer reconnaît que si quelqu’un divorce de sa femme en lui disant : « Te voici permise à tout homme, excepté à Untel », et qu’elle va épouser un homme quelconque, puis devient veuve ou est divorcée, elle est permise à celui à qui elle avait été interdite.
גופא מודה ר"א במגרש אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונישאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו
Rabbi Chimon ben Éléazar opposa une objection aux paroles de Rabbi Eliézer : où trouvons-nous que celui-ci interdise et que celui-là permette ?
השיב ר"ש בר אלעזר תשובה לדברי ר"א היכן מצינו שזה אוסר וזה מתיר
Et n’en trouvons-nous pas ? Voici la veuve soumise au lévirat : le mari l’interdit et le lévir la permet !
ולא והרי יבמה דבעל אוסר ויבם מתיר
Là, c’est le lévir qui l’interdit, car du fait du mari, elle était bel et bien permise.
התם יבם הוא קא אסר לה דאי מבעל הא שריא וקיימא
Voici les vœux : celui qui fait le vœu interdit et le sage permet ! — Mais Rabbi Yo’hanan a dit : le sage ne permet rien, si ce n’est par le regret [du vœu].
הרי נדרים דנודר אוסר וחכם מתיר הא א"ר יוחנן אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה
Voici l’annulation par le mari : la femme fait le vœu et le mari l’annule ! — Là, c’est selon Rav Pin’has au nom de Rava, car Rav Pin’has a dit au nom de Rava : toute femme qui fait un vœu le fait en s’en remettant à l’avis de son mari.
הרי הפרת הבעל דאשה נודרת ובעל מיפר התם כדרב פנחס משמיה דרבא דאמר רב פנחס משמיה דרבא כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת
Rabbi Éléazar ben Azaria prit la parole et dit : « rupture » [dit le verset] — une chose qui tranche entre lui et elle ; tu en déduis que ceci n’est pas une rupture.
נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר כריתות דבר הכורת בינו לבינה הא למדת שאין זה כריתות
Et les Sages, que font-ils de ce [mot] « rupture » ? Ils en ont besoin pour ce qui est enseigné : « Voici ton acte de divorce, à condition que tu ne boives pas de vin, à condition que tu n’ailles pas chez ton père » — pour toujours, ce n’est pas une rupture ; pour trente jours, c’est une rupture.
ורבנן האי כריתות מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא ה"ז גיטך ע"מ שלא תשתי יין ע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות שלשים יום ה"ז כריתות
Et l’autre ? Il le déduit de [la redondance] karet-keritout. Et les autres ? Ils ne font pas d’exégèse de karet-keritout.
ואידך מכרת כריתות נפקא ואידך כרת כריתות לא דרשי
Rava dit : « Voici ton acte de divorce, à condition que tu ne boives pas de vin tous les jours de ma vie » — ce n’est pas une rupture ; « tous les jours de la vie d’Untel » — c’est une rupture.
אמר רבא ה"ז גיטך ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי אין זה כריתות כל ימי חיי פלוני ה"ז כריתות
En quoi la vie d’Untel est-elle différente ? Parce qu’il peut mourir et qu’elle accomplira la condition ? Pour sa propre vie aussi, il peut mourir et elle accomplira la condition !
מאי שנא חיי פלוני דדלמא מאית ומקיימא ליה לתנאיה חיי דידיה נמי דלמא מאית ומקיימא ליה לתנאיה
Dis plutôt : « tous les jours de ta vie » — ce n’est pas une rupture ; « tous les jours de ma vie » ou « de la vie d’Untel » — c’est une rupture.
אלא אימא כל ימי חייכי אין זה כריתות כל ימי חיי או חיי פלוני ה"ז כריתות:
Rava demanda à Rav Na’hman : « Aujourd’hui tu n’es pas ma femme et demain tu es ma femme », qu’en est-il ? La question se pose selon Rabbi Eliézer, et elle se pose selon les Sages.
בעא מיניה רבא מרב נחמן היום אי את אשתי ולמחר את אשתי מהו תיבעי לר' אליעזר תיבעי לרבנן
Elle se pose selon Rabbi Eliézer : Rabbi Eliézer ne parle là que du cas où, à celui à qui il la permet, il la permet pour toujours, mais ici non ; ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ?
תיבעי לרבי אליעזר עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם אלא דלמאן דקא שרי קא שרי לעולם אבל הכא לא או דלמא לא שנא
Elle se pose selon les Sages : les Sages ne parlent là que du cas où il ne l’a pas séparée de lui entièrement, mais ici, puisqu’il l’a séparée, elle est séparée [— ou peut-être pas ?].
תיבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דלא פסקה מיניה לגמרי אבל הכא כיון דפסקה פסקה
Après l’avoir posée, il la résolut lui-même :
בתר דבעיא הדר פשטה
Original : Gittin 83b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.