Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
un ’haver et un am haarets qui ont hérité de leur père : l’am haarets peut lui dire : prends, toi, le blé qui est à tel endroit, et moi le blé qui est à tel endroit ;
חבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ יכול לומר לו טול אתה חטין שבמקום פלוני ואני חטין שבמקום פלוני
Pourquoi ? Qu’il le laisse pour le pressoir suivant ! [Réponse :] il s’agit d’une chose qui n’a pas de pressoir. Qu’il le laisse pour la fête de pèlerinage ! [Réponse :] il s’agit d’une chose qui ne se conserve pas jusqu’à la fête.
אמאי יניחנה לגת הבאה בדבר שאין לו גת ויניחנו לרגל בדבר שאינו משתמר לרגל:
Et s’il a dit : j’y ai mis à part un quart [de log] consacré, il est cru. Nous avons appris ailleurs : Beit Chammaï et Beit Hillel reconnaissent qu’on examine [un champ de tombes] pour ceux qui font le [sacrifice de] Pessa’h, et qu’on n’examine pas pour ceux qui mangent la terouma.
ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן: תנן התם מודין בית שמאי ובית הלל שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה
Que signifie « on examine » ? Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : un homme souffle [sur la poussière] du beit hapras [champ où une tombe a été labourée] en avançant.
מאי בודקין אמר רב יהודה אמר שמואל מנפח אדם בית הפרס והולך
Et Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom d’Oula : un beit hapras qui a été foulé est pur pour ceux qui font le [sacrifice de] Pessa’h ; [les Sages] n’ont pas maintenu leurs paroles face au retranchement [karet].
ור' חייא בר אבא משמיה דעולא אמר בית הפרס שנדש טהור לעושי פסח לא העמידו דבריהן במקום כרת
Il leur fut demandé : s’il a examiné pour son [sacrifice de] Pessa’h, peut-il manger de sa terouma ? Oula a dit : s’il a examiné pour son Pessa’h, il lui est permis de manger de sa terouma. Rabba bar Oula a dit : s’il a examiné pour son Pessa’h, il lui est interdit de manger de sa terouma.
איבעיא להו בדק לפסחו מהו שיאכל בתרומתו עולא אמר בדק לפסחו מותר לאכול בתרומתו רבה בר עולא אמר בדק לפסחו אסור לאכול בתרומתו
Un vieillard lui dit : ne sois pas en désaccord avec Oula, car nous avons appris [une michna] conforme à son avis : et s’il a dit : j’y ai mis à part un quart [de log] consacré, il est cru. Il en ressort que, puisqu’il est cru pour les choses consacrées, il est cru aussi pour la terouma. Ici aussi, puisqu’il est cru pour le Pessa’h, il est cru aussi pour la terouma.
א"ל ההוא סבא לא תפלוג עליה דעולא דתנן כוותיה ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן אלמא מדמהימן אקדש מהימן נמי אתרומה הכא נמי מדמהימן אפסח מהימן נמי אתרומה:
Des cruches de vin et des cruches d’huile, etc. Il a été enseigné : on n’est cru ni sur les cruches ni sur la terouma. Les cruches de quoi ? Si ce sont des cruches de choses consacrées, puisqu’il est cru pour les choses consacrées, il est cru aussi pour les cruches. Mais si ce sont des cruches de terouma, c’est évident : s’il n’est pas cru pour la terouma, sera-t-il cru pour les cruches ?
כדי יין וכדי שמן כו': תנא אין נאמנין לא על הקנקנים ולא על התרומה קנקנים דמאי אי קנקנים דקדש מיגו דמהימן אקדש מהימן נמי אקנקנים אלא קנקנים דתרומה פשיטא השתא אתרומה לא מהימן אקנקנים מהימן
[Dis] plutôt : [il s’agit] de [cruches] vides pour les choses consacrées et durant le reste de l’année, et de [cruches] pleines de terouma et au temps des pressoirs.
אלא בריקנים דקדש ובשאר ימות השנה ובמלאין דתרומה ובשעת הגיתות
Nous avons appris : des cruches de vin et des cruches d’huile mélangées. N’est-ce pas mélangées de terouma ? L’école de Rabbi ’Hiya dit : mélangées de choses consacrées.
תנן כדי יין וכדי שמן המדומעות מאי לאו מדומעות דתרומה אמרי דבי ר' חייא מדומעות דקדש
Y a-t-il donc un mélange pour les choses consacrées ? L’école de Rabbi Ilaï dit : il s’agit de celui qui purifie son [produit] non prélevé [tevel] pour en prendre des libations.
ומי איכא דימוע לקדש אמרי דבי ר' אלעאי במטהר את טבלו ליטול ממנו נסכים:
Soixante-dix jours avant les pressoirs. Abayé a dit : déduis-en qu’il est de droit que le métayer se donne la peine [de préparer] les cuves soixante-dix jours avant le pressurage.
קודם לגיתות שבעים יום: אמר אביי שמע מינה דינא הוא דעילויה אריסא למיטרח אגולפי שבעים יומין מקמי מעצרתא:
MICHNA: De Modiïn vers l’intérieur [vers Jérusalem], on est cru sur les ustensiles de terre cuite ; de Modiïn vers l’extérieur, on n’est pas cru. Comment ? Le potier qui vend les marmites entre en deçà de Modiïn : le même potier, les mêmes marmites et les mêmes acheteurs, il est cru ; s’il est sorti, il n’est pas cru.
מתני׳ מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס מן המודיעים ולחוץ אין נאמנין כיצד הקדר שהוא מוכר הקדרות נכנס לפנים מן המודיעים הוא הקדר והן הקדרות והן הלוקחין נאמן יצא אינו נאמן:
GUEMARA: Il a été enseigné : Modiïn est parfois comme l’intérieur, parfois comme l’extérieur. Comment ? Si le potier sort et que le ’haver entre, c’est comme l’intérieur ; si tous deux entrent
גמ׳ תנא מודיעים פעמים כלפנים פעמים כלחוץ כיצד קדר יוצא וחבר נכנס כלפנים שניהן נכנסין
Original : Chagigah 25b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.