se retire pas à leur contact ; mais si la main se retire à leur contact, on ne s’en lave pas.
סולדת בהן אבל היד סולדת בהן אין נוטלין בהן
’Houlin 105b חולין
Et certains l’enseignent sur la fin : « Pour les dernières, on ne se lave qu’avec de l’eau froide », mais pas avec de l’eau chaude. Rav Yits’hak bar Yossef dit au nom de Rabbi Yannaï : On ne l’a enseigné que lorsque la main se retire à leur contact ; mais si la main ne se retire pas à leur contact, on s’en lave. Il en découle que pour les premières, même si la main se retire à leur contact, c’est permis.
ואיכא דמתני לה אסיפא אחרונים אין נוטלין אלא בצונן אבל בחמין לא אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי ינאי לא שנו אלא שהיד סולדת בהן אבל אין היד סולדת בהן נוטלין מכלל דראשונים אף על פי שהיד סולדת בהן מותר
« Celles du milieu sont facultatives. » Rav Na’hman dit : On ne l’a enseigné qu’entre un mets et un autre mets ; mais entre un mets [de viande] et du fromage, c’est une obligation.
אמצעיים רשות אמר רב נחמן לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל אבל בין תבשיל לגבינה חובה
Rav Yehouda, fils de Rabbi ’Hiya, dit : Pourquoi a-t-on dit que les dernières eaux sont une obligation ? Parce qu’il existe un sel de Sodome qui aveugle les yeux. Abayé dit : Et on le trouve [dans la proportion d’]un grain pour un kor. Rav A’ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : Qu’en est-il [de celui qui a touché] n’importe quel sel ? Il lui répondit : Cela n’a même pas besoin d’être demandé.
אמר רב יהודה בריה דרבי חייא מפני מה אמרו מים אחרונים חובה שמלח סדומית יש שמסמא את העינים אמר אביי ומשתכח כי קורטא בכורא אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי כל מלחא מאי אמר ליה לא מבעיא
Abayé dit : Au début, je pensais que si l’on ne verse pas les dernières eaux sur le sol, c’est à cause de la saleté. Le maître m’a dit : C’est parce qu’un esprit mauvais repose sur elles.
אמר אביי מריש הוה אמינא האי דלא משו מיא בתראי על ארעא משום זוהמא אמר לי מר משום דשריא רוח רעה עלייהו
Et Abayé dit : Au début, je pensais que si l’on ne prend rien sur la table lorsqu’un homme saisit une coupe pour boire, c’est de peur qu’un accident ne se produise pendant le repas. Le maître m’a dit : C’est parce que cela est nuisible [en exposant] au mal appelé tsarda.
ואמר אביי מריש הוה אמינא האי דלא שקיל מידי מפתורא כי נקיט איניש כסא למשתי שמא יארע דבר קלקלה בסעודה אמר לי מר משום דקשי לרוח צרדא
Et nous ne l’avons dit que lorsqu’on prend sans remettre ; mais si l’on prend et que l’on remet, cela ne nous fait rien. Et nous ne l’avons dit qu’au-delà de quatre coudées ; mais à moins de quatre coudées, cela ne nous fait rien. Et nous ne l’avons dit que pour une chose nécessaire au repas ; mais pour une chose qui n’est pas nécessaire au repas, cela ne nous fait rien.
ולא אמרן אלא דשקיל ולא מהדר אבל משקל ואהדורי לית לן בה ולא אמרן אלא חוץ לארבע אמות אבל תוך ארבע אמות לית לן בה ולא אמרן אלא מידי דצריך לסעודתא אבל מידי דלא צריך לסעודתא לית לן בה
Mar bar Rav Achi y prenait garde même pour le mortier et le pilon des épices, choses nécessaires au repas.
מר בר רב אשי קפיד אפילו אאסיתא ובוכנא דתבלי מידי דצריכי לסעודתא
Et Abayé dit : Au début, je pensais que si l’on ramasse les miettes, c’est par propreté. Le maître m’a dit : C’est parce que [les laisser] est nuisible, [en menant] à la pauvreté.
ואמר אביי מריש הוה אמינא האי דכנשי נשווראה משום מנקירותא אמר לי מר משום דקשי לעניותא
Un certain homme était poursuivi par le prince de la pauvreté, qui ne pouvait pas le vaincre, car il prenait grand soin des miettes. Un jour, il mangea son pain sur l’herbe. [L’esprit] dit : Maintenant, il est sûrement tombé entre mes mains ! Après qu’il eut mangé, il apporta une houe, arracha l’herbe et la jeta dans le fleuve. Il l’entendit dire : Malheur ! Cet homme m’a chassé de sa maison.
ההוא גברא דהוה מהדר עליה שרא דעניותא ולא הוה יכיל ליה דקא זהיר אנשוורא טובא יומא חד כרך ליפתא איבלי אמר השתא ודאי נפל בידאי בתר דאכיל אייתי מרא עקרינהו ליבלי שדינהו לנהרא שמעיה דקאמר ווי דאפקיה ההוא גברא מביתיה
Et Abayé dit : Au début, je pensais que si l’on ne boit pas l’écume, c’est par dégoût. Le maître m’a dit : C’est parce que cela est nuisible [en provoquant] le kursam. La boire est nuisible pour le kursam ; souffler dessus est nuisible pour la tête ; l’écarter est nuisible, [en menant] à la pauvreté. Quel en est le remède ? La faire plonger [dans la boisson].
ואמר אביי מריש הוה אמינא האי דלא שתי אופיא משום מאיסותא אמר לי מר משום דקשי לכרסם מישתיה קשה לכרסם מינפח ביה קשיא לרישא מדחייה קשיא לעניותא מאי תקנתיה לשקעיה שקועי
Pour le kursam [venu] du vin, [le remède est] la bière ; de la bière, l’eau ; de l’eau, il n’y a pas de remède. C’est ce que disent les gens : Derrière le pauvre s’en va la pauvreté.
לכרסם דחמרא שיכרא דשיכרא מיא דמיא לית ליה תקנתא והיינו דאמרי אינשי בתר עניא אזלא עניותא
Et Abayé dit : Au début, je pensais que si l’on ne mange pas de légumes d’une botte que le jardinier a liée, c’est parce que cela a l’air de gloutonnerie. Le maître m’a dit : C’est parce que cela est nuisible [en exposant] à la sorcellerie.
ואמר אביי מריש הוה אמינא האי דלא אכלי ירקא מכישא דאסר גינאה משום דמיחזי כרעבתנותא אמר לי מר משום דקשי לכשפים
Rav ’Hisda et Rabba bar Rav Houna voyageaient en bateau. Une certaine matrone leur dit : Faites-moi asseoir avec vous. Ils ne la firent pas asseoir. Elle prononça une parole et lia le bateau ; ils prononcèrent une parole et le délièrent. Elle leur dit : Que puis-je vous faire, puisque vous ne vous essuyez pas avec un tesson, que vous ne tuez pas de pou sur vos vêtements et que vous ne mangez pas de légumes d’une botte que le jardinier a liée ?
רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו קאזלי בארבא אמרה להו ההיא מטרוניתא אותבן בהדייכו לא אותבוה אמרה מלתא אסרתה לארבא אמרו אינהו מילתא שריוה אמרה להו מאי איעביד לכו דלא מקנח לכו בחספא ולא קטיל לכו כינה אמנייכו ולא אכיל לכו ירקא מכישא דאסר גינאה
Et Abayé dit : Au début, je pensais que si l’on ne mange pas de légumes tombés sur la table, c’est par dégoût. Le maître m’a dit : C’est parce que cela est nuisible pour l’haleine. Et Abayé dit : Au début, je pensais que si l’on ne s’assoit pas sous une gouttière, c’est à cause des eaux usées. Le maître m’a dit : C’est parce que les démons y sont fréquents.
ואמר אביי מריש הוה אמינא האי דלא אכלי ירקא דנפל אתכא משום מאיסותא אמר לי מר משום דקשה לריח הפה ואמר אביי מריש הוה אמינא האי דלא יתבי תותי מרזיבא משום שופכים אמר לי מר משום דשכיחי מזיקין
Des porteurs transportaient un tonneau de vin. Voulant se reposer, ils le posèrent sous une gouttière, et il éclata. Ils vinrent devant Mar bar Rav Achi. Il fit sortir les chofars et excommunia [le démon]. Celui-ci vint devant lui. Il lui dit : Pourquoi as-tu fait cela ? Il lui répondit : Que devais-je faire, quand ils l’ont posé sur mon oreille ?
הנהו שקולאי דהוו דרו חביתא דחמרא בעו לאיתפוחי אותבוה תותי מרזיבא פקעה אתו לקמיה דמר בר רב אשי אפיק שיפורי שמתיה אתא לקמיה אמר ליה אמאי תעביד הכי אמר ליה היכי אעביד כי אותביה באונאי
Il lui dit : Tu étais dans un lieu fréquenté par le public ; que cherchais-tu là ? C’est toi qui as dévié ; va, paie ! Il lui répondit : Que le maître me fixe donc un délai, et je paierai. Il lui fixa un délai. Lorsque le délai arriva, il tarda. Lorsqu’il vint, il lui dit : Pourquoi n’es-tu pas venu à ton terme ? Il lui répondit : Tout ce qui est lié, scellé, mesuré et compté, nous n’avons pas le pouvoir d’en prendre, jusqu’à ce que nous trouvions quelque chose d’abandonné.
אמר ליה את בדוכתא דשכיחי רבים מאי בעית את הוא דשנית זיל שלים אמר ליה השתא נמי ליקבע לי מר זימנא ואפרע קבע ליה זימנא כי מטא זימנא איעכב כי אתא אמר ליה אמאי לא אתית בזמנך אמר ליה כל מילי דצייר וחתים וכייל ומני לית לן רשותא למשקל מיניה עד דמשכחינן מידי דהפקרא
Et Abayé dit : Au début, je pensais que si l’on verse de l’eau de l’ouverture de la cruche, c’est à cause des brindilles [qui flottent]. Le maître m’a dit : C’est parce qu’il y a des eaux mauvaises.
ואמר אביי מריש הוה אמינא האי דשדי מיא מפומא דחצבא משום ציבתא אמר לי מר משום דאיכא מים הרעים
Un certain démon qui était dans la maison de Rav Papa alla chercher de l’eau au fleuve et tarda. Lorsqu’il vint, ils lui dirent : Pourquoi as-tu tardé ? Il leur répondit : [J’ai attendu] que les eaux mauvaises soient passées. Entre-temps,
ההוא בר שידא דהוה בי רב פפא אזל לאתויי מיא מנהרא איעכב כי אתא אמרו ליה אמאי איעכבת אמר להו עד דחלפי מים הרעים אדהכי
Original : Chullin 105b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.