il les vit verser de l’eau de l’ouverture de la cruche. Il dit : Si j’avais su que vous aviez l’habitude de faire ainsi, je n’aurais pas tardé.
חזנהו דקא שדו מיא מפומא דחצבא אמר אי הוה ידענא דרגיליתו למיעבד הכי לא איעכבי
’Houlin 106a חולין
Structure du débat :Baraïta 2Récit 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Lorsque Rav Dimi vint, il dit : Les premières eaux ont fait manger de la viande de porc ;
כי אתא רב דימי אמר מים הראשונים האכילו בשר חזיר
les dernières ont fait sortir une femme de chez son mari.
אחרונים הוציאו את האשה מבעלה
Lorsque Ravin vint, il dit : Les premières ont fait manger de la viande de nevéla ; les dernières ont tué une âme. Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Et ton moyen mnémotechnique : Rav Dimi est venu, il l’a renvoyée ; Ravin est venu, il l’a tuée.
כי אתא רבין אמר ראשונים האכילו בשר נבלה אחרונים הרגו את הנפש אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך אתא רב דימי אפקה אתא רבין קטלה
Rabbi Abba enseignait l’une de celles-ci et l’une de celles-là, dans le sens de la rigueur.
ר' אבא מתני חדא מהני וחדא מהני לחומרא
Il a été dit : [Pour] l’eau chauffée au feu, ’Hizkiya dit : On ne s’en lave pas les mains ; et Rabbi Yo’hanan dit : On s’en lave les mains. Rabbi Yo’hanan dit : J’ai interrogé Rabban Gamliel, fils de Rabbi, qui mangeait [ses aliments] en état de pureté, et il m’a dit : Tous les grands de Galilée font ainsi.
איתמר חמי האור חזקיה אמר אין נוטלים מהן לידים ורבי יוחנן אמר נוטלין מהם לידים אמר רבי יוחנן שאלתי את רבן גמליאל בנו של רבי ואוכל טהרות ואמר לי כל גדולי גליל עושין כן
[Pour] les sources chaudes de Tibériade, ’Hizkiya dit : On ne s’en lave pas les mains, mais on peut y tremper les mains. Et Rabbi Yo’hanan dit : On peut y immerger tout son corps, mais pas son visage, ses mains et ses pieds.
חמי טבריא חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים אבל מטבילין בהן הידים ורבי יוחנן אמר כל גופו טובל בהן אבל לא פניו ידיו ורגליו
Maintenant que tout son corps peut y être immergé, son visage, ses mains et ses pieds, à plus forte raison ! Rav Papa dit : À leur place, tous s’accordent qu’il est permis [d’y tremper les mains] ; pour en prendre dans un récipient, tous s’accordent que c’est interdit. Ils divergent lorsqu’on les a détournées dans une rigole : un maître pense que nous décrétons [au sujet de] la rigole à cause du récipient, et l’autre maître pense que nous ne le décrétons pas.
השתא כל גופו טובל בהם פניו ידיו ורגליו לא כ"ש אמר רב פפא במקומן דכולי עלמא לא פליגי דשרי משקל מינייהו במנא דכ"ע לא פליגי דאסיר כי פליגי דפסקינהו בבת בירתא מר סבר גזרינן בת בירתא אטו מנא ומר סבר לא גזרינן
C’est comme [une controverse entre] Tannaïm : De l’eau devenue impropre à être bue par une bête est invalide dans des récipients, valide dans le sol. Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Même dans le sol, on peut y immerger tout son corps, mais pas son visage, ses mains et ses pieds.
כתנאי מים שנפסלו משתיית בהמה בכלים פסולים בקרקע כשרין רבי שמעון בן אלעזר אומר אף בקרקע טובל בהן כל גופו אבל לא פניו ידיו ורגליו
Maintenant que tout son corps peut y être immergé, ses mains et ses pieds, à plus forte raison ! N’est-ce donc pas qu’on les a détournées dans une rigole, et ils divergent sur ceci : un maître pense que nous décrétons [au sujet de] la rigole à cause du récipient, et l’autre maître pense que nous ne le décrétons pas ?
השתא כל גופו טובל בהן ידיו ורגליו לא כ"ש אלא לאו דפסקינהו בבת בירתא ובהא פליגי דמר סבר גזרינן בת בירתא אטו מנא ומר סבר לא גזרינן
Rav Idi bar Avin dit au nom de Rav Yits’hak bar Achiyan : L’ablution des mains pour les aliments profanes [a été instituée] à cause de l’habitude [à prendre pour] la terouma.
אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן נטילת ידים לחולין מפני סרך תרומה
Et aussi à cause de la mitsva. Quelle mitsva ? Abayé dit : La mitsva d’écouter les paroles des Sages. Rava dit : La mitsva d’écouter les paroles de Rabbi Éléazar ben ’Arakh, car il est écrit : « Et quiconque le zav touchera sans avoir rincé ses mains dans l’eau » (Lv 15, 11). Rabbi Éléazar ben ’Arakh dit : C’est sur ceci que les Sages ont appuyé l’ablution des mains sur la Torah.
ועוד משום מצוה מאי מצוה אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים רבא אמר מצוה לשמוע דברי ר"א בן ערך דכתיב (ויקרא טו, יא) וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים אמר ר"א בן ערך מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה
Rava dit à Rav Na’hman : Qu’est-ce qui l’implique ? Il est écrit : « sans avoir rincé ses mains dans l’eau » ; il en découle que s’il les a rincées, il est pur. Or il a besoin d’une immersion ! Mais voici ce qu’il dit : et un autre, qui n’a pas rincé [ses mains], est impur.
אמר ליה רבא לרב נחמן מאי משמע דכתיב וידיו לא שטף במים הא שטף טהור הא טבילה בעי אלא הכי קאמר ואחר שלא שטף טמא
Rabbi Éléazar dit au nom de Rabbi Ochaya : On n’a parlé d’ablution des mains pour les fruits que par propreté. Ils en déduisirent qu’il n’y a pas d’obligation, mais qu’il y a une mitsva. Rava leur dit : Ni obligation ni mitsva, mais c’est facultatif. Et il est en désaccord avec Rav Na’hman, car Rav Na’hman dit : Celui qui se lave les mains pour des fruits n’est autre qu’un orgueilleux.
אמר ר' אלעזר אמר רבי אושעיא לא אמרו נטילת ידים לפירות אלא משום נקיות סבור מינה חובה הוא דליכא הא מצוה איכא אמר להו רבא לא חובה ולא מצוה אלא רשות ופליגא דרב נחמן דאמר רב נחמן הנוטל ידיו לפירות אינו אלא מגסי הרוח
Rabba bar bar ’Hana dit : Je me tenais devant Rabbi Ami et Rabbi Assi. On leur apporta une corbeille de fruits ; ils mangèrent sans se laver les mains, ne me donnèrent rien, et chacun bénit séparément. Déduis-en trois choses : déduis-en qu’il n’y a pas d’ablution des mains pour les fruits ; déduis-en qu’on ne fait pas le zimoun sur des fruits ; et déduis-en que lorsque deux ont mangé [ensemble], c’est une mitsva qu’ils se séparent [pour bénir].
אמר רבה בר בר חנה הוה קאימנא קמיה דרבי אמי ורבי אסי אייתו לקמייהו כלכלה דפירי ואכלו ולא משו ידייהו ולא יהבו לי מידי ובריך חד חד לחודיה שמע מינה תלת שמע מינה אין נטילת ידים לפירות וש"מ אין מזמנין על הפירות ושמע מינה שנים שאכלו מצוה ליחלק
Il est enseigné de même : Lorsque deux ont mangé [ensemble], c’est une mitsva qu’ils se séparent [pour bénir]. Dans quel cas cela a-t-il été dit ? Lorsque tous deux étaient des lettrés ; mais si l’un est un lettré et l’autre un ignorant, le lettré bénit et l’ignorant s’acquitte [par lui].
תניא נמי הכי שנים שאכלו מצוה ליחלק במה דברים אמורים שהיו שניהם סופרים אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא
Les Sages ont enseigné : L’ablution des mains pour les aliments profanes [se fait] jusqu’à l’articulation ; pour la terouma,
תנו רבנן נטילת ידים לחולין עד הפרק לתרומה
Original : Chullin 106a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.