Fait-on ainsi ? Il lui répondit : Je suis délicat.
עבדין כדין אמר ליה דעתי קצרה עלי
’Houlin 107b חולין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 5Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Lorsque Rabbi Zeïra monta [en terre d’Israël], il trouva Rabbi Ami et Rabbi Assi qui mangeaient avec des morceaux usés d’outres. Il dit : Deux grands hommes comme vous se trompent-ils sur [l’épisode] de Rav et de Chmouel ? Il a pourtant dit : « Je suis délicat » !
כי סליק ר' זירא אשכחינהו לר' אמי ור' אסי דקאכלי בבלאי חמתות אמר תרי גברי רברבי כוותייכו ליטעו בדרב ושמואל הא דעתי קצרה קאמר
Il lui avait échappé ce que Rav Ta’hlifa bar Avimi a dit au nom de Chmouel : On a permis la serviette à ceux qui mangent de la terouma, et on n’a pas permis la serviette à ceux qui mangent [des aliments profanes] en état de pureté. Or Rabbi Ami et Rabbi Assi étaient cohanim.
אשתמיטתיה הא דאמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל התירו מפה לאוכלי תרומה ולא התירו מפה לאוכלי טהרות ורבי אמי ורבי אסי כהנים הוו
Ils se demandèrent : Celui qui mange par l’intermédiaire de quelqu’un qui le nourrit a-t-il besoin de l’ablution des mains ou non ? Viens entendre : Rav Houna bar Se’hora se tenait devant Rav Hamnouna. Il lui mit une bouchée dans la bouche, et celui-ci mangea. Il lui dit : Si tu n’étais pas Rav Hamnouna, je ne t’aurais pas nourri.
איבעיא להו אוכל מחמת מאכיל צריך נטילת ידים או לא ת"ש דרב הונא בר סחורה הוה קאי קמיה דרב המנונא בלם ליה אומצא ואכיל אמר ליה אי לאו דרב המנונא את לא ספינא לך
Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce qu’il est attentif et ne touche pas ? Non : parce qu’il est diligent et s’est lavé les mains au préalable.
מאי טעמא לאו משום דזהיר ולא נגע לא דזריז קדים ומשי ידיה מעיקרא
Viens entendre, car Rabbi Zeïra a dit au nom de Rav : Un homme ne doit pas mettre une bouchée dans la bouche du serviteur, à moins de savoir qu’il s’est lavé les mains. Et le serviteur bénit sur chaque coupe, mais ne bénit pas sur chaque bouchée. Et Rabbi Yo’hanan dit : Il bénit sur chaque bouchée.
תא שמע דאמר רבי זירא אמר רב לא יתן אדם פרוסה לתוך פיו של שמש אא"כ יודע בו שנטל ידיו והשמש מברך על כל כוס וכוס ואינו מברך על כל פרוסה ופרוסה ור' יוחנן אמר מברך על כל פרוסה ופרוסה
Rav Papa dit : Certes, entre Rav et Rabbi Yo’hanan, ce n’est pas une difficulté : ici, quand il y a une personne importante ; là, quand il n’y a pas de personne importante.
אמר רב פפא בשלמא דרב ורבי יוחנן לא קשיא הא דאיכא אדם חשוב הא דליכא אדם חשוב
Quoi qu’il en soit, il dit : « à moins de savoir qu’il s’est lavé les mains » ! Le serviteur est différent, parce qu’il est occupé.
מכל מקום הא קאמר אא"כ יודע שנטל ידיו שאני שמש דטריד
Les Sages ont enseigné : Un homme ne doit pas donner une bouchée au serviteur, que la coupe soit dans sa main ou dans la main du maître de maison, de peur qu’un accident ne se produise pendant le repas. Et le serviteur qui ne s’est pas lavé les mains, il est interdit de lui mettre une bouchée dans la bouche.
תנו רבנן לא יתן אדם פרוסה לשמש בין שהכוס בידו בין שהכוס בידו של בעל הבית שמא יארע דבר קלקלה בסעודה והשמש שלא נטל ידיו אסור ליתן פרוסה לתוך פיו
Ils se demandèrent : Celui qui nourrit [autrui] a-t-il besoin de l’ablution des mains ou n’en a-t-il pas besoin ?
איבעיא להו מאכיל צריך נטילת ידים או אינו צריך
Viens entendre, car on a enseigné dans l’école de Menaché : Rabban Chimon ben Gamliel dit : Une femme rince une seule main dans l’eau et donne du pain à son petit enfant. On a dit au sujet de Chammaï l’Ancien qu’il ne voulut pas nourrir [son enfant] d’une seule main, et on décréta à son égard qu’il le nourrisse des deux mains.
ת"ש דתני דבי מנשה רבן שמעון בן גמליאל אומר אשה מדיחה את ידה אחת במים ונותנת פת לבנה קטן אמרו עליו על שמאי הזקן שלא רצה להאכיל בידו אחת וגזרו עליו שיאכיל בשתי ידיו
Abayé dit : Là, c’est à cause de Chivta [l’esprit nuisible des mains non lavées].
אמר אביי התם משום שיבתא
Viens entendre : Le père de Chmouel trouva Chmouel en train de pleurer. Il lui dit : Pourquoi pleures-tu ? [Il répondit :] Parce que mon maître m’a frappé. Pourquoi ? [Il répondit :] Parce qu’il m’a dit : Tu as nourri mon fils sans te laver les mains. Et pourquoi ne t’es-tu pas lavé ? Il lui répondit : Lui mange, et moi je devrais me laver ?
ת"ש דאבוה דשמואל אשכחיה לשמואל דקא בכי אמר ליה אמאי קא בכית דמחיין רבאי אמאי דאמר לי קא ספית לבראי ולא משית ידיה ואמאי לא משית א"ל הוא אכיל ואנא משינא
Il dit : Il ne lui suffit pas de ne pas avoir étudié, il frappe aussi ! Et la halakha est : celui qui mange par l’intermédiaire de quelqu’un qui le nourrit a besoin de l’ablution des mains ; celui qui nourrit n’a pas besoin de l’ablution des mains.
א"ל לא מיסתייה דלא גמיר מימחא נמי מחי והלכתא אוכל מחמת מאכיל צריך נטילת ידים מאכיל אינו צריך נטילת ידים:
MICHNA: Un homme peut envelopper de la viande et du fromage dans un même linge, pourvu qu’ils ne se touchent pas. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Deux hôtes peuvent manger à une même table, l’un de la viande et l’autre du fromage, sans s’inquiéter.
מתני׳ צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת ובלבד שלא יהו נוגעין זה בזה רבן שמעון בן גמליאל אומר שני אכסנאין אוכלין על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה ואין חוששין:
GUEMARA: Et s’ils se touchent, qu’est-ce que cela fait ? C’est du froid avec du froid ! Abayé dit : Admettons qu’il ne faille pas peler [la surface], ne faut-il pas rincer ?
גמ׳ וכי נוגע זה בזה מאי הוי צונן בצונן הוא אמר אביי נהי דקליפה לא בעי הדחה מי לא בעי:
« Rabban Chimon ben Gamliel dit : Deux hôtes peuvent manger à une même table, etc. » Rav ’Hanan bar Ami dit au nom de Chmouel : On ne l’a enseigné que lorsqu’ils ne se connaissent pas ; mais s’ils se connaissent, c’est interdit.
רשבג"א שני אכסנאין אוכלין על שולחן וכו': אמר רב חנן בר אמי אמר שמואל לא שנו אלא שאין מכירין זה את זה אבל מכירין זה את זה אסור
Il est enseigné de même : Rabban Chimon ben Gamliel dit : Deux hôtes qui logent dans une même auberge, l’un venu du nord et l’autre venu du sud, l’un venu avec son morceau [de viande] et l’autre venu avec son fromage, peuvent manger à une même table, l’un de la viande et l’autre du fromage, sans s’inquiéter.
תניא נמי הכי רבן שמעון בן גמליאל אומר ב' אכסנאים שנתארחו לפונדק אחד זה בא מן הצפון וזה בא מן הדרום זה בא בחתיכתו וזה בא בגבינתו אוכלין על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה ואין חוששין
Et on ne l’a interdit que lorsqu’ils [mangent d’]une seule prise. Une seule prise, peux-tu le penser ? Mais [lorsqu’ils mangent] comme d’une seule prise.
ולא אסרו אלא בתפיסה אחת תפיסה אחת סלקא דעתך אלא כעין תפיסה אחת
Rav Yemar bar Chelamia dit à Abayé : Deux frères qui sont pointilleux l’un envers l’autre, qu’en est-il ?
א"ל רב יימר בר שלמיא לאביי שני אחין ומקפידין זה על זה מהו
Il lui répondit : On dirait que tous les pains décorés sont interdits, mais que les pains décorés de Boéthus sont permis !
אמר ליה יאמרו כל הסריקין אסורין וסריקי בייתוס מותרין
Et selon ton raisonnement, ce que Rabbi Assi a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Celui qui n’a qu’une seule tunique a le droit de la laver pendant les demi-fêtes, on dirait
ולטעמיך הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד יאמרו
Original : Chullin 107b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.