Toutes les lampes de métal peuvent être déplacées, sauf la lampe qu’on a allumée ce Chabbat-là.
כל נרות של מתכת מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו באותה שבת
’Houlin 15a חולין
Structure du débat :Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais peut-être est-ce différent là-bas, parce qu’il l’a écartée de ses propres mains ?
ודלמא שאני התם דהוא דחי ליה בידים
Rav Achi dit donc : C’est le Rabbi Yehouda de celui qui cuisine, car nous avons appris : Celui qui cuisine le Chabbat, par inadvertance, il mangera ; délibérément, il ne mangera pas ; paroles de Rabbi Meïr.
אלא אמר רב אשי רבי יהודה דמבשל היא דתנן המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי רבי מאיר
Rabbi Yehouda dit : Par inadvertance, il mangera à l’issue du Chabbat ; délibérément, il ne mangera jamais.
רבי יהודה אומר בשוגג יאכל במוצאי שבת במזיד לא יאכל עולמית
Rabbi Yo’hanan le Cordonnier dit : Par inadvertance, cela sera mangé à l’issue du Chabbat par d’autres, et non par lui ; délibérément, cela ne sera jamais mangé, ni par lui ni par d’autres.
רבי יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים
Mais établissons [notre michna dans le cas où il a agi] délibérément, et selon Rabbi Meïr !
ונוקמה במזיד ורבי מאיר
Cela ne peut te venir à l’esprit, car on l’enseigne parallèlement à Yom Kippour : de même qu’à Yom Kippour, qu’il ait agi par inadvertance ou délibérément, on ne mange pas, de même ici aussi, qu’il ait agi par inadvertance ou délibérément, on ne mange pas.
לא סלקא דעתך דקתני דומיא דיום הכפורים מה יום הכפורים לא שנא בשוגג ולא שנא במזיד לא אכיל אף הכא נמי לא שנא בשוגג ולא שנא במזיד לא אכיל
Et peux-tu l’établir [dans le cas où il a agi] par inadvertance, et selon Rabbi Yehouda ? On enseigne pourtant : « bien qu’il soit passible de mort » ! Voici ce qu’il dit : bien que, délibérément, il soit passible de mort, ici, par inadvertance, son abattage est valide.
ומי מצית מוקמת לה בשוגג ורבי יהודה והא אף על פי שמתחייב בנפשו קתני הכי קאמר אע"פ דבמזיד מתחייב בנפשו הוא הכא דבשוגג שחיטתו כשרה
Et établissons-la selon Rabbi Yo’hanan le Cordonnier, qui dit que, que ce soit par inadvertance ou délibérément, on ne mange pas [ce jour-là] ! Rabbi Yo’hanan le Cordonnier fait une distinction : à l’issue du Chabbat, pour d’autres et non pour lui ; notre tanna enseigne « son abattage est valide », sans distinguer entre lui et les autres.
ונוקמה כרבי יוחנן הסנדלר דאמר לא שנא בשוגג ולא שנא במזיד לא אכיל רבי יוחנן הסנדלר קמפליג במוצאי שבת לאחרים ולא לו תנא דידן שחיטתו כשרה קתני לא שנא לו ולא שנא לאחרים
Un tanna récita devant Rav : Celui qui cuisine le Chabbat, par inadvertance, il mangera ; délibérément, il ne mangera pas. Et Rav le fit taire.
תני תנא קמיה דרב המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ומשתיק ליה רב
Pourquoi le fit-il taire ? Si l’on dit : parce qu’il pensait comme Rabbi Yehouda et que le tanna récitait selon Rabbi Meïr, parce qu’il pense comme Rabbi Yehouda, il ferait taire celui qui récite selon Rabbi Meïr ?
מאי טעמא משתיק ליה אילימא משום דסבירא ליה כרבי יהודה ותנא תני כרבי מאיר משום דסבירא ליה כרבי יהודה מאן דתני כרבי מאיר משתיק ליה
Et de plus, pense-t-il comme Rabbi Yehouda ? Rav ’Hanan bar Ami n’a-t-il pas dit : Quand Rav enseignait la halakha à ses disciples, il leur enseignait selon Rabbi Meïr ; et quand il prêchait en public, il prêchait selon Rabbi Yehouda, à cause des ignorants !
ועוד מי סבר לה כרבי יהודה והאמר רב חנן בר אמי כי מורי להו רב לתלמידיה מורי להו כר' מאיר וכי דריש בפירקא דריש כרבי יהודה משום עמי הארץ
Et si tu dis que le tanna récitait devant lui lors de sa leçon publique, est-ce que tout le monde écoute le tanna ? On écoute l’amora !
וכי תימא תנא בפירקיה תנא קמיה אטו כולי עלמא לתנא צייתי לאמורא צייתי
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Le tanna a récité [à propos de] celui qui abat. Le tanna récita devant Rav : Celui qui abat le Chabbat, par inadvertance, il mangera ; délibérément, il ne mangera pas. Il lui dit : Quelle est ton idée ? Selon Rabbi Meïr ? Rabbi Meïr n’a permis que pour celui qui cuisine, [car la nourriture] est propre à être mâchée ; mais pour celui qui abat, [la bête vivante] n’étant pas propre à être mâchée, non.
אמר רב נחמן בר יצחק תנא שוחט תנא קמיה דרב השוחט בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל אמר ליה מאי דעתיך כרבי מאיר עד כאן לא קשרי רבי מאיר אלא במבשל דראוי לכוס אבל שוחט דאין ראוי לכוס לא
Mais notre michna [traite] de celui qui abat, et Rav Houna a dit : ’Hiya, fils de Rav, a enseigné au nom de Rav : Elle est interdite à la consommation ce jour-là ; et les compagnons voulurent dire : c’est [l’opinion de] Rabbi Yehouda. Donc Rabbi Meïr permet !
והא מתניתין דשוחט הוא ואמר רב הונא דרש חייא בר רב משמיה דרב אסורה באכילה ליומא ונסבין חבריא למימר רבי יהודה היא הא רבי מאיר שרי
Quand Rabbi Meïr permet-il ?
כי שרי רבי מאיר
Original : Chullin 15a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.