Par exemple, quand il avait un malade dès avant [le Chabbat].
כגון שהיה לו חולה מבעוד יום
’Houlin 15b חולין
Structure du débat :Michna 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il en est ainsi, quelle est la raison de Rabbi Yehouda, qui interdit ? Par exemple, quand il avait un malade qui s’est rétabli.
אי הכי מאי טעמא דרבי יהודה דאסר כגון שהיה לו חולה והבריא
Et comme ce qu’a dit Rav A’ha bar Ada au nom de Rav (d’autres disent : Rabbi Yits’hak bar Ada au nom de Rav) : Celui qui abat pour un malade le Chabbat, [la viande] est interdite à un bien-portant ; celui qui cuisine pour un malade le Chabbat, [le plat] est permis à un bien-portant.
וכי הא דאמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה אמר רבי יצחק בר אדא אמר רב השוחט לחולה בשבת אסור לבריא המבשל לחולה בשבת מותר לבריא
Quelle en est la raison ? Ceci est propre à être mâché, et cela n’est pas propre à être mâché.
מאי טעמא האי ראוי לכוס והאי אינו ראוי לכוס
Rav Papa dit : Parfois, celui qui abat, c’est permis : par exemple, quand il avait un malade dès avant [le Chabbat] ; [celui qui] cuisine, c’est interdit : par exemple, quand il lui a coupé une citrouille [attachée au sol].
אמר רב פפא פעמים שהשוחט מותר כגון שהיה לו חולה מבעוד יום מבשל אסור כגון שקצץ לו דלעת
Rav Dimi de Nehardéa dit : La halakha est : celui qui abat pour un malade le Chabbat, c’est permis à un bien-portant [même] cru. Quelle en est la raison ? Puisqu’il est impossible [d’avoir] la valeur d’une olive de viande sans abattage, quand il abat, il abat à l’intention du malade. Celui qui cuisine pour un malade le Chabbat, c’est interdit à un bien-portant : c’est un décret, de peur qu’il n’en ajoute pour lui.
אמר רב דימי מנהרדעא הלכתא השוחט לחולה בשבת מותר לבריא באומצא מ"ט כיון דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה כי קא שחיט אדעתא דחולה קא שחיט המבשל לחולה בשבת אסור לבריא גזירה שמא ירבה בשבילו:
MICHNA: Celui qui abat avec une faucille à main, avec un silex ou avec un roseau, son abattage est valide.
מתני׳ השוחט במגל יד בצור ובקנה שחיטתו כשרה
Tous abattent, et on abat en tout temps, et on abat avec tout, sauf avec une faucille de moisson, une scie, les dents et l’ongle, parce qu’ils étranglent.
הכל שוחטין ולעולם שוחטין ובכל שוחטין חוץ ממגל קציר והמגירה והשינים והציפורן מפני שהם חונקין:
GUEMARA: « Celui qui abat » : a posteriori, oui ; a priori, non. On comprend pour la faucille à main : peut-être en viendrait-on à agir avec l’autre côté. Mais le silex et le roseau, a priori non ? On objecta : On abat avec tout, que ce soit avec un silex, avec du verre ou avec une écorce de roseau !
גמ׳ השוחט דיעבד אין לכתחלה לא בשלמא במגל יד דלמא אתי למעבד באידך גיסא אלא צור וקנה לכתחלה לא ורמינהי בכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה
Il n’y a pas de difficulté : ici [il s’agit de ce qui est] détaché, là de ce qui est attaché [au sol], car Rav Kahana a dit : Celui qui abat avec ce qui est attaché au sol, Rabbi invalide et Rabbi ’Hiya valide. Or Rabbi ’Hiya ne valide qu’a posteriori, mais a priori, non.
לא קשיא כאן בתלוש כאן במחובר דאמר רב כהנא השוחט במחובר לקרקע רבי פוסל ור' חייא מכשיר עד כאן לא קא מכשיר רבי חייא אלא בדיעבד אבל לכתחלה לא
Comment l’as-tu établie ? Selon Rabbi ’Hiya, et a posteriori. Mais ce qui a été enseigné : « On abat avec tout, que ce soit détaché ou attaché, que le couteau soit en haut et le cou de la bête en bas, ou que le couteau soit en bas et le cou de la bête en haut », de qui est-ce ? Ni de Rabbi, ni de Rabbi ’Hiya ! Si c’est de Rabbi ’Hiya, a posteriori oui, a priori non ; si c’est de Rabbi, même a posteriori non !
במאי אוקימתא כרבי חייא ודיעבד אלא הא דתניא בכל שוחטין בין בתלוש בין במחובר בין שהסכין למעלה וצואר בהמה למטה בין שהסכין למטה וצואר בהמה למעלה מני לא רבי ולא ר' חייא אי ר' חייא דיעבד אין לכתחלה לא אי רבי דיעבד נמי לא
En fait, c’est de Rabbi ’Hiya, et même a priori ; et s’ils sont en désaccord sur l’a posteriori, c’est pour te faire connaître la force [de l’opinion] de Rabbi.
לעולם רבי חייא ואפילו לכתחלה והאי דקמיפלגי בדיעבד להודיעך כחו דרבי
Mais alors, notre michna, qui enseigne « celui qui abat », a posteriori oui, a priori non, de qui est-elle ? Ni de Rabbi, ni de Rabbi ’Hiya ! Si c’est de Rabbi ’Hiya, même a priori ; si c’est de Rabbi, même a posteriori non !
ואלא מתניתין דקתני השוחט דיעבד אין לכתחלה לא מני לא רבי ולא רבי חייא אי רבי חייא אפילו לכתחלה אי רבי דיעבד נמי לא
En fait, [la baraïta] est de Rabbi ’Hiya, et même a priori ; et notre michna, qui enseigne « celui qui abat », est de Rabbi.
לעולם רבי חייא ואפילו לכתחלה ומתניתין דקתני השוחט רבי היא
[Les paroles] de Rabbi contredisent [les paroles] de Rabbi ! Il n’y a pas de difficulté : ici, [il s’agit de ce qui est] attaché dès l’origine ; là, de ce qui était détaché et qu’on a ensuite attaché.
קשיא דרבי אדרבי לא קשיא כאן במחובר מעיקרו כאן בתלוש ולבסוף חיברו
Et d’où dis-tu que nous faisons une distinction entre ce qui est attaché dès l’origine et ce qui était détaché et qu’on a ensuite attaché ? Car il a été enseigné : Celui qui abat avec une roue, son abattage est valide ; avec ce qui est attaché au sol, son abattage est valide ; s’il a planté un couteau dans le mur et a abattu avec, son abattage est valide ; s’il y avait un silex qui saillait du mur ou un roseau qui poussait de lui-même, et qu’il a abattu avec, son abattage est invalide.
ומנא תימרא דשני לן בין מחובר מעיקרו לתלוש ולבסוף חיברו דתניא השוחט במוכני שחיטתו כשרה במחובר לקרקע שחיטתו כשרה נעץ סכין בכותל ושחט בה שחיטתו כשרה היה צור יוצא מן הכותל או קנה עולה מאליו ושחט בו שחיטתו פסולה
Original : Chullin 15b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.