Ils se contredisent ! N’en déduis-tu donc pas qu’il y a une différence entre ce qui est attaché dès l’origine et ce qui était détaché et qu’on a ensuite attaché ? Déduis-en cela.
קשיין אהדדי אלא לאו ש"מ שאני בין מחובר מעיקרו לתלוש ולבסוף חברו ש"מ
’Houlin 16a חולין
Le maître a dit : « Celui qui abat avec une roue, son abattage est valide. » Or il a été enseigné : son abattage est invalide ! Il n’y a pas de difficulté : ceci [concerne] une roue de potier, cela une roue [actionnée par l’]eau.
אמר מר השוחט במוכני שחיטתו כשרה והתניא שחיטתו פסולה ל"ק הא בסרנא דפחרא הא בסרנא דמיא
Et si tu veux, dis : l’un et l’autre [concernent] une roue [actionnée par l’]eau, et il n’y a pas de difficulté : ceci [concerne] la force première, cela la force seconde.
ואיבעית אימא הא והא בסרנא דמיא ולא קשיא הא בכח ראשון הא בכח שני
Et comme ce qu’a dit Rav Papa : Celui qui a ligoté son prochain et a lâché sur lui une coulée d’eau, et qu’il en est mort, est coupable. Quelle en est la raison ? Ce sont ses propres flèches qui l’ont atteint. Mais cela ne vaut que pour la force première ; pour la force seconde, ce n’est qu’une cause indirecte.
וכי הא דאמר רב פפא האי מאן דכפתיה לחבריה ואשקיל עליה בידקא דמיא ומית חייב מ"ט גירי דידיה הוא דאהני ביה וה"מ בכח ראשון אבל בכח שני גרמא בעלמא הוא
Rav était assis derrière Rabbi ’Hiya, et Rabbi ’Hiya devant Rabbi. Rabbi était assis et disait : D’où [sait-on] que l’abattage [se fait avec ce qui est] détaché ? Car il est dit : « Il prit le couteau pour égorger » (Gn 22, 10). Rav dit à Rabbi ’Hiya : Que dit-il ? Il lui répondit : C’est [aussi évident qu’]un vav écrit sur la poutre qu’il dit ! Mais c’est un verset qu’il cite ! Le verset nous apprend l’empressement d’Abraham.
יתיב רב אחוריה דרבי חייא ורבי חייא קמיה דרבי ויתיב רבי וקאמר מנין לשחיטה שהוא בתלוש שנאמר (בראשית כב, י) ויקח את המאכלת לשחוט א"ל רב לרבי חייא מאי קאמר א"ל וי"ו דכתיב אאופתא קאמר והא קרא קאמר קרא זריזותיה דאברהם קמ"ל
Rava dit : Il est évident pour moi que ce qui était détaché et qu’on a ensuite attaché, en matière d’idolâtrie, est [considéré comme] détaché, car le maître a dit : Celui qui se prosterne devant sa maison la rend interdite. Et s’il te venait à l’esprit que c’est [considéré comme] attaché, [il est écrit] : « leurs dieux sur les montagnes » (Dt 12, 2), et non les montagnes [sont] leurs dieux.
אמר רבא פשיטא לי תלוש ולבסוף חברו לענין עבודת כוכבים הוי תלוש דאמר מר המשתחוה לבית שלו אסרו ואי ס"ד הוי מחובר (דברים יב, ב) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם
En matière de réceptivité des semences [à l’impureté], c’est une controverse de tannaïm, car nous avons appris : Celui qui renverse un plat contre le mur pour qu’il soit rincé, [l’eau] relève de « si l’on met » ; pour que le mur ne soit pas endommagé, elle ne relève pas de « si l’on met ».
לענין הכשר זרעים תנאי היא דתנן הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח הרי זה בכי יותן בשביל שלא ילקה הכותל אינו בכי יותן
Cela même est contradictoire : tu as dit « pour qu’il soit rincé, elle relève de “si l’on met” » ; donc pour que le mur soit rincé, elle ne relève pas de « si l’on met ».
הא גופא קשיא אמרת בשביל שתודח הרי זה בכי יותן הא בשביל שיודח הכותל אין זה בכי יותן
Puis on enseigne : « pour que le mur ne soit pas endommagé, elle ne relève pas de “si l’on met” » ; donc pour que le mur soit rincé, elle relève de « si l’on met ».
והדר תני בשביל שלא ילקה הכותל אינו בכי יותן הא בשביל שיודח הכותל ה"ז בכי יותן
Rabbi Éléazar dit : C’est une contradiction : celui qui a enseigné ceci n’a pas enseigné cela. Rav Papa dit : Tout est d’un seul tanna : ceci [concerne] le mur d’une grotte, cela le mur d’un bâtiment.
א"ר אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו רב פפא אמר כולה חד תנא הוא הא בכותל מערה הא בכותל בנין
Et voici ce qu’il dit : Celui qui renverse un plat contre le mur pour qu’il soit rincé, elle relève de « si l’on met » ; donc pour que le mur soit rincé, elle ne relève pas de « si l’on met ».
וה"ק הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח ה"ז בכי יותן הא בשביל שיודח הכותל אין זה בכי יותן
De quoi parle-t-on ? D’un mur de grotte ; mais pour un mur de bâtiment, [c’est seulement] pour que le mur ne soit pas endommagé qu’elle ne relève pas de « si l’on met » ; donc pour que le mur soit rincé, elle relève de « si l’on met ».
בד"א בכותל מערה אבל בכותל בנין בשביל שלא ילקה הכותל הוא דאינו בכי יותן הא בשביל שיודח הכותל ה"ז בכי יותן
Rava se demanda :
בעי רבא
Original : Chullin 16a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.