Structure du débat :Baraïta 2Question 1Preuve 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
L’abattrons-nous puis l’examinerons-nous ? Peut-être l’abattrait-on à l’endroit d’une perforation. L’examinerons-nous puis l’abattrons-nous ? Mais Rabba a dit : l’œsophage ne s’examine pas de l’extérieur, mais [seulement] de l’intérieur !
נשחטיה והדר נבדקיה דלמא במקום נקב קשחיט נבדקיה והדר נשחטיה האמר רבה וושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים
Rav Yossef, son fils, lui dit : Examinons la trachée, tranchons la trachée et validons-le ; puis retournons l’œsophage et examinons-le. Rava dit : Mon fils Yossef est savant en matière de terefot comme Rabbi Yo’hanan. On en déduit que, lorsqu’on dit « un », [c’est] soit celui-ci, soit celui-là.
אמר ליה רב יוסף בריה נבדקיה לקנה ונשחטיה לקנה ולכשריה והדר לפכוה לושט ולבדקיה אמר רבא חכים יוסף ברי בטרפות כר' יוחנן אלמא אחד דקאמר או האי או האי:
« Rabbi Yehouda dit : [pas] avant qu’il ait tranché [les jugulaires]. » Rav ’Hisda a dit : Rabbi Yehouda ne l’a dit que pour l’oiseau, puisqu’on le rôtit tout entier d’un seul tenant ; mais pour la bête, puisqu’on la découpe membre par membre, ce n’est pas nécessaire.
ר' יהודה אומר עד שישחוט: אמר רב חסדא לא א"ר יהודה אלא בעוף הואיל וצולהו כולו כאחד אבל בהמה כיון דמנתחה אבר אבר לא צריך
Cela veut-il dire que la raison de Rabbi Yehouda tient au sang ? Mais nous avons appris : Rabbi Yehouda dit : [pas] avant qu’il ait tranché les jugulaires !
למימרא דטעמא דרבי יהודה משום דם הוא והתנן רבי יהודה אומר עד שישחוט את הוורידין
Viens et entends : les jugulaires [doivent être coupées] par l’abattage, ce sont les paroles de Rabbi Yehouda. — Dis : les jugulaires doivent être percées au moment de l’abattage, ce sont les paroles de Rabbi Yehouda.
תא שמע וורידין בשחיטה דברי ר' יהודה אימא וורידין צריך לנקבן בשעת שחיטה דברי רבי יהודה
Viens et entends : ils dirent à Rabbi Yehouda : puisque les jugulaires n’ont été mentionnées que pour en faire sortir le sang, qu’importe que ce soit par l’abattage ou non par l’abattage ? On en déduit que Rabbi Yehouda pense [que c’est] par l’abattage !
תא שמע אמרו לו לרבי יהודה מאחר שלא הוזכרו וורידין אלא להוציא מהן דם מה לי בשחיטה מה לי שלא בשחיטה מכלל דרבי יהודה סבר בשחיטה
Voici ce qu’ils lui disent : qu’importe de les percer au moment de l’abattage ou de les percer en dehors du moment de l’abattage ? Et lui pense : au moment de l’abattage, le sang vient, car il est chaud ; en dehors du moment de l’abattage, le sang ne vient pas, car il s’est refroidi.
הכי קאמרי לה מה לי לנקבן בשעת שחיטה מה לי לנקבן שלא בשעת שחיטה והוא סבר בשעת שחיטה אתי דם דחיים שלא בשעת שחיטה לא אתי דם דקריר
Un vieillard lui dit : Ainsi a dit Rabbi Éléazar — et d’autres disent : un vieillard dit à Rabbi Éléazar : ainsi a dit Rabbi Yo’hanan — : on les perce avec une épine, et [la bête] est valide.
א"ל ההוא סבא הכי אמר רבי אלעזר ואמרי לה אמר ליה ההוא סבא לרבי אלעזר הכי אמר רבי יוחנן מנקבן בקוץ והן כשרין
Il a été enseigné conformément à Rav ’Hisda : s’il a tranché la moitié de chacun des deux organes chez l’oiseau, c’est invalide, et inutile de dire chez la bête. Rabbi Yehouda dit : chez l’oiseau, [pas] avant qu’il ait tranché l’œsophage et les jugulaires.
תניא כוותיה דרב חסדא שחט שני חצאי סימנין בעוף פסול ואין צריך לומר בבהמה רבי יהודה אומר בעוף עד שישחוט את הוושט ואת הוורידין:
« La moitié d’un chez l’oiseau, etc. » Il a été dit : Rav dit : moitié-moitié équivaut à la majeure partie ; Rav Kahana dit : moitié-moitié n’équivaut pas à la majeure partie.
חצי אחד בעוף וכו': אתמר רב אמר מחצה על מחצה כרוב רב כהנא אמר מחצה על מחצה אינו כרוב
Rav dit que moitié-moitié équivaut à la majeure partie : ainsi le Miséricordieux a dit à Moïse : ne laisse pas la majeure partie. Rav Kahana dit que moitié-moitié n’équivaut pas à la majeure partie : ainsi le Miséricordieux a dit à Moïse : tranche la majeure partie.
רב אמר מחצה על מחצה כרוב הכי אמר ליה רחמנא למשה לא תשייר רובא רב כהנא אמר מחצה על מחצה אינו כרוב הכי אמר ליה רחמנא למשה שחוט רובא
Nous avons appris : la moitié d’un chez l’oiseau, et un et demi chez la bête, l’abattage est invalide. Si tu dis que moitié-moitié équivaut à la majeure partie, pourquoi est-ce invalide ? Il a bien fait la majeure partie ! — C’est rabbinique : de peur qu’on en vienne à [trancher moins de] la moitié.
תנן חצי אחד בעוף ואחד וחצי בבהמה שחיטתו פסולה אי אמרת מחצה על מחצה כרוב אמאי פסול הא עבד ליה רוב מדרבנן דלמא לא אתי למעבד פלגא
Rav Ketina a dit : Viens et entends : si on l’a divisé en deux et que [les parts] sont égales, toutes deux sont impures, car il est impossible d’être exact.
א"ר קטינא ת"ש חלקו לשנים והן שוין שניהם טמאין לפי שאי אפשר לצמצם
Donc, s’il était possible d’être exact, elles seraient pures. Pourquoi pures ? D’un côté, il y a la majeure partie ; de l’autre côté, il y a la majeure partie !
Viens et entends : s’il a tranché la moitié de la trachée et s’est interrompu
ת"ש שחט חצי גרגרת ושהה בה
Original : Chullin 28b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.