le temps d’un autre abattage, puis l’a achevée, son abattage est valide. Or si tu dis que moitié-moitié équivaut à la majeure partie, elle serait [déjà] devenue terefa !
כדי שחיטה אחרת וגמרה שחיטתו כשרה ואי אמרת מחצה על מחצה כרוב איטרפא לה
’Houlin 29a חולין
Structure du débat :Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Penses-tu [qu’il s’agit] de la bête ? Non, de l’oiseau ; et de toute façon : si moitié-moitié équivaut à la majeure partie, il a fait la majeure partie ; si moitié-moitié n’équivaut pas à la majeure partie, il n’a rien fait du tout.
מי סברת בבהמה לא בעוף ממה נפשך אי מחצה על מחצה כרוב הא עביד ליה רובא אי מחצה על מחצה אינו כרוב לא עבד ולא כלום
Viens et entends : si la moitié de la trachée était ébréchée, et qu’il y a ajouté un tant soit peu et a achevé, son abattage est valide. Or si tu dis que moitié-moitié équivaut à la majeure partie, elle serait terefa !
ת"ש הרי שהיה חצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא וגמרו שחיטתו כשרה ואי אמרת מחצה על מחצה כרוב טרפה הויא
Rava a dit : c’est différent en matière de terefa, car il faut une majeure partie visible à l’œil.
אמר רבא שאני לענין טרפה דבעינן רוב הנראה לעינים
Abayé lui dit : N’est-ce pas a fortiori ? Si pour la terefa, qui devient terefa par la moindre chose, là où il faut une majeure partie, il faut une majeure partie visible à l’œil, pour l’abattage, qui n’est valide que lorsqu’il y a la majeure partie, à plus forte raison faut-il une majeure partie visible à l’œil !
א"ל אביי ולא כל דכן הוא ומה טרפה דבמשהו מיטרפא היכא דבעינן רובא בעינן רוב הנראה לעינים שחיטה דעד דאיכא רובא לא מיתכשרא לא כ"ש דבעינן רוב הנראה לעינים
Mais [en réalité], selon tous, moitié-moitié n’équivaut pas à la majeure partie ; et lorsque [la controverse] de Rav et de Rav Kahana a été rapportée, c’est au sujet de [l’agneau de] Pessa’h qu’elle l’a été :
אלא דכולי עלמא מחצה על מחצה אינו כרוב וכי איתמר דרב ודרב כהנא לענין פסח אתמר
si Israël était pour moitié pur et pour moitié impur, Rav dit : moitié-moitié équivaut à la majeure partie ; et Rav Kahana dit : moitié-moitié n’équivaut pas à la majeure partie.
הרי שהיו ישראל מחצה טהורים ומחצה טמאים רב אמר מחצה על מחצה כרוב ורב כהנא אמר מחצה על מחצה אינו כרוב
Et là-bas, quelle est la raison de Rav ? Car il est écrit : « Tout homme qui serait impur par un mort » (Nb 9, 10) : un individu est repoussé [au second Pessa’h], mais la communauté n’est pas repoussée.
והתם מ"ט דרב דכתיב (במדבר ט, י) איש איש כי יהיה טמא לנפש איש נדחה ואין ציבור נדחין:
« La majeure partie d’un chez l’oiseau. » Nous l’avons déjà appris une fois : la majeure partie de l’un est comme lui tout entier !
רוב אחד בעוף: תנינא חדא זימנא רובו של אחד כמוהו
(Signe mnémotechnique : H-K-Ch P-Ch-’H.)
(הכש פשח סימן)
Rav Hochaya a dit : l’une [concerne] les [bêtes] profanes, et l’autre les choses saintes. Et c’est nécessaire : car s’il nous l’avait appris pour les profanes, [on aurait dit que] c’est là que la majeure partie suffit, parce qu’on n’a pas besoin du sang ; mais pour les choses saintes, où l’on a besoin du sang, je dirais que la majeure partie ne suffit pas tant qu’il n’y a pas le tout.
אמר רב הושעיא חדא בחולין וחדא בקדשים וצריכא דאי אשמועינן חולין התם הוא דסגי ליה ברובא משום דלאו לדם הוא צריך אבל קדשים דלדם הוא צריך אימא לא תיסגי ליה ברובא עד דאיכא כוליה
Et s’il nous l’avait appris pour les choses saintes, [on aurait dit que c’est] parce qu’on a besoin du sang ; mais pour les profanes, où l’on n’a pas besoin du sang, je dirais que la moitié suffit ; il nous apprend [que non].
ואי אשמועינן קדשים משום דלדם הוא צריך אבל חולין דלדם לא צריך אימא בפלגא סגי ליה קמ"ל
Laquelle [concerne] les profanes, et laquelle les choses saintes ?
הי בחולין והי בקדשים
Rav Kahana a dit : il est logique [de dire que] le début [concerne] les profanes et la fin les choses saintes. D’où cela ? De ce qu’il enseigne « celui qui tranche » ; et si tu penses que le début [concerne] les choses saintes, il aurait fallu [dire] « celui qui pratique la melika ».
אמר רב כהנא מיסתברא רישא בחולין וסיפא בקדשים ממאי מדקתני השוחט ואי סלקא דעתך רישא בקדשים המולק מיבעי ליה
Mais alors, la fin [concernerait] les choses saintes ? Il aurait fallu [dire] « sa melika est valide », [et non] « son abattage est valide » ! — Ceci n’est pas difficile : comme il termine par la bête, il enseigne aussi « son abattage est valide ». Mais le début, puisqu’il traite de l’oiseau, si tu penses [qu’il concerne] les choses saintes, il aurait fallu [dire] « celui qui pratique la melika ».
אלא מאי סיפא בקדשים שחיטתו כשרה מליקתו כשרה מיבעי ליה הא ל"ק איידי דסליק מבהמה תנא נמי שחיטתו כשרה אלא רישא מכדי על עוף קאי אי ס"ד בקדשים המולק מיבעי ליה
Rav Chimi bar Achi a dit : [on sait que] le début [concerne] les profanes d’ici : il enseigne « un chez l’oiseau » ; et si tu penses [qu’il s’agit] des choses saintes, il y a l’holocauste d’oiseau, qui exige deux organes !
רב שימי בר אשי אמר רישא בחולין מהכא דקתני אחד בעוף ואי ס"ד בקדשים הא איכא עולת העוף דבעי שני סימנים
Mais alors, la fin [concernerait] les choses saintes : « la majeure partie d’un chez l’oiseau », alors qu’il y a l’holocauste d’oiseau, qui exige deux organes ! — Que signifie « la majeure partie d’un » ? La majeure partie de chacun ; et en toute rigueur il aurait dû enseigner « la majeure partie des deux », [mais] puisqu’il y a le sacrifice expiatoire, auquel un seul organe suffit, il ne pouvait le formuler de façon générale.
אלא מאי סיפא בקדשים רוב אחד בעוף הא איכא עולת העוף דבעי שני סימנין מאי רוב אחד רוב כל אחד ואחד ובדין הוא דליתני רוב שנים כיון דאיכא חטאת דסגי ליה בחד סימן מש"ה לא פסיקא ליה
Rav Papa a dit : [on sait que] le début [concerne] les profanes d’ici : il enseigne « Rabbi Yehouda dit : [pas] avant qu’il ait tranché les jugulaires », et les Sages sont en désaccord avec lui. Si tu dis [qu’il s’agit] des profanes, c’est bien ; mais si tu dis [qu’il s’agit] des choses saintes, pourquoi les Sages sont-ils en désaccord avec lui ? C’est précisément du sang qu’on a besoin !
רב פפא אמר רישא בחולין מהכא דקתני רבי יהודה אומר עד שישחוט את הורידין ופליגי רבנן עליה אי אמרת בשלמא בחולין שפיר אלא אי אמרת בקדשים אמאי פליגי רבנן עליה הוא עצמו לדם הוא צריך
Rav Achi a dit : [on sait que] la fin [concerne] les choses saintes d’ici : il enseigne : « celui qui abat deux têtes à la fois, son abattage est valide » ; « celui qui abat » : a posteriori, oui ; a priori, non.
רב אשי אמר סיפא בקדשים מהכא דקתני השוחט שני ראשין כאחד שחיטתו כשרה השוחט דיעבד אין לכתחלה לא
Si tu dis [qu’il s’agit] des choses saintes, on comprend qu’a priori ce ne soit pas [permis], car Rav Yossef a enseigné : « tu sacrifieras » : que deux [personnes] n’abattent pas un seul sacrifice ; « tu le sacrifieras » (Lv 19, 5) : qu’une seule [personne] n’abatte pas deux sacrifices [à la fois].
אי אמרת בשלמא בקדשים היינו דלכתחלה לא משום דתני רב יוסף תזבח שלא יהא שנים שוחטים זבח אחד (ויקרא יט, ה) תזבחהו שלא יהא אחד שוחט שני זבחים
Et Rav Kahana a dit : il est écrit « tu le sacrifieras ». Mais si tu dis [qu’il s’agit] des profanes, même a priori [ce serait permis].
ואמר רב כהנא תזבחהו כתיב אלא אי אמרת בחולין אפילו לכתחלה נמי
Et Rabbi Chimon ben Lakich pense lui aussi que le début [concerne] les profanes et la fin les choses saintes, car Rabbi Chimon ben Lakich a dit : puisque nous avons appris « la majeure partie de l’un est comme lui tout entier », pourquoi avons-nous appris « la majeure partie d’un chez l’oiseau et la majeure partie des deux chez la bête » ?
ואף רשב"ל סבר רישא בחולין וסיפא בקדשים דאמר רשב"ל מאחר ששנינו רובו של אחד כמוהו למה שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה
Parce que nous avons appris : on lui apporta [au grand-prêtre l’agneau] perpétuel ; il fit l’incision, et un autre acheva l’abattage à sa place. On aurait pu croire que, s’il n’avait pas été achevé, ce serait invalide ; c’est pourquoi nous avons appris : la majeure partie d’un chez l’oiseau et la majeure partie des deux chez la bête.
לפי ששנינו הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטתו על ידו יכול לא מירק יהא פסול לכך שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה
Le maître a dit : On aurait pu croire que, s’il n’avait pas été achevé, ce serait invalide.
אמר מר יכול לא מירק יהא פסול
Original : Chullin 29a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.