l’épée est comme le tué ; [l’homme] est un « père d’impureté », il rendrait impur le couteau, et le couteau à son tour rendrait impure la viande !
חרב הרי הוא כחלל אב הטומאה הוא לטמייה לסכין ואזל סכין וטמיתיה לבשר
’Houlin 3a חולין
Mais [il s’agit de quelqu’un] qui est devenu impur par un reptile. Et si tu veux, dis : en fait, il est devenu impur par un mort, et par exemple il a vérifié une écorce de roseau et a abattu avec, comme il a été enseigné : On abat avec tout, que ce soit avec un silex, avec du verre ou avec une écorce de roseau.
אלא דאיטמי בשרץ ואי בעית אימא לעולם דאיטמי במת וכגון שבדק קרומית של קנה ושחט בה דתניא בכל שוחטים בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה
Abayé dit : Voici ce qu’on enseigne : Tous abattent, même un Samaritain. De quoi parle-t-on ? Quand un Israélite se tient près de lui ; mais s’il va et vient, il n’abattra pas.
אביי אמר הכי קתני הכל שוחטין ואפילו כותי במה דברים אמורים כשישראל עומד על גביו אבל יוצא ונכנס לא ישחוט
Et s’il a abattu, on coupe la valeur d’une olive de viande et on la lui donne : s’il la mange, il est permis de manger de son abattage ; s’il ne la mange pas, il est interdit de manger de son abattage.
ואם שחט חותך כזית בשר ונותן לו אכלו מותר לאכול משחיטתו לא אכלו אסור לאכול משחיטתו
Sauf le sourd-muet, le fou et le mineur, pour lesquels même a posteriori ce n’est pas valide, de peur qu’ils ne s’interrompent, qu’ils n’appuient ou qu’ils n’enfouissent [la lame].
חוץ מחרש שוטה וקטן דאפילו דיעבד נמי לא שמא ישהו שמא ידרסו ושמא יחלידו
« Et tous ceux-ci, s’ils ont abattu » : à quoi cela se rapporte-t-il ? Si l’on dit : au sourd-muet, au fou et au mineur, c’est d’eux qu’il est question, il aurait fallu dire : « et s’ils ont abattu » !
וכולן ששחטו אהייא אילימא אחרש שוטה וקטן עלה קאי ואם שחטו מבעי ליה
Mais [si c’est] au Samaritain, tu as dit que lorsqu’un Israélite se tient près de lui, il abat même a priori ! C’est une difficulté.
אלא אכותי הא אמרת כשישראל עומד על גביו שחיט אפילו לכתחלה קשיא
Rava dit : Et lorsqu’il va et vient, n’est-ce pas permis a priori ? Or nous avons appris : « Celui qui laisse un idolâtre dans sa boutique, tandis qu’un Israélite va et vient, c’est permis » ! Là, enseigne-t-on « il laisse » ? On enseigne « celui qui laisse » : a posteriori.
אמר רבא ויוצא ונכנס לכתחלה לא והתנן המניח עובד כוכבים בחנותו וישראל יוצא ונכנס מותר התם מי קתני מניח המניח קתני דיעבד
Mais [on le prouve] d’ici : Le gardien n’a pas besoin de rester assis à surveiller ; même s’il va et vient, c’est permis.
אלא מהכא אין השומר צריך להיות יושב ומשמר אלא אע"פ שיוצא ונכנס מותר
Rava dit donc : Voici ce qu’on enseigne : Tous abattent, même un Samaritain. De quoi parle-t-on ? Quand un Israélite va et vient ; mais si [l’Israélite] est venu et l’a trouvé ayant abattu, on coupe la valeur d’une olive de viande et on la lui donne : s’il la mange, il est permis de manger de son abattage ; s’il ne la mange pas, il est interdit de manger de son abattage.
אלא אמר רבא הכי קתני הכל שוחטין ואפי' כותי בד"א כשישראל יוצא ונכנס אבל בא ומצאו ששחט חותך כזית בשר ונותן לו אכלו מותר לאכול משחיטתו לא אכלו אסור לאכול משחיטתו
Sauf le sourd-muet, le fou et le mineur, pour lesquels même a posteriori ce n’est pas valide, de peur qu’ils ne s’interrompent, qu’ils n’appuient ou qu’ils n’enfouissent [la lame]. « Et tous ceux-ci, s’ils ont abattu » : à quoi cela se rapporte-t-il ? Si l’on dit : au sourd-muet, au fou et au mineur, c’est d’eux qu’il est question, il aurait fallu dire : « et s’ils ont abattu » !
חוץ מחרש שוטה וקטן דאפילו דיעבד נמי לא שמא ישהו ושמא ידרסו ושמא יחלידו וכולן ששחטו אהייא אילימא אחרש שוטה וקטן עלה קאי ואם שחטו מבעי ליה
Mais [si c’est] au Samaritain, tu as dit que même lorsque [l’Israélite] va et vient, il abat a priori ! C’est une difficulté.
אלא אכותי הא אמרת אפילו יוצא ונכנס שחיט לכתחלה קשיא
Rav Achi dit : Voici ce qu’on enseigne : Tous abattent, même un Israélite apostat. Apostat pour quoi ? Pour manger des charognes par appétit ; et conformément à Rava, car Rava a dit : Un Israélite apostat qui mange des charognes par appétit,
רב אשי אמר הכי קתני הכל שוחטין ואפילו ישראל מומר מומר למאי לאכול נבילות לתיאבון וכדרבא דאמר רבא ישראל מומר אוכל נבילות לתיאבון
Original : Chullin 3a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.