la majeure partie de son épaisseur ; et d’autres disent : la majeure partie de sa cavité.
רוב עוביה ואמרי לה רוב חללה
’Houlin 44b חולין
Structure du débat :Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Une [bête à la] trachée déchirée fut présentée devant Rav ; il était assis et l’examinait selon la majeure partie de son épaisseur. Rav Kahana et Rav Assi dirent à Rav : notre maître nous a enseigné : selon la majeure partie de sa cavité ! Il l’envoya devant Rabba bar bar ’Hana, qui l’examina selon la majeure partie de sa cavité, la déclara valide, et en acheta de la viande pour treize istira simples.
ההיא פסוקת הגרגרת דאתאי לקמיה דרב יתיב וקא בדיק לה ברוב עוביה אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב לימדתנו רבינו ברוב חללה שדריה לקמיה דרבה בר בר חנה בדקה ברוב חללה ואכשרה וזבן מינה בתליסר איסתירי פשיטי בישרא
Et comment a-t-il pu agir ainsi ? N’a-t-il pas été enseigné : un sage qui a déclaré impur, son collègue n’a pas le droit de déclarer pur ; [qui a] interdit, son collègue n’a pas le droit de permettre ? — C’est différent ici, car Rav n’avait pas interdit.
והיכי עביד הכי והתניא חכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר אסר אין חבירו רשאי להתיר שאני הכא דרב לא אסר מיסר
Et puisqu’un sage avait rendu une décision à son sujet, comment en a-t-il mangé ? N’est-il pas écrit : « Et je dis : Ah ! Seigneur Dieu, voici que mon âme n’a pas été souillée ; de nevéla et de tréfa je n’ai pas mangé depuis ma jeunesse jusqu’à maintenant, et la chair pigoul n’est pas entrée dans ma bouche » (Ez 4, 14) ?
וכיון דאורי בה חכם היכי אכל מינה והא כתיב (יחזקאל ד, יד) ואומר אהה ה' אלהים הנה נפשי לא מטומאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול
« Voici que mon âme n’a pas été souillée » : je n’ai pas eu le jour de pensées qui m’amèneraient à l’impureté la nuit. « De nevéla et de tréfa je n’ai pas mangé » : je n’ai jamais mangé la chair d’une [bête égorgée à la hâte au cri de] « égorge, égorge ! ». « Et la chair pigoul n’est pas entrée dans ma bouche » : je n’ai pas mangé d’une bête au sujet de laquelle un sage a rendu une décision. Au nom de Rabbi Nathan, on a dit : je n’ai pas mangé d’une bête dont les dons [sacerdotaux] n’avaient pas été prélevés.
הנה נפשי לא מטומאה שלא הרהרתי ביום לבא לידי טומאה בלילה ונבלה וטרפה לא אכלתי שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם ולא בא בפי בשר פגול שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם משום ר' נתן אמרו שלא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה
Cela ne vaut que pour une chose qui dépend du raisonnement ; [mais] Rabba bar bar ’Hana s’appuyait sur une tradition [reçue].
הני מילי מילתא דתליא בסברא רבה בר בר חנה אגמריה סמך
Qu’on l’interdise [alors] à cause du soupçon, car il a été enseigné : [celui qui] a jugé un procès, qui a acquitté ou condamné, déclaré impur ou pur, interdit ou permis, et de même les témoins qui ont témoigné, tous ont le droit d’acheter ; mais les Sages ont dit : éloigne-toi de ce qui est laid et de ce qui lui ressemble.
ותיפוק ליה משום חשדא דתניא דן את הדין זיכה וחייב טימא וטיהר אסר והתיר וכן העדים שהעידו כולן רשאין ליקח אבל אמרו חכמים הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו
Cela ne vaut que pour une chose qui se vend sur estimation ; ici, la balance le prouve. Comme dans [le cas] de Rabba, qui permit une [bête] tréfa et en acheta de la viande. La fille de Rav ’Hisda lui dit : mon père a permis un premier-né et n’en a pas acheté de viande !
ה"מ מידי דמזבין משומא הכא מתקלא מוכח כי הא דרבה שרא טרפתא וזבן מינה בישרא אמרה ליה בת רב חסדא אבא שרי בוכרא ולא זבן מיניה בישרא
Il lui dit : cela ne vaut que pour un premier-né, qui se vend sur estimation ; ici, la balance le prouve. Qu’y a-t-il [à craindre] ? Un bon morceau ? Chaque jour, on m’achète un bon morceau.
אמר לה ה"מ בוכרא דאשומא מזדבן הכא מתקלא מוכח מאי איכא משום אומצא מעלייתא כל יומא אומצא מעלייתא זבנו לי
Rav ’Hisda dit : qui est un disciple des sages ? Celui qui examine une tréfa pour lui-même. Et Rav ’Hisda dit : qui est « celui qui hait les cadeaux vivra » (Pr 15, 27) ? Celui qui examine une tréfa pour lui-même.
אמר רב חסדא איזהו תלמיד חכם זה הרואה טרפה לעצמו ואמר רב חסדא איזהו (משלי טו, כז) שונא מתנות יחיה זה הרואה טרפה לעצמו
Mar Zoutra expliqua au nom de Rav ’Hisda : quiconque lit [l’Écriture] et étudie [la Michna], examine une tréfa pour lui-même et a servi des disciples des sages, c’est de lui que le verset dit : « Du labeur de tes mains, quand tu en mangeras, heureux seras-tu et bien te sera » (Ps 128, 2). Rav Zevid dit : il mérite et hérite de deux mondes, ce monde-ci et le monde à venir : « heureux seras-tu » dans ce monde-ci, « et bien te sera » dans le monde à venir.
דרש מר זוטרא משמיה דרב חסדא כל מי שקורא ושונה ורואה טרפה לעצמו ושימש תלמידי חכמים עליו הכתוב אומר (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך רב זביד אמר זוכה ונוחל שני עולמות העולם הזה והעולם הבא אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא
Rabbi Éléazar, quand on lui envoyait quelque chose de la maison du Nassi, ne le prenait pas ; et quand on l’invitait, il n’y allait pas. Il disait : le maître ne veut-il pas que je vive ? Car il est écrit : « Et celui qui hait les cadeaux vivra. » Rabbi Zeïra, quand on lui envoyait [quelque chose], ne le prenait pas ; quand on l’invitait, il y allait. Il disait :
ר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה מידי לא שקיל וכי הוו מזמני ליה לא אזיל אמר לא קא בעי מר דאיחי דכתיב ושונא מתנות יחיה רבי זירא כי משדרי ליה לא שקיל כי הוו מזמנין ליה אזיל אמר
Original : Chullin 44b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.