l’homme, qui protège une impureté qui est à l’intérieur de rendre impur, n’est-il pas logique qu’il protège une pureté qui est à l’intérieur de devenir impure ?
אדם שמציל על טומאה שבתוכו מלטמא אינו דין שמציל על טהרה שבתוכו מליטמא
’Houlin 71b חולין
Structure du débat :Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Qu’en est-il du récipient d’argile ? Il a ceci de particulier qu’il ne devient pas impur par son extérieur. Diras-tu [de même] de l’homme, qui devient impur par son extérieur ?
מה לכלי חרס שכן אין מטמא מגבו תאמר באדם שמטמא מגבו
Parlons-nous donc de son extérieur ? Nous parlons de son intérieur !
אטו אנן מגבו קאמרינן מתוכו קאמרינן
Au contraire, le récipient d’argile est plus grave, car il devient impur par son espace intérieur !
אדרבה כלי חרס חמור שכן מטמא מאוירו
Nous l’avons trouvé pour ce qui est englouti en haut ; ce qui est englouti en bas, d’où le savons-nous ? Par un raisonnement a fortiori : si le haut, qui n’accomplit pas la digestion, protège, le bas, qui accomplit la digestion, n’est-il pas logique qu’il protège ?
אשכחן בלוע דלמעלה בלוע דלמטה מנלן קל וחומר ומה למעלה שאינו עושה עיכול מציל למטה שעושה עיכול אינו דין שמציל
Le bas n’accomplit-il la digestion que grâce au haut ? Malgré cela, la digestion du bas est plus importante.
כלום עושה עיכול למטה אלא על ידי מעלה אפי' הכי עיכול דלמטה רב
Nous l’avons trouvé pour ce qui est englouti chez l’homme ; ce qui est englouti chez l’animal, d’où le savons-nous ? Par un raisonnement a fortiori : si l’homme, qui rend impur de son vivant, protège ce qui est englouti, l’animal, qui ne rend pas impur de son vivant, n’est-il pas logique qu’il protège ce qui est englouti ?
אשכחן בלוע דאדם בלוע דבהמה מנלן קל וחומר ומה אדם שמטמא מחיים מציל בבלוע בהמה שאינה מטמאה מחיים אינו דין שתציל בבלוע
Qu’en est-il de l’homme ? Il a ceci de particulier qu’il faut un séjour [d’une certaine durée] dans la maison atteinte de lèpre. Diras-tu [de même] de l’animal, qui n’a pas besoin d’un séjour dans la maison atteinte de lèpre ?
מה לאדם שכן צריך שהייה בבית המנוגע תאמר בבהמה שאינה צריכה שהייה בבית המנוגע
L’animal n’a pas besoin d’un séjour dans la maison atteinte de lèpre : pour quelle halakha ? Pour les objets qui sont sur lui. Pour l’homme non plus, ce n’est pas nécessaire !
בהמה דאינה צריכה שהייה בבית המנוגע למאי הלכתא לכלים שעל גבה אדם נמי לא בעי
Car nous avons appris : Celui qui entre dans une maison atteinte de lèpre avec ses vêtements sur l’épaule, ses sandales et ses bagues à la main, lui et eux sont impurs immédiatement. S’il était revêtu de ses vêtements, ses sandales aux pieds et ses bagues aux doigts, il est impur immédiatement, mais eux sont purs, jusqu’à ce qu’il y séjourne le temps de manger une demi-miche de pain de blé — et non de pain d’orge — accoudé et mangeant avec un accompagnement.
דתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן טמאין מיד היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעו הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חטים ולא פת שעורים מיסב ואוכל בליפתן
Rava a dit : Les deux, nous les avons appris [dans une michna]. L’impureté engloutie, nous l’avons apprise ; la pureté engloutie, nous l’avons apprise.
אמר רבא תרוייהו תננהי טומאה בלועה תנינא טהרה בלועה תנינא
L’impureté engloutie, car nous avons appris : S’il a avalé une bague impure, il s’immerge et mange sa terouma ; s’il l’a régurgitée, elle est impure et l’a rendu impur.
טומאה בלועה דתנן בלע טבעת טמאה טובל ואוכל בתרומתו הקיאה טמאה וטמאתו
La pureté engloutie, nous l’avons apprise, car nous avons appris : S’il a avalé une bague pure, qu’il est entré dans une tente où se trouve un mort, qu’on l’a aspergé [le troisième jour] et [le septième jour] de nouveau, qu’il s’est immergé, puis qu’il l’a régurgitée, elle est comme elle était.
טהרה בלועה תנינא דתנן בלע טבעת טהורה ונכנס לאהל המת והזה ושנה וטבל והקיאה הרי היא כמה שהיתה
Lorsque Rabba le dit, c’est par exemple s’il a avalé deux bagues, l’une impure et l’autre pure : la [bague] impure ne rend pas impure la pure.
כי קאמר רבה כגון שבלע שתי טבעות אחת טמאה ואחת טהורה דלא מטמיא לה מטמאה לטהורה
Original : Chullin 71b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.