Structure du débat :Question 4Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et pour ’Hanania : il est écrit « lui », qui signifie le mâle, et il est écrit « son petit » – celui dont le petit le suit –, qui signifie la femelle ; c’est pourquoi cela s’applique aux mâles comme aux femelles.
ולחנניה כתיב אותו דמשמע זכר וכתיב בנו מי שבנו כרוך אחריו דמשמע נקבה הלכך נוהג בין בזכרים בין בנקבות
Rav Houna bar ’Hiya dit au nom de Chmouel : La halakha est conforme à ’Hanania. Et Chmouel suit ici son propre raisonnement, car nous avons appris : Rabbi Yehouda dit : Ceux qui sont nés d’une jument, bien que leur père soit un âne, sont permis l’un avec l’autre ; mais ceux qui sont nés d’une ânesse avec ceux qui sont nés d’une jument sont interdits [l’un avec l’autre].
אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכתא כחנניה ואזדא שמואל לטעמיה דתנן ר' יהודה אומר הנולדים מן הסוס אע"פ שאביהן חמור מותרין זה בזה אבל הנולדין מן החמור עם הנולדין מן הסוס אסורין
Et Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Ce sont les paroles de Rabbi Yehouda, qui dit qu’on ne tient pas compte de la semence du père ; mais les Sages disent : Toutes les espèces de mulets sont une seule [espèce].
ואמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר' יהודה דאמר אין חוששין לזרע האב אבל חכמים אומרים כל מיני פרדות אחת הן
Qui sont ces Sages ? C’est ’Hanania, qui dit qu’on tient compte de la semence du père ; et celui-ci, fils d’une jument et d’un âne, et celui-là, fils d’une ânesse et d’un cheval, ils sont tous d’une même espèce.
מאן חכמים חנניה הוא דאמר חוששין לזרע האב והאי בר סוסיא וחמרא והאי בר חמרא וסוסיא כולהו חדא מינא נינהו
Il leur fut demandé : Est-il évident pour Rabbi Yehouda qu’on ne tient pas compte de la semence du père, ou peut-être est-il dans le doute ? Quelle différence cela fait-il ?
איבעיא להו (מי פשיט) ליה לר' יהודה דאין חוששין לזרע האב או דלמא ספוקי מספקא ליה למאי נפקא מינה
Pour permettre le rejeton avec la mère : si tu dis que c’est évident pour lui, le rejeton avec la mère est permis ; mais si tu dis qu’il est dans le doute, le rejeton avec la mère est interdit.
למישרא פרי עם האם אי אמרת מיפשט פשיטא ליה פרי עם האם שרי (אלא אי) אמרת ספוקי מספקא ליה פרי עם האם אסור
Qu’en est-il ? Viens et entends : Rabbi Yehouda dit : Tous ceux qui sont nés d’une jument, bien que leur père soit un âne, sont permis l’un avec l’autre. À quoi cela ressemble-t-il ? Si l’on dit que le père de celui-ci est un âne et le père de celui-là est un âne, faut-il le dire ? N’est-ce pas plutôt que le père de celui-ci est un cheval et le père de celui-là un âne ?
מאי ת"ש ר' יהודה אומר כל הנולדים מן הסוס אע"פ שאביהן חמור מותרין זה בזה היכי דמי אילימא דאבוה דהאי חמור ואבוה דהאי חמור צריכא למימר אלא לאו דאבוה דהאי סוס ואבוה דהאי חמור
Non ! En réalité, le père de celui-ci est un âne et le père de celui-là est un âne. Et quant à ce que tu as dit : faut-il le dire ? – on aurait pu dire : le côté cheval [de l’un] vient s’unir au côté âne [de l’autre], et le côté âne au côté cheval ; il nous apprend [que non].
לא לעולם דאבוה דהאי חמור ואבוה דהאי חמור ודקאמרת צריכא למימר מהו דתימא אתי צד דסוס משתמש בצד חמור וצד חמור משתמש בצד סוס קמ"ל
Viens et entends : Rabbi Yehouda dit : Une mule qui est en chaleur, on ne la fait couvrir ni par un cheval ni par un âne, mais par son espèce. Or si tu dis que c’est évident pour lui, qu’on la fasse couvrir par l’espèce de sa mère ! C’est que nous ne savons pas quelle est l’espèce de sa mère.
ת"ש ר' יהודה אומר פרדה שתבעה אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה ואי אמרת מפשט פשיטא ליה לרבע עלה מינא דאמה דלא ידעינן מינא דאמה מאי ניהו
Mais il enseigne : « mais par son espèce » ! Voici ce qu’il veut dire : on ne la fait couvrir ni par l’espèce cheval ni par l’espèce âne, parce qu’on ne connaît pas son espèce. Qu’on l’examine donc par des signes, car Abayé a dit : [Celui dont] la voix est grave est fils d’une ânesse ; [celui dont] la voix est aiguë est fils d’une jument. Et Rav Papa a dit : [Celui dont] les oreilles sont grandes et la queue petite est fils d’une ânesse ; [celui dont] les oreilles sont petites et la queue grande est fils d’une jument. Ici, de quoi s’agit-il ? D’une [mule] muette et sans queue.
והא אלא מינה קתני הכי קאמר אין מרביעין עליה לא מין סוס ולא מין חמור לפי שאין יודעין במינה וליבדוק בסימנין דאמר אביי עבי קליה בר חמרא צניף קליה בר סוסיא ואמר רב פפא רברבן אודניה וזוטרא גנובתיה בר חמרא זוטרן אודניה ורבה גנובתיה בר סוסיא הכא במאי עסקינן באלמת וגידמת
Qu’en est-il donc ? Viens et entends, car Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, a dit : Tous s’accordent que le rejeton avec la mère est interdit. Déduis-en qu’il est dans le doute. Déduis-en.
מאי הוי עלה ת"ש דאמר רב הונא בריה דרב יהושע הכל מודין בפרי עם האם שאסור שמע מינה ספוקי מספקא ליה ש"מ
Rabbi Abba dit à son serviteur : Si tu me fais entrer des mules dans le pressoir, examine celles qui se ressemblent et fais-les entrer pour moi. Donc il pense qu’on ne tient pas compte de la semence du père,
אמר ליה ר' אבא לשמעיה אי מעיילת לי כודנייתא בריספק עיין להנך דדמיין להדדי ועייל לי אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב
Original : Chullin 79a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.