Structure du débat :Michna 1Question 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il parle par gradation : il va sans dire [qu’il est exempt avec] « Va, perce-lui [la gorge] », car ce n’est pas du tout un abattage ; mais [avec] « Va, rends-le tréfa », dis qu’un abattage qui n’est pas propre s’appelle un abattage et qu’il requiert la couverture. Il nous apprend [que non], selon Rabbi ’Hiya bar Abba.
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא צא נחור דלאו שחיטה היא כלל אבל צא טרוף אימא שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה וליבעי כסוי קמ"ל כדר' חייא בר אבא
Et selon celui qui dit « Va, perce-lui [la gorge] », pour quelle raison n’a-t-il pas dit « Va, rends-le tréfa » ? Et si tu dis qu’il pense qu’un abattage qui n’est pas propre s’appelle un abattage – Rabbi ’Hiya bar Abba n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Rabbi a vu [comme juste] l’opinion de Rabbi Chimon au sujet de la couverture du sang, et il l’a enseignée sous le nom des Sages ?
ולמ"ד צא נחור מ"ט לא אמר צא טרוף וכי תימא קסבר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה והא א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן ראה רבי דבריו של רבי שמעון בכסוי הדם ושנאו בלשון חכמים
Il parle par gradation : il va sans dire [qu’il est exempt avec] « Va, rends-le tréfa », car un abattage qui n’est pas propre ne s’appelle pas un abattage ; mais [avec] « Va, perce-lui [la gorge] », dis qu’il n’y a pas d’abattage pour l’oiseau selon la Torah, que le percement est son abattage, et qu’il requiert la couverture. Il nous apprend [que non], [selon] « comme je te l’ai ordonné ».
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא צא טרוף דשחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה אבל צא נחור אימא אין שחיטה לעוף מן התורה ונחירתו זו היא שחיטתו וליבעי כסוי קמ"ל כאשר צויתיך
Et un yanniva était-il tombé sur son lin ? Ravin bar Abba n’a-t-il pas dit – et certains disent : Rabbi Avin bar Chaba a dit : Depuis que les exilés sont montés [de Babylonie], ont cessé les comètes, les tremblements de terre, les tempêtes et les tonnerres ; leur vin ne s’est pas aigri et leur lin n’a pas été frappé [de maladie] ; et les Sages ont posé leurs yeux sur Rabbi ’Hiya et ses fils.
ומי נפל ליה יאניבא בכיתניה והאמר רבין בר אבא ואמרי לה אמר רבי אבין בר שבא משעלו בני הגולה פסקו הזיקין והזועות והרוחות והרעמים ולא החמיץ יינם ולא לקה פשתנם ונתנו חכמים עיניהם ברבי חייא ובניו
[Réponse :] Quand leur mérite est utile, c’est pour le monde ; pour eux-mêmes, non – selon Rav Yehouda au nom de Rav, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Chaque jour, une voix céleste sort et dit : Le monde entier est nourri grâce à ’Hanina mon fils, et à ’Hanina mon fils suffit un kav de caroubes d’une veille de Chabbat à l’autre.
כי מהניא זכותייהו אעלמא אדידהו לא כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת:
MICHNA: Un sourd-muet, un fou et un mineur qui ont abattu, alors que d’autres les observent, on est tenu de couvrir [le sang] ; [s’ils ont abattu] entre eux, on est exempt de couvrir.
מתני׳ חרש שוטה וקטן ששחטו ואחרים רואין אותם חייב לכסות בינן לבין עצמן פטור מלכסות
Et de même pour « lui et son petit » : s’ils ont abattu alors que d’autres les observent, il est interdit d’abattre [l’autre bête] après eux ; [s’ils ont abattu] entre eux, Rabbi Meïr permet d’abattre après eux, et les Sages l’interdisent ; et ils admettent que s’il a abattu, il ne reçoit pas les quarante [coups].
וכן לענין אותו ואת בנו ששחטו ואחרים רואין אותן אסור לשחוט אחריהם בינן לבין עצמן רבי מאיר מתיר לשחוט אחריהן וחכמים אוסרים ומודים שאם שחט שאינו סופג את הארבעים:
À la fin aussi, puisque les Sages disent qu’il est interdit d’abattre après eux, on dira que c’est un abattage valable, et on en viendra à manger de leur abattage !
סיפא נמי כיון דקאמרי רבנן אסור לשחוט אחריהם אמרי שחיטה מעלייתא היא ואתי למיכל משחיטתן
Mais les Sages sont en désaccord sur toute la question ; ils ont attendu que Rabbi Meïr achève son propos, puis ils ont exprimé leur désaccord avec lui.
אלא רבנן אכולה מילתא פליגי ונטרי ליה לר' מאיר עד דמסיק לה למילתא והדר פליגי עילויה
Rabbi Yaakov dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Rabbi Meïr déclarait passible [quiconque mange] de leur abattage, au titre de la charogne. Pour quelle raison ? Rabbi Ami dit : Parce que la plupart de leurs actes sont défectueux.
אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן מחייב היה רבי מאיר על שחיטתן משום נבלה מאי טעמא אמר רבי אמי הואיל ורוב מעשיהן מקולקלים
Rav Papa dit à Rav Houna, fils de Rav Yehochoua – et certains disent : Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, à Rav Papa : Pourquoi parler de la majorité ? Même la minorité aussi, car Rabbi Meïr tient compte de la minorité : joins la minorité à la présomption, et la majorité est affaiblie !
אמר ליה רב פפא לרב הונא בריה דרב יהושע ואמרי לה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא מאי איריא רוב אפילו מיעוט נמי דהא רבי מאיר חייש למיעוטא סמוך מיעוטא לחזקה ואתרע ליה רובא
Car nous avons appris : Un enfant qui est trouvé à côté d’une pâte, de la pâte dans la main, Rabbi Meïr déclare [la pâte] pure, et les Sages la déclarent impure, parce que la manière de l’enfant est de tapoter. Et nous avons dit : Quelle est la raison de Rabbi Meïr ? Il pense que la plupart des enfants tapotent, et une minorité ne tapotent pas, et cette pâte se tient dans sa présomption de pureté ;
דתנן תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו רבי מאיר מטהר וחכמים מטמאין מפני שדרכו של תינוק לטפח ואמרינן מאי טעמא דרבי מאיר קסבר רוב תינוקות מטפחין ומיעוט אין מטפחין ועיסה זו בחזקת טהרה עומדת
Original : Chullin 86a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.