joins la minorité à la présomption, et la majorité est affaiblie.
סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא
’Houlin 86b חולין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 3Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
[Réponse :] S’ils ont dit qu’on déclare pur un doute d’impureté, diront-ils qu’on permet un doute d’interdit ?
אם אמרו ספק טומאה לטהר יאמרו ספק איסור להתיר
Rabbi a statué selon Rabbi Meïr, et Rabbi a statué selon les Sages. Laquelle des deux est la dernière ?
הורה רבי כר"מ והורה רבי כחכמים הי מינייהו דאחריתא
Viens et entends : Rabbi Abba, fils de Rabbi ’Hiya bar Abba, et Rabbi Zeïra se tenaient sur la place de Césarée, à l’entrée de la maison d’étude. Rabbi Ami sortit, les trouva et leur dit : Ne vous ai-je pas dit : à l’heure de la maison d’étude, ne restez pas dehors, car peut-être y a-t-il quelqu’un qui a besoin d’un enseignement et il en viendra à être dérangé ?
תא שמע דרבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא ורבי זירא הוו קיימי בשוקא דקיסרי אפתחא דבי מדרשא נפק רבי אמי אשכחינהו אמר להו לאו אמינא לכו בעידן בי מדרשא לא תקימו אבראי דילמא איכא אינש דמיצטרכא ליה שמעתא ואתי לאיטרודי
Rabbi Zeïra entra ; Rabbi Abba n’entra pas. Ils s’assirent, et il leur fut demandé : laquelle d’entre elles est la dernière ? Rabbi Zeïra leur dit : Vous ne m’avez pas laissé interroger l’Ancien [Rabbi ’Hiya bar Abba] ; peut-être l’a-t-il entendu de son père, et son père de Rabbi Yo’hanan, car Rabbi ’Hiya bar Abba révisait son étude devant Rabbi Yo’hanan tous les trente jours.
רבי זירא על רבי אבא לא על יתבי וקא מיבעיא להו הי מינייהו אחריתא אמר להו רבי זירא לא שבקתון לי דאישייליה לסבא דילמא שמיע ליה מאבוה ואבוה מיניה דרבי יוחנן דרבי חייא בר אבא כל תלתין יומין קא מהדר תלמודיה קמיה דר' יוחנן
Qu’en est-il donc ? Viens et entends, car Rabbi Éléazar envoya [dire] à l’Exil : Rabbi a statué selon Rabbi Meïr. Or il a aussi statué selon les Sages ! N’est-ce donc pas que tu en déduis que celle-ci est la dernière ? Déduis-en.
מאי הוי עלה תא שמע דשלח רבי אלעזר לגולה הורה רבי כר' מאיר והא כרבנן נמי אורי אלא לאו ש"מ הא דאחריתא ש"מ:
MICHNA: S’il a abattu cent bêtes sauvages en un seul endroit, une seule couverture [suffit] pour toutes. Cent oiseaux en un seul endroit, une seule couverture pour tous. Une bête sauvage et un oiseau en un seul endroit, une seule couverture pour tous. Rabbi Yehouda dit : S’il a abattu une bête sauvage, il la couvrira, et ensuite il abattra l’oiseau.
מתני׳ שחט מאה חיות במקום אחד כסוי אחד לכולן מאה עופות במקום אחד כסוי אחד לכולן חיה ועוף במקום אחד כסוי אחד לכולן רבי יהודה אומר שחט חיה יכסנה ואח"כ ישחוט את העוף:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « Une bête sauvage » – cela signifie toute bête sauvage, qu’elles soient nombreuses ou peu nombreuses ; « un oiseau » – cela signifie tout oiseau, qu’ils soient nombreux ou peu nombreux. De là on a dit : S’il a abattu cent bêtes sauvages en un seul endroit, une seule couverture pour toutes ; cent oiseaux en un seul endroit, une seule couverture pour tous ; une bête sauvage et un oiseau en un seul endroit, une seule couverture pour tous.
גמ׳ ת"ר חיה כל משמע חיה בין מרובה ובין מועטת עוף כל משמע עוף בין מרובה ובין מועט מכאן אמרו שחט מאה חיות במקום אחד כסוי אחד לכולן מאה עופות במקום אחד כסוי אחד לכולן חיה ועוף במקום אחד כסוי אחד לכולן
Rabbi Yehouda dit : S’il a abattu une bête sauvage, il la couvrira, et ensuite il abattra l’oiseau, ainsi qu’il est dit : « une bête sauvage ou un oiseau » (Lv 17, 13).
רבי יהודה אומר שחט חיה יכסנה ואחר כך ישחוט את העוף שנאמר (ויקרא יז, יג) חיה או עוף
Ils lui dirent : Voici qu’il dit : « Car l’âme de toute chair, son sang est dans son âme » (Lv 17, 14). Que lui répondent-ils ? Voici ce que les Sages lui disent : Ce « ou » est nécessaire pour séparer.
אמרו לו הרי הוא אומר (ויקרא יז, יד) כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא מאי קא מהדרי לי הכי קאמרי ליה רבנן האי או מיבעי ליה לחלק
Et Rabbi Yehouda ? Séparer, on le déduit de « son sang ». Et les Sages ? « Son sang » signifie beaucoup [de sang], puisqu’il est écrit : « Car l’âme de toute chair, son sang est dans son âme ».
ור' יהודה לחלק מדמו נפקא ורבנן דמו טובא משמע דכתיב כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא
Rabbi ’Hanina dit : Rabbi Yehouda admettait, en ce qui concerne la bénédiction, qu’on ne récite qu’une seule bénédiction. Ravina dit à Rav A’ha, fils de Rava – et certains disent : Rav A’ha, fils de Rava, à Rav Achi : En quoi est-ce différent [de l’incident] des disciples de Rav ?
א"ר חנינא מודה היה רבי יהודה לענין ברכה שאינו מברך אלא ברכה אחת א"ל רבינא לרב אחא בריה דרבא ואמרי לה רב אחא בריה דרבא לרב אשי מאי שנא מתלמידי דרב
Car Rav Berona et Rav ’Hananel, disciples de Rav, étaient assis à un repas, et Rav Yeiva l’Ancien se tenait auprès d’eux. Ils lui dirent : Donne, que nous bénissions. Puis ils lui dirent : Donne, que nous buvions. Rav Yeiva l’Ancien leur dit : Ainsi a dit Rav : dès qu’on a dit « Donne, que nous bénissions », il est interdit de boire du vin. Ici aussi, dès qu’il s’est occupé de la couverture, il est tenu de [refaire] la bénédiction !
דרב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא קאי עלייהו רב ייבא סבא אמרו ליה הב ליבריך הדור אמרו ליה הב לישתי אמר להו רב ייבא סבא הכי אמר רב כיון דאמר הב ליבריך איתסר ליה למשתי חמרא הכא נמי כיון דאיטפל ליה לכסוי איחייב ליה לברכה
Original : Chullin 86b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.