Structure du débat :Question 3Récit 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ce n’est pas à tous égards que Rabbi Meïr a dit qu’un abattage qui n’est pas propre s’appelle un abattage : Rabbi Meïr admet qu’il ne la rend pas permise à la consommation. Et ce n’est pas à tous égards que Rabbi Chimon a dit qu’un abattage qui n’est pas propre ne s’appelle pas un abattage : Rabbi Chimon admet qu’il la purifie [de l’impureté] de la charogne.
לא לכל אמר ר' מאיר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה מודה ר"מ שאין מתירתה באכילה ולא לכל אמר ר"ש שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה מודה רבי שמעון שמטהרתה מידי נבלה
Le maître a dit : « Ce n’est pas à tous égards que Rabbi Meïr a dit qu’un abattage qui n’est pas propre s’appelle un abattage : Rabbi Meïr admet qu’il ne la rend pas permise à la consommation. » C’est évident ! Est-ce qu’une tréfa devient permise par l’abattage ?
אמר מר לא לכל א"ר מאיר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה מודה רבי מאיר שאין מתירתה באכילה פשיטא טרפה בשחיטה מי מישתריא
Ce n’était nécessaire que pour celui qui abat une tréfa et y trouve un [fœtus de] neuf [mois] vivant : il aurait pu te venir à l’esprit de dire : puisque Rabbi Meïr a dit qu’un abattage qui n’est pas propre s’appelle un abattage, l’abattage de sa mère lui sera utile, et il n’aura pas besoin d’abattage. Il nous apprend [que non].
לא צריכא לשוחט את הטרפה ומצא בה בן ט' חי סד"א הואיל דאמר רבי מאיר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה תהני ליה שחיטת אמו ולא ליבעי שחיטה קמשמע לן
Ce n’était nécessaire que [pour dire] que Rabbi pense comme Rabbi Meïr et pense comme les Sages : il pense comme Rabbi Meïr, qui dit qu’un abattage qui n’est pas propre s’appelle un abattage, et il pense comme les Sages, qui disent que l’abattage de sa mère le purifie.
לא צריכא דרבי סבר לה כר' מאיר וסבר לה כרבנן סבר לה כרבי מאיר דאמר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה וסבר לה כרבנן דאמרי שחיטת אמו מטהרתו
Puisque les Sages ont dit que l’abattage de sa mère le purifie, l’abattage de sa mère lui sera utile et il n’aura pas besoin d’abattage ; il nous apprend [que non].
כיון דאמור רבנן שחיטת אמו מטהרתו תהני ליה שחיטת אמו ולא ליבעי שחיטה קמ"ל
« Et ce n’est pas à tous égards que Rabbi Chimon a dit qu’un abattage qui n’est pas propre ne s’appelle pas un abattage : Rabbi Chimon admet qu’il la purifie [de l’impureté] de la charogne. » C’est évident ! Car Rav Yehouda a dit au nom de Rav – et certains disent qu’on l’a enseigné dans une baraïta : « Et lorsque mourra [l’une] des bêtes » (Lv 11, 39) – une partie des bêtes rend impur et une partie des bêtes ne rend pas impur. Et laquelle est-ce ? Une tréfa qu’on a abattue.
ולא לכל אמר רבי שמעון שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה מודה ר"ש שמטהרתה מידי נבלה פשיטא דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא (ויקרא יא, לט) וכי ימות מן הבהמה מקצת בהמה מטמאה ומקצת בהמה אינה מטמאה ואי זו זו טרפה ששחטה
Ce n’était nécessaire que pour celui qui abat une tréfa alors qu’elle est profane, dans le parvis [du Temple], comme il a été enseigné : Celui qui abat une tréfa, et de même celui qui abat [une bête] et elle se révèle tréfa, l’une et l’autre étant profanes dans le parvis : Rabbi Chimon[les] permet au profit, et les Sages [les] interdisent.
לא צריכא לשוחט את הטרפה והיא חולין בעזרה דתניא השוחט את הטרפה וכן השוחט ונמצאת טריפה זה וזה חולין בעזרה ר"ש מתיר בהנאה וחכמים אוסרין
Il aurait pu te venir à l’esprit de dire : puisque Rabbi Chimon a dit qu’elle est permise au profit, donc ce n’est pas du tout un abattage ; dis alors qu’il ne la purifie pas non plus [de l’impureté] de la charogne. Il nous apprend [que non].
סד"א הואיל וא"ר שמעון מותר בהנאה אלמא לאו שחיטה היא כלל אימא מידי נבלה נמי לא מטהרה קמ"ל
Rav Papa dit à Abayé : Et Rabbi Chimon pense-t-il que [l’interdit d’une bête] profane dans le parvis est de la Torah ? Il lui dit : Oui. Car nous avons appris : Rabbi Chimon dit : Des [bêtes] profanes qui ont été abattues dans le parvis seront brûlées au feu, et de même une bête sauvage qui a été abattue dans le parvis. D’accord si tu dis que c’est de la Torah : c’est pourquoi nous décrétons pour la bête sauvage à cause de la bête domestique.
אמר ליה רב פפא לאביי וסבר ר"ש חולין בעזרה דאורייתא היא א"ל אין והתנן ר' שמעון אומר חולין שנשחטו בעזרה ישרפו באש וכן חיה שנשחטה בעזרה אי אמרת בשלמא דאורייתא היינו דגזרינן חיה אטו בהמה
Mais si tu dis que c’est rabbinique, la bête domestique, pour quelle raison [est-elle interdite] ? De peur qu’on en vienne à manger des [bêtes] consacrées à l’extérieur ; c’est elle-même un décret ! Et nous, nous irions décréter un décret pour [protéger] un décret ?
אלא אי אמרת דרבנן בהמה מאי טעמא דילמא אתי למיכל קדשים בחוץ היא גופה גזרה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה
Rabbi ’Hiya avait un [insecte] yanniva tombé sur son lin. Il vint devant Rabbi, qui lui dit : Prends un oiseau et abats-le au-dessus des bulles d’eau ; [le yanniva] sent le sang et le quitte.
רבי חייא נפל ליה יאניבא בכיתניה אתא לקמיה דרבי אמר ליה שקול עופא ושחוט על בוביתא דמיא דמורח דמא ושביק ליה
Comment a-t-il fait cela ? N’a-t-il pas été enseigné : Celui qui abat et a besoin du sang est tenu de couvrir. Comment fera-t-il ? Ou bien il lui perce [la gorge], ou bien il lui arrache [la trachée] ?
היכי עביד הכי והתניא השוחט וצריך לדם חייב לכסות כיצד יעשה או נוחרו או עוקרו
Et si tu dis qu’il pense qu’il n’y a pas d’abattage pour l’oiseau selon la Torah, et que le percement est son abattage – n’a-t-il pas été enseigné : Rabbi dit : « Comme je te l’ai ordonné » (Dt 12, 21) – cela enseigne que Moïse a reçu l’ordre au sujet de l’œsophage et de la trachée, et au sujet de la majeure partie d’un [organe] pour l’oiseau et de la majeure partie des deux pour la bête ?
וכי תימא קסבר אין שחיטה לעוף מן התורה ונחירתו זו היא שחיטתו והתניא רבי אומר (דברים יב, כא) כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה
Original : Chullin 85b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.